זה קרה לכל חבורת ילדים ששיחקה כדורגל אי- פעם בשכונה: הילד שהביא את הכדור הפסיד/ לא נבחר בכוחות, התבאס, לקח את הכדור שלו והלך הביתה. מבאס מאוד, אלא אם כן גדלתם בורשה של שנות ה-90'. ילדי ורשה באותה התקופה לא היו מבינים בכלל את פשר הבאסה. הם הרי מכירים ילד אחד, רוברט, שבכלל לא צריך כדור כדי להבקיע גול, אלא להיפך. נראה שהכדור צריך אותו כדי להצדיק את קיומו.
אני כבר לא כזה ילד. אני יודע איך באים גולים לעולם, אבל מצפייה של שנים בתופעת הטבע העונה לשם רוברט לבנדובסקי, נדמה לפעמים שהתנאי החשוב ביותר בטבע ללידתו של גול בכדורגל הוא רוברט לבנדובסקי על מגרש כדורגל, ורק אח"כ שיהיה גם כדור. לא חייב. רק אם קימיש זכר להביא.
14 שערים ב-9 משחקים מאז פתיחת העונה. 212 שערי בונדסליגה ב-296 הופעות בבאיירן מינכן ובורוסיה דורטמונד. אף אחד לא מתקרב להשפעה ולדומיננטיות של לבה בליגה הגרמנית בעשור החולף. כולם צריכים גורמים חיצוניים כמו כדור ברגל כדי להבקיע, ורק לבנדובסקי משמש כאם, כאב וכרוח הקודש ויכול להבקיע שער גם אם אין בסביבה כדור, שער או מגרש. מספיק שתראו אותו עובר לידכם ברחוב כדי שתרגישו צורך לשים את הכדור בקו מחצית המגרש.
אבל.
מקריאה בשתי פסקאות השבח והלל שלעיל נראה שמדובר פה על שחקן בסדר גודל, לפחות מבחינה מספרית, בשיעור קומה שמתחיל לדגדג את כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי, אבל לא כך המצב.
מעבר לעובדה שאוהדי הכדורגל בישראל לא אוהבים לפרגן לכל דבר שקשור לגרמניה (מהסיבות המובנות) וצופים הרבה פחות במשחקיה של באיירן מינכן והליגה הגרמנית, הצלחתי לדלות את הסיבה שבגינה, לפחות בעיניי, לבנדובסקי לא עולה בקנה אחד לא רק עם מסי ורונאלדו, אלא לעיתים גם בדיוני חלוץ ה-9 הטוב בעולם: שערי נוקאאוט בצ'מפיונס ליג.
27/13
רוברט לבנדובסקי לא כובש מספיק שערי נוקאאוט. זאת האמת. הוא אפילו רחוק מלכבוש מספיק. אני לא חוקר מוח וגם לא טל מונטל הנהדר, אבל לא צריך להיות אחד מהשניים (מעדיף טל!) כדי לדעת שבני- אדם לעתים נוטים לקחת מקרי קיצון ועל סמך זה לבנות תיאוריות מפוארות, וכך כנראה יקרה לחלק מהקוראים כשהם יקראו את הטענה הזאת: "מה יש לך? מה עם הרביעייה נגד ריאל מדריד ב-2012/13?!"
אז זהו, שמאז אותה רביעייה היסטורית שנותנת תוקף לכל הסופרלטיבים מתחילת הטקסט, רוברט לבנדובסקי עומד על 13 שערים בלבד ב-27 משחקי נוק אאוט בהם שיחק בליגת האלופות. אלו מספרים שמתאים לחלוץ כדורגל גנרי בשר ודם שזקוק לכדור כדי לייצר גול, לא לרוברט לבנדובסקי.
ביוני האחרון התראיין לבנדובסקי ודיבר על בעיות אופי ועל כך שלנבחרת פולין קשה לייצר רצף של משחקים טובים. למרות כוחות העל של לבנדובסקי, 1+1 תמיד יצא 2.
אם נחבר למאזן העגום (במונחי לבנדובסקי…) בנוקאאוט של הצ'מפיונס את המונדיאל האחרון ברוסיה בו הציג יכולת דלה, את ההדחה המאכזבת ביורו 2016 מול פורטוגל ואת קמפיין מוקדמות מונדיאל 2014 שהסתיים בכישלון קולוסאלי – נקבל את העובדה שגם שער, כדור ו-10 שחקנים לצידו לא תמיד מספיקים לרוברט לבנדובסקי כדי לכבוש שערים חשובים.
אלו בדיוק אותם השערים שצריכים לעשות את ההבדל עבור באיירן מינכן, איתה לא הפסיד אליפות אחת מצד אחד, אך מנגד לא הגיעה איתה לגמר ליגת האלופות. בגמר האחרון בו באיירן השתתפה וזכתה, לבנדובסקי היה בצד המפסיד, בצהוב שחור.
באוגוסט הוא יהיה בן 32. זה יוכל להיות יום הולדת מדהים, אחרי שנה מספקת והיסטורית בה כבש שערים חשובים עבור באיירן בנוקאאוט ועבור פולין ביורו וע"י כך הרוויח סוף כל סוף את ההכרה שמגיעה לו כאחד החלוצים הגדולים בתולדות המשחק, או יום הולדת אחרי "סתם" עוד עונה טובה בלי שערים חשובים בלבל של אותה רביעייה מפורסמת.
בין אם יצליח ובין אם לא – אסיים בהמלצה: תצפו ברוברט לבנדובסקי מדי פעם. בכל זאת, לא בטוח שאחרי יפרוש נראה שוב עוד מקרה של אדם שלא זקוק לכדור כדי לייצר שער.
נפלא
יש לך את זה