אופסי – על הסיבות לעליה בכמות שערים עצמיים

יותר מביך מהפעם ההיא שסירבו לך להצעת חברות בכיתה ד', יותר מביך מהפעם ההיא שקראת למורה ביסודי "אמא", הרגע שגורם לשחקן כדורגל להתפלל שהאדמה תבלע אותו… כן כן, שער עצמי.

הגדולים ביותר עברו את זה: כריסטיאנו רונאלדו, קרלוס פויול, פפה, סרחיו ראמוס, שמעון גרשון ועוד ברגע השיא של קבוצה ישראלית באירופה עד אותו רגע. עוד קפטן, רוי קין, חווה את ההשפלה על בשרו ועוד בחצי גמר ליגת האלופות נגד ריאל מדריד. בלם נבחרת קולומביה במונדיאל 94, אנדרס אסקובר גם שילם בחייו.

אבל האם זהו רגע טהור של חוסר מזל ואכזריות הגורל, או טעות טקטית שלא זוכה למספיק התייחסות וניתן למנוע?

שבעה שערים עצמיים הובקעו העונה בארבעת הליגות הבכירות (פרמייר ליג, בונדסליגה, סרייה א ולה ליגה), וחמישה מתוכם הובקעו כאשר המבקיע היה עם הפנים לשערו. רק במחזור האחרון של מוקדמות היורו הבקיע וויבודה מקוסובו שער עצמי כשהוא פחות או יותר מגלגל את הכדור לשערו כמו חלוץ שנמצא במיקום הנכון. גם ג'ואל מאטיפ מליברפול סבל מבעיית המיקום הזאת כאשר במשחק הראשון מול באירן מינכן בשמינית גמר ליגת האלופות הוא סחט הצלה נהדרת מאליסון, אבל במשחק השני כבר הבקיע את שער השוויון של הבווארים.

העונה זה היה קוליבאלי שיצא ממלכודת הנבדל בבעיטה חופשית אל הכדור, עם הפנים לשערו וסיים בוולה לחיבורים שנתן את הניצחון ליובנטוס. אצל קורט זומה מצ'לסי המצב היה מעט שונה. מול שפילד הוא נגרר אחרי החלוץ שלו למרכז הרחבה, וכשזה שינה כיוון היה צריך לרדוף אחריו, עם הפנים לכיוון השער כמובן.

לא צריך לספר לכם איך זה נגמר. בשני המקרים בליגה הגרמנית אלו היו מתפרצות שהסתיימו בכדור רוחב שהניסיון להעיף אותו נגמר ברשת. בכל המקרים נכנס אלמנט של מרדף אחרי כדור או שחקן שעבר את המגן במטרה שהיא קודם כל להגיע לכדור ואחר כך להחליט מה עושים איתו, רק שבדרך כלל אין מספיק זמן להחלטה הזאת.

אז על איזו טעות טקטית אפשר לדבר פה? קורט זומה הפסיד לליס מוסה במשחק על שטח קטן, מה שהספיק בשביל ליצור את אלמנט המרדף כשהכדור נשלח אל מאחורי זומה. המקרה של קוליבאלי הוא יותר חוכמה שלאחר מעשה, כאשר אם היה מגיע אל הכדור שחקן שרץ יותר לרוחב ולא לאחור הוא היה יכול להרחיק יותר בקלות, וגם קוליבאלי בריצה לאחור נשלח למרדף.

מה עוד? ובכן, כמו שאנחנו מצפים משוער לא רק להדוף את הכדור, גם מבלמים מצופה לא רק להעיף את הכדור, אלא להרחיק בחוכמה. בחלק מהמקרים גם נדרשת יכולת טכנית שעדיין לא קיימת אצל רוב הבלמים, ואלו לרוב נוטים להעיף את הכדור אל היציע או להחזיר לשוער במידת האפשר.

מעבר לכך, כאשר רוב הקבוצות הבכירות באירופה מצוידות בהתקפה של שלושה סילונים, והנטייה של הקבוצות המתגוננות ללחוץ גבוה, הבלמים צריכים להיות לא פחות מהירים מהחלוצים. לרוב הקבוצות אין אפילו בלם אחד שמגיע למהירויות של החלוצים, וכך הם נגררים למרדף שנגמר בגלישה נואשת להרחיק את הכדור מעבר לקו תוך שהם מתפללים שיעבור מהצד הנכון של הקורה.

שערים עצמיים הם חלק מהקסם של המשחק, ועדיין דיפלקשנים ונגיחות סוררות יתנו לנו גיבורים טראגיים ברגעים הכי לא מתאימים (או שכן, תלוי למי), אבל ברוב המקרים שראינו עד עכשיו העונה אלו בעיקר שחקנים שנקלעו למרדף או כאלו עם טכניקה לקוייה, ואולי מאמנים שבהוראות נכונות כמו לחץ נמוך יותר והכנות הגנתיות לכדור נייח שמעבר למלכודת נבדל, יחסכו לנו כמה כאלה.