במונדיאל 1950 ברזיל המארחת עלתה למשחק המכריע בבית הגמר מול נבחרת אורוגוואי. הדרך אל הגמר הייתה יחסית קלה, עם תצוגות מרהיבות ומרובות שערים, כולל ניצחונות 1-7 (על שבדיה) ו1-6 (על ספרד) בבית הגמר. כשהיא זקוקה לתיקו בלבד מול אורוגוואי כדי לזכות בתואר, ברזיל הפסידה 1-2 במה שמכונה, בין היתר, כ"אסון המרקנה".

את ההפסד המפורסם ביותר בהיסטוריה של נבחרת ברזיל (עד 2014 לפחות) האומה הברזילאית תלתה בשוער מואסיר ברבוסה. הוא נודה מכל תפקיד ספורטיבי בברזיל, סבל מהתנכלויות פיזיות ברחבי המדינה, הוא לא הורשה להיכנס יותר לאיצטדיון המרקנה בו נערך הגמר כדי לא להביא מזל רע לנבחרת, וכן מנעו ממנו לשמש כפרשן במשחקי נבחרת ברזיל. הוא מת בשנת 2000 מהתקף לב. בראיון זמן קצר לפני מותו אמר "העונש המקסימלי בברזיל הוא מאסר של 30 שנה, אבל אני כבר משלם על משהו שאני לא אחראי לו 50 שנה".

בתקופה האחרונה, בעקבות ביקורות רבות המוטלות על שוערים ברחבי העולם, הגעתי למסקנה שעמדת השוער היא העמדה הכי לא מוערכת, למרות שיש כמה יוצאים מן הכלל כמו בופון ואיקר קסיאס שהצליחו להתעלות מעל טעויות שאף אחד כבר לא זוכר להם.

הביקורות הנוקבות ביותר, כצפוי, באו לאחר טעויות שנעשו במשחקים קריטיים כמו גמר ליגת האלופות (לוריס קאריוס, ליברפול) ובמיוחד במונדיאל האחרון ברוסיה, כשכל שוער מפשל נקרע לגזרים ברשתות החברתיות. לא מעט פעמים גם חוצים את הגבול, כמו בפרסום בויקיפדיה על תאריך גמר ליגת האלופות כיום מותו של שוער ליברפול.

שוער הוא תפקיד כפוי טובה. יום מדהים של שוער עם כמה עצירות משוגעות לא יציל אותו מביקורת ארסית אם הוא יעשה טעות אחת שתעלה לקבוצה במשחק. וגם היום הכי טוב של שוער לרוב לא יביא לחשיפה והפירגון שלו יזכה חלוץ שהבקיע שער מכריע.

הקלישאה אומרת שקבוצה יכולה להפסיד בגלל השוער, אבל לא יכולה לנצח בגלל שוער, ומכאן יוצאת כל הביקורת על העומדים בשער. לשוער יש השפעה ישירה על הפסד הקבוצה שלו ואין לו יכולת כמו למגן קשר או חלוץ לנסות ולהחזיר בשער בצד השני, מה שהופך את התפקיד למעט פסיבי.

עליית הרשתות החברתיות רק הגבירה את התופעה. מטוקבקים קשים לקריאה, ממים שנעים בין מצחיק ופוגעני, ועד לסרטונים נבזיים על משפחות השחקנים. ואם חשבתם שבמדיה הישנה דברים כאלה לא יכולים לקרות, גם השמות הגדולים בעולם התקשורת נגררים אחרי התכנים הנמוכים יותר, במקום להוות דוגמה שאפשר גם אחרת.

בימים האחרונים מתנהל דו שיח ער וחריף ברחבי הרשת בנוגע לתפקיד השוער, כאשר הכוכב הראשי הוא איקר קסיאס, שיצא בחריפות כנגד הביקורת המופנית כלפי קריוס, וקרא בפומבי כלפי אוהדי הכדורגל לעזוב אותו במנוחה. קסיאס אולי כבר לא בשיאו, אבל הוא אגדה פעילה, וקריאה כזו מפיו יכולה להוביל לכך ששמות גדולים נוספים יצאו כנגד התופעה ולעזור לשפר קצת את מעמד השוער. תמיד אומרים על שוערים שהם קצת משוגעים או מסובבים, וכנראה יש משהו בזה, כשרואים אותם מסכנים את הגוף שלהם יותר מכל אחד אחר במגרש כדי לשמור על שער נקי.

ולסיכום, תפקיד השוער בכדורגל הוא קשה לא רק ברמה הפיזית, אלא מצריך משוערים כוח מנטלי ברמה גבוהה, כזה שיכול להוציא אותו ממדרון חלקלק של טעויות וחוסר ביטחון לאורך המשחק, וחוזק נפשי ואורך רוח כדי לא להתייחס לגלי הביקורת וההשמצות שמציפות ומקיפות אותו מכל כיוון. אל תשכחו את זה בפעם הבאה שתראו שוער כושל.