מאור בוזגלו הוא איש השנה שלי בספורט לשנת 2016. אפשר לקרוא לבחירה הזו בחירה שהיא לא "מיינסטרים" כי ייתכן שמבחינה ספורטיבית נטו, ישנם ספורטאים הראויים יותר להיות אנשי השנה בספורט: ג'רבי וששון שהביאו מדליות אולימפיות, זהבי שניפץ את שיא הכיבושים וזכה לחוזה עתק בסין, עומרי כספי שנתן עונה מצוינת בליגה הטובה בעולם או שון דאוסון שהביא אליפות היסטורית בכדורסל לעיר היין. יש שיגידו כי גם בהפועל ב"ש ישנם כאלה שמבחינה מקצועית תרמו יותר מבוזגלו לאליפות ההיסטורית של הקבוצה מבירת הנגב: ברדה, מליקסון, וואקמה, אוגו, שיר צדק ועוד.
אבל מאור בוזגלו הוא איש השנה שלי. הוא איש השנה שלי כיוון שהשנה הוא עבר הכל. הוא היה בטופ, הוא היה בתחתית, הוא היה קונצנזוס, הוא היה כבשה שחורה, הוא היה קפטן, הוא היה מנודה, הוא היה באנקר בהרכב, הוא היה שחקן ספסל, הוא היה יקיר האוהדים והוא היה שנוא נפשם. מאור בוזגלו התחיל את השנה הזו כפוטנציאל לא ממומש, ומסיים אותה כשחקן ענק שכבר לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד.
את עונת 2015/16 התחיל בוזגלו כשהוא עדיין נושא עליו את תווית הלוזר שנכשל פעם אחר פעם בהתמודדות מול מכבי ת"א, כאשר ברקע השישייה מגמר הגביע בסוף העונה הקודמת עדיין מהדהדת. בוזגלו הוא השחקן הישראלי היחיד (מלבד זהבי) שמספק "מספרים" עונה אחרי עונה בעקביות, אך נכון לתחילת העונה שעברה לא הצליח לתרגם את המספרים האלה גם לתארים משמעותיים. בוזגלו פתח את העונה היטב, כשהוא מנפק כהרגלו שערים ובישולים, אך בהמשך איבד מהקרדיט שקיבל מבכר וראה איך וואקמה ומליקסון הופכים לאופציה המועדפת של המאמן בכנפיים. הוא הפך לשחקן ספסל מתוסכל וממורמר דווקא בעונה שבה הקבוצה שהיה המצטיין בשורותיה בעונות קודמות, יכולה לקחת אליפות היסטורית בעוד הוא משקיף מהצד. בהמשך הוא חזר להרכב כאשר מליקסון נפצע/הוסט לאמצע כשחזר, אבל עם תחילת הפלייאוף, במאני טיים האמיתי של העונה כשהקרב עם מכבי בשיאו, שוב ראה איך שחקנים אחרים מועדפים בהרכב על חשבונו. במחזור ה-33, במשחק החוץ מול מכבי ת"א שהיה המשחק החשוב ביותר של באר שבע מאז ומעולם הוא כלל לא שותף. במחזור ה-34 עלה מהספסל נגד בית"ר בדקה ה-65 במצב של 0-0 והיה זה שהביא את המפנה בדרך לניצחון סופר חשוב. למרות זאת, במחזור ה-35, במה שעשוי היה להיות משחק ההכתרה של הקבוצה בסמי עופר, שוב יובש על הספסל ולא נכנס אפילו כמחליף. במחזור הסיום מול סכנין, פתח בוזגלו בהרכב והוכיח שהוא שחקן של מאני טיים – שער ובישול לאחר פיגור מוקדם ולחץ אטומי מהיציעים הביאו את צלחת האליפות לנגב.
בסיום העונה הצהירו יעקב ומאור בוזגלו שמאור סיים את דרכו בבאר שבע. זה נראה היום כל כך רחוק ולא רלוונטי, אבל רק לפני שבעה חודשים נאמרו הדברים הבאים:
יעקב, בריאיון ל-One, 28.5.16:
"מאור הוא אחד הגורמים העיקריים להגעה של הפועל באר שבע לצמרת הכדורגל הישראלי. הגיוני שהוא לא יהיה חלק ממשחק העונה? מילא לא פתח בהרכב, אבל הוא אפילו לא עלה מהספסל. הגיוני שמוחמד גאדיר, שאני מחזיק ממנו והוא שחקן יוצא מן הכלל, אבל הוא לא שיחק חודשיים, ישחק ומאור לא? אני כבר לא מדבר על ההרכב. הגיוני שגדיר שלא נגע חודשיים בכדור יהיה לפני מאור ברוטציה? סיימת את משחק העונה שפגעת בו במאור, אז במשחק כמו נגד בית"ר ירושלים, מאור השתלב בדקה ה-70, שהקבוצה לא שיחקה טוב, תוצאה תיקו לא הייתה טובה והוא השתלב ועשה את השינוי. נגד מכבי חיפה לא הגיע לו לשחק אפילו דקה? רק דקה לא יותר. ברור ששחקן נעצר כשהוא לא משחק וכשהוא לא בורג משמעותי בקבוצה, הוא חושש מזה. גם נגד מכבי חיפה הוא לא קיבל דקה. יכול להיות שאני צריך לשלוח זר פרחים למשומר, כי אם הוא לא היה נותן את הגול, יכול להיות שגם נגד סכנין הוא לא היה משחק. זה הניתוח הקר שלי, יכול להיות שאני לא צודק…"
מאור עצמו, בריאיון ל-Sport5, 26.5.16:
"מותר לשחקן כדורגל להתאכזב, במיוחד שחקן שהוא גם שחקן נבחרת והוא גם במעמד בכיר בכדורגל הישראלי. ברור שאתאכזב שלא פתחתי ושלא נכנסתי חילוף שלישי, הרגשתי סוג של מושפל. מאז שחזרתי מהפציעה, תמיד בתקשורת: 'אם מליקסון כשיר, בוזגלו לא יפתח, אם גאדיר כשיר, בוזגלו לא יפתח, אם וואקמה כשיר, בוזגלו לא יפתח'. עכשיו זה משהו שאם לפני הפציעה לא הייתי מתרגש מזה, אז זה נכנס לי לראש והתחלתי להגיד: 'הלו! איפה הגיבוי של המועדון? אני השחקן הכי טוב שלכם בשנתיים האחרונות. קצת, תצאו להגנתי. אני חושב שמקצועית אסור לי להישאר, אבל יש פה הרבה מאוד דברים שהם לא רק מקצועית. אני חושב שאם אני אשאר זה יעשה לי עוול. אני לא יודע אם מותר לי להגיד את זה, אבל הייתה לי שיחה עם ברק, אחרי שלא שיחקתי דקה נגד מכבי ת"א, אחרי שהוא עשה שלושה חילופים ואני, מאור בוזגלו, ששנתיים אחורה הייתי מועמד לשחקן העונה, מלך הבישולים ומלך הכיבושים של הפועל ב"ש, לא ביניהם. נפגשנו מחוץ למתחם וסרמיל והתחלנו לדבר על הכל. בדיבור שלי עם ברק הרגיש לי שהוא לא רוצה אותי…"
בסופו של דבר מאור נשאר בב"ש, ועם תחילת הקמפיין האירופי שוב אותן תנודות במעמדו. לאחר שנכנס רק בתוספת הזמן במשחק נגד שריף ורגע לפני המשחק החשוב מול אולימפיאקוס, הצהיר יעקב בוזגלו שמאור לא יישאר בבאר שבע. הפעם, ההצהרה התקבלה בזעם ע"י המועדון והאוהדים, שהרגישו כי השחקן ואביו עברו את הגבול. מאור נושל מתפקידו כקפטן שני וספג בוז מאוהדי הקבוצה במשחקים הבאים. הוא היה כבר עם רגל וחצי מחוץ לקבוצה, אבל אז שוב קיבל את הקרדיט מול אינטר בסן סירו והחזיר בתצוגה הירואית. כשנדמה היה שבכר מתחיל סוף סוף לסמוך עליו, שוב הוא סופסל באירופה ובמשחקים בראשונים בליגה. נקודת המפנה (המי יודע כמה) הגיעה במשחק העונה הראשון מול מכבי ת"א, לפני כחודשיים, כשהקבוצות עוד היו בשיווין נקודות. בוזגלו עלה בהרכב על חשבון וואקמה הפצוע והחזיר במשחק מצוין, כולל שער אדיר מבעיטה חופשית. מאז אותו משחק, בוזגלו הוא שוב באנקר בהרכב וב"ש מפרקת כל דבר שזז בארץ ובאירופה, עם שערים סופר חשובים של מאור והמון מנהיגות על כל הדשא. נראה כי בישורת האחרונה של השנה, מאור סוף סוף מקבל את ההכרה שהיה כה ראוי לה. הפעם, נראה כי גם בכר מפנים שבאר שבע אמנם קבוצה טובה גם בלי מאור, אך איתו היא קטלנית ודורסת. השער הענק מול סאות'המפטון היה החותמת הסופית לכך שמספר 11 באדום הוא השחקן הכי חשוב של באר שבע היום, ומעבר לכך, שהוא שב להיות אהוב בקרב הקהל שסלח לו על הכל.
ישנם לא מעט ספורטאים ישראלים שסיפקו השנה הישגים יוצאי דופן, אך מבין כולם, מאור בוזגלו הוא איש השנה שלי בספורט. הוא איש השנה שלי מכיוון שעבר במהלך השנה אינספור טלטלות מקצועיות ורגשיות, אך הוא מסיים אותה כווינר הכי גדול של הכדורגל הישראלי נכון להיום.
