הפועל באר שבע חטפה אמש את התבוסה הקשה ביותר בכל המסגרות מאז הגעתו של ברק בכר. מעבר לתוצאה המבישה, נראה שסגל השחקנים פשוט לא מתאים לרמה הנדרשת ולמען האמת הדבר אינו מפתיע – תהליך הנסיגה של הקבוצה החל כבר בתחילת העונה שעברה אחרי ההדחה למאריבור. באר שבע סיפקה קמפיין אירופי מאכזב שבו סיימה במקום האחרון בבית. גם בזירה המקומית קבוצתו של בכר לא הרשימה, אבל זה הספיק לה לשמור על צלחת האליפות שנה שלישית ברציפות.
האליפות השכיחה לצוות המקצועי של באר שבע את כמות הליקויים הבלתי נגמרת שיש לה בסגל. החל מחולייה הגנתית בעייתית, אפילו בקנה מידה ישראלי ועד לכוכב ניגרי שמשחק בחוסר חשק. במועדון שני זרים חדשים: את השוער היווני יאניס אנסטיס שאמור לשדרג את חוליית ההגנה של הקבוצה ואת ז'וליאן סטו שחקן ההגנה הורסטילי, שאמור למלא את תפקידו של אובידיו הובאן וינוע בין עמדת הבלם לקשר האחורי. בצד הישראלי הגיעו חן עזרא ועדן בן בסט כדי להכין את הקרקע לקראת עזיבת טוני וואקמה ושמואל שיימן שמתפקד כגיבוי של אורן ביטון.
לברק בכר יש תוכנית טקטית מובנת לקמפיין האירופי: כאשר הקבוצה פייבוריטית לעלות לשלב הבא, הקבוצה תעלה עם שני קשרי אמצע בלבד ועם שלישייה יצירתית שתשחק עם חופש פעולה בלתי מוגבל. במשחק בו יחסי הכוחות שווים, באר שבע תעלה עם מערך ניסיוני עם שלושה בלמים ואם אין צורך בכך הבלם השלישי יעלה לעמדת הקישור האחורי (לשם כך הגיע סטו). למעשה זו אותה שיטת משחק המאפיינת את הקבוצה כבר כמה עונות ולכן התבוסה של דינמו זאגרב הייתה כה מפתיעה עבור המועדון. מעבר לעובדה שהאלופה התמודדה במהלך תקופת בכר עם יריבות חזקות מדינמו זאגרב (לפי מדד ELO היא מדורגת במקום השמיני מבין הקבוצות שפגשו הפועל ב"ש מאז שנת 2016) רוב שחקני הקבוצה מתורגלים למערך הדינמי של ברק בכר. אך מעבר לשיטת משחק, יש כמה דברים שמאמן האלופה לא לקח בחשבון.
מיגל ויטור
המשחק האירופי הראשון בו בכר ניסה לשחק עם שלושה בלמים היה במשחק החוץ מול אולימפיאקוס. הפועל באר שבע נראו פשוט נפלא עם תצוגת כדורגל שלא מאפיינת מועדון ישראלי, בוודאי לא אחד כזה שמשתתף במוקדמות ליגת האלופות בפעם הראשונה בתולדותיו. זה המשיך במפגשים מול סלטיק והגושפנקה הסופית הגיעה לאחר המשחק מול אינטר בסן סירו. הדבק שחיבר את המערך הזה היה הבלם הפורטוגלי מיגל ויטור שהציג עבודת הגנה ברמה עולמית והיה נראה שהוא יכול לפתוח בכל עמדה על המגרש בקבוצה. כאשר ויטור נפצע כל הדינמיקה בקבוצה התערערה, ולא רק באירופה, אלא גם בזירה המקומית. את התרומה של ויטור למערך שלושת הבלמים ניתן להבין מהנתון הבא: לבאר שבע יש 61% הצלחה במשחקים באירופה במערך שלושת הבלמים עם ויטור ו-0% בלי ויטור (לא כולל מערכים בו הובאן הוצב כבלם השלישי).
אחת הבעיות של מאמני הכדורגל היא קיבוע לשיטת משחק מסויימת ולקוות ששחקנים יתאימו לשיטה במקום לחפש שיטה שתתאים לשחקנים. מכבי תל אביב לדוגמה חיפשה בנרות שחקן שתואם את סגנונו של זהבי והחתימה את אוסקר סקאריונה הארגנטינאי שלא הרשים ושוחרר לאחר עונה אחת. גם אצל האדומים אנו מקבלים סיפור דומה. אמנם בעמדת הבלם במועדון עדיין מחכים לקאמבק של הפורטוגלי, אבל חיפשו שחקן תואם להובאן בשביל ליצור את מערך שלושת הבלמים. המחשבה של אותה שיטה מקבעת את חזון המועדון בחיפוש אחר שחקנים בעל אופי שונה שיכולים לתרום למועדון הרבה יותר.
טוני וואקמה
השחקן השני בחשיבותו באלופה הישראלית הוא שחקן הכנף הניגרי של המועדון. וואקמה הוא שחקן ההתקפה האיכותי בישראל ואולי הזר הטוב ביותר בליגה בעשור האחרון. לאחר ההדחה למאריבור בשלב הפלייאוף של ליגת האלופות השחקן איבד את המוטיבציה לשחק במועדון והיכולת שלו ירדה באופן משמעותי. לפי דיווחים מסתמן שהוא בדרך לעזוב את הקבוצה. אבל גם אם וואקמה כרגע נמצא בתהליכי עזיבה אין שום סיבה שלא לתת לפתוח בהרכב. במהלך תקופתו בליגה היה ניתן לראות שהוא טוב יותר מכל שחקן אחר בעמדתו גם כאשר הוא פצוע/חולה/חסר כושר משחק/חסר חשק לשחק. הטעות הגדולה של באר שבע העונה היא הניסיון להחתים את הישראלים הכי טובים בארץ במקום לשדרג לניגרי את החוזה באופן משמעותי, כי אולי בבאר שבע שכחו שהזרים הם אלו שהביאו אותם לכל ההישגים האירופיים בשנתיים האחרונות ולא הישראלים.
Credit to PFC Ludogorets 1945 Facebook Page
יאניס אנסטיס
לא מעט קוראים כנראה רואים את השוער היווני כאשם המרכזי בתבוסה, ואולי זה נכון. אבל לא אדבר על היכולת שלו היום וגם לא לחוסר המוסריות שבמועדון נקטו כלפי חיימוב. אני אתייחס אל המחשבה של הפועל באר שבע להחתים שוער חדש. החתמה של שוער זר יכולה להיות קפיצת מדרגה עבור הקבוצה, אך זה תהליך שדורש זמן. כאשר בודקים את חמשת שוערי ליגת העל שעלו לליגת האלופות ניתן לראות שכל אחד מהם שיחק גם בעונה לפני כן באותה קבוצה. אפילו מכבי ת"א החתימה את פרדרג ראיקוביץ' רק לאחר העפלה לשלב הבתים. אין לדעת איך תראה המשך העונה של אנסטיס בישראל, אבל אין ספק שהחתמתו רק פגעה בקבוצה בקמפיין האירופי.
ברק בכר
ונסיים במאמן הקבוצה ואולי האיש החשוב במועדון לאחר אלונה ברקת. קשה לצאת בביקורת נגד מאמן כמו ברק בכר, מעבר ליכולתו על הקווים, מדובר גם באדם צנוע שכל הזמן מנסה ללמוד ולהתפתח יחד עם המועדון. אבל נראה שהוא נח על המשמר, אולי בגלל שהליגה קצת קטנה עליו ואפילו בעונה שכמעט כל ההרכב הראשון לא עמד לרשותו הצליח לזכות גם העונה באליפות. הבעיה הגדולה של המאמן היא הדרך הקבועה בה הוא מתכונן למשחקים אירופיים והפך למאמן שקל יותר להתכונן אליו. הקבוצה שהוא מאמן כיום לא מזכירה בכלל את הקבוצה שהעפילה לשלב 32 האחרונות של הליגה האירופית לפני כשנתיים. לכן הוא יצטרך לחשוב על רעיונות חדשים לקבוצתו, אחרת התוצאות לא ישתנו.
