אני התוודעתי לקיסר לראשונה כבר בגיל 7, במהלך מונדיאל 2006 שנערך בגרמניה, בו נבחר לנבחרת הטורניר של פיפ״א למרות שכבש שער בודד בטורניר, בפנדל, בשמינית הגמר מול אוסטרליה. הוא סיפק טורניר נהדר שבו זכה עם נבחרתו האהובה בתואר העולמי, והיה לאחד הברגים החשובים והמשמעותיים בזכייה.

מאז, התחלתי לחקור על שנותיו המוקדמות בקריירה של הפנומן שריגש אותי במהלך המונדיאל, וגיליתי המון – החל מיורו 2000 בו היה מצוין, כבש שני שערים והציג הופעה נהדרת (שכללה בישול נהדר) גם בגמר, שלא עזרה לנבחרתו שהפסידה 2:1 לצרפת משער זהב של דוד טרזגה בדקה ה-103. בשנה לאחר מכן, הוא עזר לקבוצתו לזכות באליפות האחרונה שלה עד היום, כאשר כבש 13 שערי ליגה, ונעזר בחבריו לחוד ההתקפה הנהדר – מונטלה ובאטיסטוטה – שסיפקו עונה מבריקה גם כן. התלכיד הזה הוביל את רומא לצמרת הטבלה גם בעונות הבאות, כאשר ב-2 מ-3 העונות הבאות הקבוצה סיימה כסגנית האלופה ונאבקה בצמרת לכל אורך העונה. בתקופה זו הוא היה השחקן הטוב ביותר באיטליה, וזכה להצעות רבות מכל רחבי היבשת.

למונדיאל 2002 שנערך ביפן ובדרום קוריאה הוא הגיע ככוכב הגדול של הנבחרת – שהודחה בשלב שמינית הגמר מול המארחת דרום קוריאה, לאחר שנפסל שער חוקי שכבשה בעמדת נבדל, ויותר מכל – טוטי הורחק בצהוב שני בהארכה לאחר שנדחף והופל ברחבה, אך לדעת השופט (שכיום יושב בכלא בשל הברחת סמים) התחזה.

ראוייה לציון גם עונת 2009/10 בה כבש טוטי 14 שערי ליגה והוביל את הקבוצה בניצוחו של ראניירי לעונה נהדרת ואף הובילה את הליגה במחזור ה-33, אך סיימה את העונה לבסוף במקום השני, במרחק של 2 נקודות מהאלופה אינטר, שזכתה בטרבל היוקרתי.

גם בשלהי הקריירה, לאחר שחצה את גיל 38, היו לו מספר משחקים אדירים וראויים לציון. באפריל 2015 הוא נכנס במחצית בדרבי מול לאציו, כשקבוצתו בפיגור 2-0, ועם נחישות מדהימה וצמד אדיר הוא השווה את התוצאה לשיוויון 2. זכורה לי במיוחד החגיגה שלו לאחד השערים, כאשר שלף מכשיר סלולרי וצילם ״סלפי״ עם חברים – כמו שרק הוא יודע. בנוסף, שנה לאחר מכן, באפריל 2016, נכנס למשחק מול טורינו בדקה ה87׳ כשקבוצתו בפיגור 2-1, והוא הפך לבדו את התוצאה עם צמד מדהים לניצחון 3-2.

עשרת השערים הגדולים ביותר בקריירה של הקיסר, כמו שנאמר ״אין טוב ממראה עיניים״ – יותר ממומלץ לכל אחד ואחת לפנות 7 דקות ולהתענג

ואין דרך טובה יותר לסיים כתבה מסכמת על הקיסר, מאשר למנות חלק מהשיאים ששבר במהלך 25 שנות קריירה אגדיות (כדאי שתשבו, זה עומד להיות ארוך): מקום 3 ברשימת ההופעות בסרייה א׳, מקום 2 ברשימת הכובשים בליגה, שיאן הכיבושים בבעיטות עונשין בסרייה א׳, שלוש פעמים שחקן העונה באיטליה, זוכה בנעל הזהב האירופית, הוא מחזיק בשיא הכיבושים בדרבי המרתק של רומא, ולעולם לא הפסיד בדרבי בו כבש. והנה כמה נתונים מדהימים נוספים, שמראים יותר מכל עד כמה הוא אלמותי – הוא אחד השחקנים הבודדים בהיסטוריה אשר שיחק מול שני הארגנטינאים הגדולים – דייגו מראדונה וליאונל מסי. בנוסף, הוא היה לקפטן הצעיר ביותר בהיסטוריית הסרייה א׳, ויחד עם זאת, גם לכובש המבוגר ביותר בהיסטוריית ליגת האלופות.

להתראות קיסר, הכדורגל לא יהיה אותו דבר בלעדייך