אדומים מחגיגות

הדשא ירוק, השחקנים באדום, האוהדים באדום והארטיקים ביציע בצבע צהוב. לך תאשים אנשים עם חיבה לטעם לימון. אבל זו הייתה האווירה החמימה באצטדיון הי"א בצהריי יום שישי האחרון באשדוד. הכול היה מוכן למפגש גמר הגביע המדינה המחוזי (ליגה ג' מרכז) בין הפועל אדומים אשדוד לעירוני גדרה, משחק שהיה פתוח לקהל הרחב והצליח למשוך כמעט כ-1,000 צופים. הצופים מתחלקים בין האוהדים הנאמנים של האדומים אשדוד, לתושבי שכונות האזור, כמה ילדים שהגיעו מגדרה, בני משפחות השחקנים ושאר סקרנים (אוהדי הקבוצות האחרות בעיר).

פועל אדומים אשדוד - עירוני גדרה
צילום: איתן אסטודילו

האדומים אשדוד היא קבוצת אוהדים שקמה בשנה שעברה כדי להחזיר את קבוצת "הפועל" של העיר חזרה לפעילות ולרמות הגבוהות, הקבוצה המקורית כאמור יחד עם ההיסטוריה שלה נעלמה עם איחוד הקבוצות בעיר בשנת 1999 לקבוצה אחת: מ.ס אשדוד. שלמרות ידעה גם שנים לא רעות, תמיד הרגישה קצת מלאכותית לתושבים. למרות ההשקעה הגדולה של האדומים בעונה שעברה, דווקא היריבה העירונית שקמה מאותו צורך, מכבי עירוני אשדוד, היא זו שעלתה ליגה וגם זכתה בגביע המחוזי בגביע המדינה. העונה נראה שמעבר לכל ההתלהבות, יש גם סדר ונלמדו כמה לקחים. לא מעט שחקנים שלבשו את הצהוב של היריבה הצטרפו לקבוצה, נראה שהקבוצה העלתה רמה מבחינה מקצועית במטרה אחת ברורה – לעלות ליגה.

כמצופה ממשחק עם קבוצות מליגה ג', המשחק לא התעלה לרמה גבוהה במיוחד. על כך פיצו אוהדי האדומים שבתחילת המשחק הראו כמה התרגשות וציפייה יש באוויר. ברמות האלה מה שבאמת עושה לך את זה זאת האווירה. כמו שאמרתי האדומים אשדוד היא קבוצה שקמה כדי להחזיר את הפועל המקורית לאוהדים, ושם מגלים את היופי האמיתי. אוהדים ותיקים מעלים ביציע סיפורים על איך פעם היו רודפים אחרי הקבוצה לכל מיני "חורים" ברחבי הארץ. היה גם אפשר להבחין בהורים הצעירים שגדלו עם הסיפורים על הפועל ההיא, מסבירים לילדיהם הקטנים את משמעות המשחק וגם חוקי משחק פשוטים. אז נופל האסימון, עם כל הכבוד לכדורגל שאנחנו צורכים על בסיס קבוע, אם אירופאי או אם בליגת העל שלנו. הכדור הוא אותו כדור והחוקים הם אותם חוקים, אבל כאן זה מרגיש שהכדורגל שייך לעם, לתושבים המקומיים מה שהיה כל כך חסר בעיר מאז האיחוד ההוא. יש תחושת שייכות אותנטית.

והיה גם משחק. במחצית הראשונה, ממש בדקות הראשונות כרטיס אדום לשחקן גדרה. לטענת השופט הוא קילל אותו. לקראת סיום המחצית הגיע השער הראשון לאדומים, אותו כבש משה זמירו. האדומים אומנם שלטו והצליחו לכבוש, אך עדיין לא נראים מחוברים ב-100% ולא הצליחו לנצל את היתרון המספרי לתוצאה משכנעת יותר. בתחילת המחצית השנייה המשיכו האדומים לשלוט במגרש, אבל שוב משחק מבולבל הוביל לתחושה שהחברים מגדרה עוד עלולים לעקוץ. זה גם היה קרוב להתממש כאשר בסביבות הדקה ה-65 שוער האדומים מידן גור נגע בכדור בידו מחוץ לרחבה והורחק. בהמשך נראה שהעייפות מתחילה להשפיע על האורחים, ולקראת הדקה ה-80 הצליחו האדומים לסגור את הסיפור משער של גדיף וורקוט. לאחר מכן הורחק שחקן נוסף לגדרה, בוריס ששניה, אקס האדומים. לאחר מכן כבר התחילה הספירה לאחור לקראת הנפת הגביע, לא לפני ששי טליאס וגולן עמוס, בשער מרשים בפני עצמו, קינחו וסגרו ניצחון 0-4. זהו, הפועל אדומים אשדוד זכו בתואר, רגע לאחר ההנפה עוד לפני שיתר השחקנים זוכים לגעת בו, הגביע הגיע לאוהדים ביציע. הרי הוא לא פחות שלהם. למעשה זה הוא התואר הראשון של המועדון אי-פעם (גם במתכונתו הקודמת) ואם חושבים על זה, גם עירוני בשנה שעברה וגם לאדומים העונה יש תואר אחד יותר מהאחות הגדולה מ.ס אשדוד. גם אם הוא הושג בליגה נמוכה, זה לא ימחק את האושר מפניהם של האוהדים האדומים.

פועל אדומים אשדוד - עירוני גדרה
צילום: איתן אסטודילו

ללא ספק חווית כדורגל מסוג אחר, ומשהו שאני ממליץ לכל מי שקורא לעצמו אוהד כדורגל לנסות ולחוות משחקים בליגות הנמוכות. הרי בשנים האחרונות קבוצות כאלה צצות ברחבי הארץ, כשמכבי יפו וקטמון היו הסנוניות הראשונות. תמצאו לכם קבוצה שקרובה לביתכם או לליבכם, ושם תגלו את האותנטיות במיטבה, כדורגל בלי פילטרים ועם המון חלומות בעיניי האנשים ביציע.

פועל אדומים אשדוד - עירוני גדרה
צילום: איתן אסטודילו

 

Print Friendly, PDF & Email
 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח