אני לא נדבקתי בקדחת המונדיאל.
קשה לי לדעת האם זה רק עניין של זמן עד שאדבק, או שאולי זה לא יקרה בכלל, אבל כרגע אני לא מתכנן את חיי לפי סדר המשחקים. אני עוקב, רואה תקצירים, מזפזפ למשחקים אם אני מול המסך, אבל בהחלט לא מתכוון כרגע לצפות בכל המשחקים.
בקושי פתחתי את מוסף המונדיאל החגיגי של העיתון וקראתי מעט מאוד כתבות וטורים על הנבחרות. לעומת זאת, ניסיתי לפצח את חידוני הזווית, מכיוון שהם קשורים לחוויות שהיו לי במונדיאלים של פעם.
עד טקס הפתיחה חשבתי שרק אני לא מתרגש מהחגיגה ברוסיה, עד שנמרוד שיתף אותי שהוא באותה הרגשה, וגם משאר החברים הבנתי שרובם עדיין לא בעניין.
אז למה לא הצלחתי להתחבר למונדיאל?
נראה לי שזה ההיצע העצום של ספורט איכותי לאורך כל השנה, ובעיקר מאחר וכל הקבוצות שלי התמודדו על תארים עד סוף העונה ונתנו לי הרבה רגעי הנאה וסיפוק. חוץ מזה, איך אפשר להתחבר, שתי דקות אחרי סיום העונה, לנבחרות עם כל כך הרבה שחקנים עם שמות מוזרים ולא מוכרים?
למרות הפידבקים החיוביים מהסביבה הקרובה שלי, עדיין הרגשתי שאני זקוק לגיבוי וחיזוק מאישיות מפורסמת, ועדיף אחת מעולם הכדורגל, וכאן נחלץ לעזרתי מר ז'ולן לופטגי, מאמן נבחרת ספרד. לשעבר.
אחרי הפיטורין שלו התעסקו כולם בניתוח המהלך והאם הוא התנהג בהגינות ובהוגנות כלפי ההתאחדות הספרדית, השחקנים והעם הספרדי. כל העיתונאים התעלמו מהמסר הפשוט והבסיסי של לופטגי: המונדיאל פחות חשוב מריאל מדריד, מהצ'מפיונס ומהליגה הספרדית.
תחשבו על זה שבשבועות האחרונים לפני המונדיאל, התקופה שבה לופטגי אמור להיות עם שחקניו בלב ובראש, אמור לתכנן מהלכים ומערכים, ולהיות מרוכז כל כולו במשימה, הוא מנהל מו"מ עם אנשי ריאל מדריד על החוזה הבא שלו.
תוך כדי השיחות איתם הוא בודאי גם מתייעץ עם משפחה וחברים וגם עסוק בתכנון הוצאת הידיעה המרעישה לאור.
בקיצור, כל קשר בינו לבין ההכנות למשימה החשובה ביותר שלו ושעבורה הוא מקבל שכר, הינו מיקרי בהחלט.
זו אולי היתה החלטה שהוא קיבל תוך זמן קצר, אבל היא נבעה מהבנה של התמונה הכוללת שלא נולדה אצלו אתמול. לופטגי מאמן נבחרות בספרד כבר שמונה שנים, והתקדם בהדרגה ובהתמדה עד לאימון הנבחרת הבוגרת. הוא הצליח להגשים את השאיפה האישית שלו ובכל זאת שינה כיוון ממש לפני פתיחת המונדיאל. המסר הפשוט והברור של לופטגי הוא שיש תפקידים נחשקים יותר ומשימות חשובות יותר מאשר אימון אחת הנבחרות הטובות בעולם, שבמקרה היא גם אחת המועמדות העיקריות לנצח במונדיאל.
מאחר וכחובב הליגה הלאומית אני רגיל לראות כדורגל בשישי בצהריים, החלטתי לנסות להתחבר למונדיאל, על חשבון השנ"צ, במשחק שיש לי סנטימנטים אליו בין מו סלאח, יקיר אנפילד, לבין סוארז, יקירה של אשתי, שהתאהבה בו בביקור היחיד שלה באנפילד.
ניסיתי, והסתבר לי שלא רק השעה דומה ללאומית, כי אם גם הרמה.
נכון שבערב שישי רונאלדו השחיל שלישייה לחבר'ה שלופטגי זנח לא מזמן (יכול להיות שדה-חאה הבין את המסר שלו?), ואולי העיר את המונדיאל, אבל נראה לי שאני אתאפק עם ההתמכרות למונדיאל לפחות עד שלבי הנוק אאוט. אם בכלל.
