תנו כבוד: החודש שלא יישכח בספורט הישראלי

שנת 2020 לא האירה לנו פנים. לא בבריאות, לא בכלכלה, לא חברתית וגם לא בספורט. כבר תשעה חודשים שאין באפשרותנו להריח את הדשא או לשמוע את חריקות הפרקט. תרבות הספורט במדינתנו אף פעם לא הייתה מוצלחת במיוחד, אבל אחרי השנה הזאת, אנחנו ניפול לבור עמוק מאוד. הכסף שרצינו שיגיע לעולם הספורט, כנראה לא יגיע בשנים הקרובות, ופיתוח הספורט והחינוך אליו צפויים להתדרדר משמעותית. אבל בתוך כל הרע הזה, קרה חודש נובמבר.

נבחרת ישראל בכדורסל
קרדיט לדף הפייסבוק "איגוד הכדורסל בישראל – ע"ר"

 

בזמן שאנחנו בוכים על כמות השערים הנוראית בליגה שלנו, אנחנו שוכחים שמדינת ישראל ממש לא מדינת כדורגל. תפתחו עיניים, יש לנו ספורטאים מהטובים בעולם. מתחת לפני השטח, קורים דברים נפלאים. דברים שאנחנו לא מייחסים להם מספיק חשיבות. לא אנחנו חובבי הספורט, ולא המדינה.

אז מה קרה בחודש האחרון אתם שואלים? אנסטסיה גורבנקו ואנדי מורז בליגת השחייה הבינלאומית, מטפסי הקירות הבכירים שלנו כאן בשביל להישאר, נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית ולינוי אשרם אלופות אירופה, גולשי הרוח יואב כהן, שחר צוברי וקטי ספיצ'קוב עם מדליות זהב וכסף, וכרטיס לטוקיו, ואיך לא, נבחרת ישראל בכדורסל עם ניצחונות מטורפים מעפילה ליורובאסקט הבא. שמתם לב שציינתי כאן חמישה ענפי ספורט שונים בהם הגענו להישגים מרשימים ביותר, ועוד מבלי להגיד את המילה "ג'ודו"?

אז תנו כבוד לספורטאים הבאים: השחייניות אנדי מורז ואנסטסיה גורבנקו קיבלו את התואר "הישראליות הראשונות" בליגת השחייה הבינלאומית שהסתיימה לפני כשבוע. מורז עשתה זאת כשהפכה לראשונה שמנצחת משחה בתחרות (כן, זה עוד לא קרה). גורבנקו גם היא עשתה היסטוריה קטנה משלה שעלתה לגמר במשחה "סקינס", בו שחתה שלושה מקצים של 50 מטר חזה בהפרשים של שלוש דקות – כשהיא קובעת שיא ישראלי חדש וגם זכתה במעמד 'הסגנית'. אגב, אחרי שמורז ניצחה לראשונה משחה, גורבנקו עשתה זאת בעצמה כשניצחה במשחה 200 מעורב אישי והשאירה מאחור לא מעט שיאניות עולם ואלופות אולימפיות. תנו כבוד!

 

אלכס חזנוב, יובל שמלא ורם לוין מוכרים כיום ללא מעט אנשים בזכות השתתפותם בנינג'ה, אבל הם היו פה עוד הרבה לפני. חזנוב בשנת 2018 החזיק בגביע העולם בטיפוס בולדרינג(!), ושמלא היה הישראלי הראשון שעלה לגמר באליפות העולם בטיפוס הובלה. וכל זה, בלי הכרה (צה"ל לא מעניק להם 'ספורטאי מצטיין'), בלי מימון (מה זה ספונסר בכלל?), ובלי התנאים שמגיעים לספורטאים ברמה כזאת (לא קיים קיר מהירות אחד בארץ!- קטגוריה שהם חייבים בשביל כרטיס לאולימפיאדה).
אולי עכשיו, כשהענף נכנס לתודעה בעזרת תכנית הריאליטי הפופולארית, הם יקבלו מימון כמו שצריך. מצער שזה מה שהיה צריך לקרות כדי שמישהו ישים לב. תנו כבוד!

ענף השיט הישראלי תמיד הביא לנו גאווה, אבל בשבוע החולף כולנו התוודענו לדרגה חדשה לגמרי. יואב כהן, בן 21 בלבד, הוכתר כאלוף אירופה, וסגנו הוא לא אחר משחר צוברי המדליסט האולימפי. כהן אמר בסיום "מגיל 12 אני חולם לעמוד על הפודיום עם שחר צוברי". אז שני ישראלים על הפודיום, עם מדליות זהב וכסף, ושני דגלים כחול לבן. במדליית הארד זכה ההולנדי קיראן באדלו שנחשב הגולש הטוב בעולם. מדהים שהצעיר והותיק גברו עליו. הרוח הצעירה לא נגמרת כאן, קטי ספיצ'קוב, בת 21 גם כן, הוכתרה כסגנית אלופת אירופה, ועל הדרך זכתה בכרטיס ישיר לאולימפיאדת טוקיו. מרגיש שיהיו לנו עוד שנים נפלאות בענף זה. תנו כבוד!

עמית כהן, שחר צוברי, קטי ספיצ'קוב
קרדיט לדף הפייסבוק "איגוד השייט בישראל"

 

מאליפות אירופה אחת לאחרת, וגם פה יש מדליות זהב. נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית היא אלופת אירופה לאחר שקטפה את המקום הראשון בקרב- רב. ואם נמשיך בקו הצעירים, אחת ממתעמלות הנבחרת – דריה אטמנוב, בת 14 בלבד, זכתה בלא פחות משלוש מדליות בגמרים המכשירים הבודדים וזאת אליפות אירופה הראשונה שלה. וגולת הכותרת, לינוי אשרם, שאת שמה אנחנו מכירים מזמן, אבל לפני יומיים הפכה באופן סופי לתקווה הכי גדולה שלנו למדליה באולימפיאדה הבאה.
המתעמלת בת ה-21 הוכתרה בפעם הראשונה לאלופת אירופה – התואר היוקרתי כל כך ואולי החשוב ביותר בענף. ניקול זליקמן בת ה-19 סיימה חמישית בגמר. שוב תחושת יהיו כאן שנים נפלאות נכון? לא מעט מדליות העניקו לנו המתעמלות הללו. תנו כבוד!

אז בחודש האחרון גילינו שענפי הספורט היחידנים מלאים בספורטאים מצטיינים, ותיקים וצעירים כאחד, שכנראה נראה בתחרויות הספורט הגדולות והחשובות בעולם בשנים הקרובות. לשמחתנו, זכינו גם לרגעי נחת בספורט קבוצתי. נבחרת ישראל בכדורסל הראתה לנו בשתי הניצחונות האחרונים שלה אופי שלא חווינו מנבחרות הספורט הקבוצתי בשנים האחרונות. נחישות, רוח מלחמה, והרבה רצון ומוטיבציה לצד משחק משובח.
נבחרת ישראל הצליחה לחזור מפיגור של 16 נקודות במשחק נגד הנבחרת הספרדית וניצחה אותה אחרי 15 שנים. ואחרי הניצחון על הפולנים, הנבחרת גרפה 4 ניצחונות מתוך 4 משחקים והעפילה בדרך הכי מרשימה שיש ליורובאקסט 2022.
גם פה היה שילוב מדהים בין הצעירים לותיקים – תמיר בלאט, תומר גינת וים מדר לצד גל מקל וגיא פניני. השילוב הזה הביא הרבה פירגון שהיה פשוט תענוג לראות על המסך. תנו כבוד!

 

חודש נובמבר 2020 הביא לנו גאווה ישראלית, והמון תקווה לשנים הבאות. יכול להיות שהחודש הזה גם יוביל לשינוי. אולי מישהו מלמעלה יבין שכדאי להשקיע בכל הספורטאים שלנו, בכל הענפים. להשקיע לא רק במה שקיים, להתחיל כבר מהחינוך, מהפיתוח, מהתרבות. לגדל את הספורטאים, ולתמוך בהם לאורך כל הקריירה. והכי חשוב – להוקיר כבוד. הצלחת הספורטאים, היא ההצלחה שלנו.

לינוי אשרם, התעמלות אומנותית
קרדיט לדף הפייסבוק "הוועד האולימפי בישראל"
Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח