תחזיקו אותי

מכבי תל אביב בכדורסל הביאה במהלך השנים המון כבוד לישראל והיא ללא צל של ספק קבוצת הכדורסל המובילה בישראל. במשך השנים הצליחו במכבי תל אביב למשוך אליהם את הישראלים הטובים ביותר ואת הזרים הטובים ביותר ובנו קבוצות שלקחו את הליגה המקומית בהליכה ובנוסף הגיעו להישגים מדהימים באירופה.

כל זה היה לפני עידן הכסף הגדול, כשהיה אפשר לקחת אליפות אירופה עם המון ישראלים, שני זרים ואיזה מתאזרח בלי בירכיים. אבל גם בשנים האחרונות, על אף שהכסף התחיל לדבר ובגדול ועל אף תקציבים נמוכים יחסית לאירופאיות בכירות אחרות כמו הספרדיות, הרוסיות, היווניות והתורכיות, במכבי תל אביב הצליחו לשמור על תחרותיות והמשיכו להגיע להישגים מרשימים.

למרות ההישגים משהו התחיל להיסדק. אמנם עדיין כל שחקן ישראלי ממוצע ומעלה שאף להגיע לצהובים, עדיין זרים טובים בקבוצות יריבות נחטפו כעבור עונה ל”קבוצה של המדינה”, אבל זה כבר לא היה כל כך חלק, אליפויות התחילו לחמוק, באירופה זה הפך להיות קשה יותר משנה לשנה וזרים טובים אחרי עונה בצהוב קיבלו הצעות שאי אפשר היה לסרב להן מרוסיה וספרד.

אבל זאת לא הנקודה שבה הכל התחיל, זה התחיל מעט קודם. פתאום נשמע עוד קול שהיה חלש מאוד קודם, כמעט בלתי נשמע עד לאותה נקודה, פתאום האיגוד והמנהלת, שנשלטו כל כך הרבה שנים ביד רמה על ידי הצהובים, כבר לא נוטים רק לצד אחד. פתאום מבטלים את סדרות הגמר, פתאום מחילים חוק רוסי ולשליט הבלתי מעורער זה לא מתאים.

כמו בכל דבר, בהתחלה מנסים לשנות מבפנים, מקווים שהכסף, הכבוד שנצבר במהלך כל כך הרבה שנים וההשפעה בחלונות הגבוהים יצליחו לשנות את רוע הגזרה. כשזה לא הולך מחפשים פתרונות אחרים, ליגה אדריאטית בשביל שזרים שלא משחקים בליגה לא יהיו מובטלים, אפילו מזלזלים באליפויות של חולון, גליל וחיפה מכיוון שהושגו במשחק בודד ללא סידרה (גם צסק”א, ריאל וברצלונה השקיעו כל העונה והגיעו למאזן טוב יותר בשביל להפסיד למכבי תל אביב בפיינל פור). אבל כשגם זה לא הולך מתחילים להפעיל את המכבשים הממש כבדים. שמעון מזרחי, חתן פרס ישראל, כבר לא מחייך יותר (סתם, בצחוק) ועוזב את המנהלת ומקורבים מספרים שהצהובים שוקלים פרישה מהליגה.

אז שמעון היקר, תודה, באמת תודה, על כל שנות התמימות, לפני שהבנתי שאליפות זה לא הכל. אתם כבר לא הקבוצה של המדינה, צר לי, עדיין הכי טובים, עדיין עם הכי הרבה אוהדים, אבל הישראלים הגאים, פארמר, לנדסברג ורוצ’סטי קצת פחות מייצגים אותי. הדלת פתוחה, יהיה נחמד לקבל ליגה שוויונית, שתאפשר ליותר ישראלים לשחק, שתהיה יותר אותנטית, שיהיה בא כבוד לסמל ושלא יהיה בה מישהו שחושב שהכל מגיע לו. תסגור את הדלת אחרי שאתה יוצא. ביי.

 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!