תסתכלו עלינו ותראו אותם

שיחות על תרבות, ספורט ותקשורת.

אצלנו:
"סוף עצוב להפועל ירושלים: אחד המועדונים הגדולים בכדורגל הישראלי לא עמד בדד ליין שהוצב לו ע"י בית הדין העליון של ההתאחדות, ולא הצליח לסלק את תביעות הבוררות שעמדו נגדו".
העיתון הנפוץ במדינה הקדיש אולי מאה מילים בשבוע שעבר לפירוק הסופי של קבוצת הכדורגל הפועל ירושלים.
גם אתרי הספורט המובילים ברשת לא נתנו מקום גדול יותר להתרחשות הזו, והסתפקו בידיעות קצרות ויבשות.

אחת הקבוצות הותיקות, המוכרות ואפילו המפוארות בכדורגל הישראלי, שמשכה בעבר קהל של אלפים למשחקיה, סיימה את הצלילה המתמשכת שלה והגיעה לקרקעית, וכל זה קרה בדממה תקשורתית כמעט מוחלטת ואפס התייחסות מצד הממסד הספורטיבי. כאילו שלאף אחד לא איכפת.

קרדיט לדף הפייסבוק "הפועל קטמון ירושלים"

 

אצלם:
למרבה ההפתעה, סיפור כמעט זהה התרחש בדיוק באותם הימים בכדורגל האנגלי ואפילו בשתי קבוצות.
בארי, שנוסדה לפני 134 שנים, ובולטון וונדררס, שקיימת כ 145 שנים, עמדו בפני פירוק עקב קשיים כלכליים. שתיהן משחקות ב League one, שהיא הליגה השלישית באנגליה, ומקבילה לליגה א' אצלנו, והמעמד שלהן בהירארכיה של עולם הכדורגל באנגליה די דומה למעמדה של הפועל ירושלים בישראל.
בסופו של שבוע סוער, בולטון קיבלה ארכה של שבועיים נוספים למצוא קונה ובארי פורקה ולא תשתתף העונה בליגה.

הסיקור התקשורתי שקיבל תהליך הפירוק שלהן באנגליה היה משמעותי הרבה יותר מההתייחסות בישראל. כל אתרי הספורט נתנו לכך כותרות ראשיות, ערוצי הספורט הקדישו לכך מקום נרחב וכל הפודקאסטים הנחשבים דיברו על זה.

הדיבור היה גם על הצדדים הכלכליים וגם על הצדדים החברתיים והתרבותיים.
גם על הכשלים הניהוליים והציניות של הקפיטליזם וגם על הלב השבור של האוהדים.
גם על כך שבליגה חסרה קבוצה וגם על מקומו של מועדון ספורט בקהילה המקומית.
במחשבה שניה, בכלל לא חשוב על מה היה הדיבור, העיקר שדיברו על הפירוק והתייחסו אליו בכל ערוצי התקשורת.

התגובה של אוהדי בארי להודעת הפירוק. credit to Bury FC Facebook page

 

מחשבות:
אני מאמין שלתקשורת הספורט יש תפקיד קצת יותר חשוב ומשמעותי בחברה ובתרבות הספורט מאשר ידיעות, פרשנות מקצועית וגליצ'ים, ולכן היא חייבת להתייחס לנושא כזה, ולתת לו מקום ובמה.
לפירוק של מועדון ספורט יש השלכות גדולות יותר מאשר "רק" קבוצה שמפסיקה לשחק. מדובר בגוף שיש לו קהילה והשפעה על אותה קהילה. מדובר באירגון שיש לו השפעה על הנוער. סביר להניח שגם אם הוא בליגה נמוכה הוא מספק פרנסה ותעסוקה לכמות ראויה של אנשים. כשהפועל ירושלים או כל קבוצה אחרת מתפרקות יש לכך השפעה על העיר והקהילה.

 

 

מה אתה רוצה, הרי לקבוצות הללו יש מעט אוהדים והן לא מעניינות את הציבור, אז למה שהתקשורת תשקיע בזה מאמץ?

נכון, יש להן מעט אוהדים, אבל אם התקשורת תדבר עליהן, תשים על השולחן את הבעיות שגרמו לפירוק ותדרוש מההתאחדות ומהרשויות להתייחס לכך, היא בוודאי תתרום לצמצום התופעה בעתיד.
יתכן וכתוצאה מהפרסום הרשויות המקומיות ידאגו לניהול תקין וטוב יותר של המועדונים שהן מתקצבות כדי לא לקבל סיקור שלילי אם חס וחלילה יפורקו.
אולי ההתאחדות תחמיר את הקריטריונים לבעלות על קבוצה.

אם זה קורה במולדת הכדורגל ומתחת לליגה הטובה בעולם, זה יכול להיות גם אצלנו.

נכון, צרות של אחרים הן בהחלט נחמה טובה, אבל זה לא אומר שהגופים הרלוונטיים, מוסדות ותקשורת, לא צריכים לעשות את המקסימום כדי לצמצם את שכיחות המקרים הללו אצלנו.

בעיני, זרקור תקשורתי ממוקד וענייני גם על אירועים כאלה הוא מחויב המציאות, וחלק מתרבות ספורט בריאה.
באנגליה עושים זאת נכון וגם אנחנו צריכים לשאוף לכך.

אוהדי בולטון בימים יפים יותר credit to Bolton wanderers Facebook page
Print Friendly, PDF & Email

2 תגובות

  1. נהדר עופר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח