שערים ישראלים נאיביים טיפוסיים

איזו תמונה עולה לכם לראש כשאומרים את השם אנדראס הרצוג? ללא מעט ישראלים יש שתיים בולטות.

הראשונה, זיכרון מהימים שלו כשחקן, השער שלו נגד הנבחרת בדקה ה- 90 שמנע ההעפלה לפלייאוף במוקדמות מונדיאל 2002.

 

השניה, היא הראיון שלו אחרי ההפסד לסלובניה, מעוד שער שהנבחרת סופגת בדקה ה90, בו הוא מתעצבן על הנאיביות והקלות בה נבחרת ישראל סופגת שערים מכריעים, כולל הקאץ' פרייז הנהדר: "it's not funny anymore".

 

אז בין השער המעצבן שהרצוג כבש נגדנו לשער המעצבן שהרצוג ספג איתנו, היו עוד כמה שערים דומים שספגנו לאורך השנים. גם בנבחרת בליגת האומות ובמוקדמות היורו והמונדיאל, אבל גם הקבוצות הישראליות ששיחקו באירופה לאורך השנים 'זכו' לתענוג. אז החלטתי לנסות ולעשות סקירה על כמה מהשערים הנבחרים האלו, כשהפעם אני אתמקד רק בשערים שספגו הקבוצות הישראליות, בלי הנבחרת. העדפתי להתמקד בשערים ששינו את תוצאת המשחק, כלומר: השערים האחרונים שנכבשו, וששינו את התוצאה ממצב של תיקו להפסד או מניצחון לתיקו, או כאלה שגרמו להדחה של קבוצה ישראלית מאירופה. רצוי שערים שנכבשו בדקות האחרונות.

****

נתחיל עם השערים שלא רק היו מתסכלים אלא גם מביכים. השערים שספגו מכבי תל אביב נגד סנטה קולומה ומכבי חיפה נגד נומה קליו הם דוגמה מעולה לשערים כאלו.

ב2007 פגשה מכבי תל אביב את סנטה קולומה האנדורית בסיבוב המוקדמות הראשון של גביע אופ"א. הצהובים אמנם עברו את סנטה אחרי שניצחו 4-0 בבלומפילד בסופו של דבר, אבל זה לא יימחק את הבושה שבהפסד לקבוצת הדייגים מאנדורה. כדור שהוגבה לרחבה בפתיחת המחצית השניה, יצר ערבוביה ברחבה, זה בדיוק מה שמספיק מול הגנה ישראלית טיפוסית. פרננדס הבלם ניצל זאת כדי לדחוק מקרוב את שער הניצחון.

 

ב2016 נפגשו מכבי חיפה ונומה קליו מאסטוניה בסיבוב המוקדמות השני של הליגה האירופית. הירוקים אמנם נמנעו מהפסד, אבל מצד שני הם לא הצליחו לנצח בשני המפגשים שלהם מול האסטונים. למרות שבמשחק השני כבר הובילו 1-0, הגיעה הדקה 90 עם קרן לזכות נומה קאליו. אמרתם קרן בדקה ה90? אמרתם ספיגה ישראלית נאיבית. סגירה לא מספיק טובה גרמה לשחקן יריב לנגוח את הכדור שפגע בדרך בקינן ונכנס פנימה. המשחק הלך להארכה ופנדלים ושם חיפה החטיאה והודחה בצורה מביכה וכל כך טיפוסית.

 

 

היו גם הדחות קצת פחות מביכות לאורך השנים, וגם הן נגרמו כמובן משערים מכריעים ומיותרים שספגו הישראליות. דוגמאות לשערים כאלו היו במשחקים של מכבי חיפה נגד מאלמו, בית"ר ירושלים נגד קופנהאגן, והפועל באר שבע נגד מאריבור.

האמת שאם צריך לבחור רק התמודדות אחת שתסכם את הנאיביות הישראלית במפגשי נוקאווט, אז לדעתי זה המפגש בין מכבי חיפה למאלמו השבדית בסיבוב המוקדמות השני של ליגת האלופות ב2005. היה שם גם את איבוד היתרון וההפסד במפגש הראשון בשבדיה, וגם בגומלין ספיגת שני שערים משני כדורי גובה, כמו שהגנות ישראליות כל כך אוהבות לספוג ברגעים מכריעים.

אמנם אני רוצה להתמקד בשער השני, אבל דווקא השער הראשון באותו ערב נכנס לפנתייאון בעיקר בזכות היציאה האומללה של דוידוביץ' והשידור של מאיר אינשטיין כמובן. למרות אותו שער, מכבי חיפה עדיין הצליחה להגיע למצב שהיא עומדת בפני העפלה, בזכות שערי חוץ. אלא שאז הגיעה הדקה ה89, ועוד כדור שהוגבה לרחבה מצא שחקן שבדי פנוי בגלל סגירה לקויה של ההגנה ומאלמו המשיכה לשלב הבא.

בשנת 2007 בית"ר ירושלים פגשה את פ.צ. קופנהאגן במסגרת הסיבוב השני של מוקדמות ליגת האלופות. בית"ר הגיעה לטדי אחרי הפסד 1-0 בדנמרק. יצחקי כבש כדי לאזן את התוצאה הכללית ולמרות שהחברים שלו הגיעו להזדמנויות מעולות, הם לא הצליחו לכבוש את השני שהיה מעלה אותם, והמשחק הלך להארכה.

כולם מכירים את הקלישאה למה קורה למי שלא מבקיע, וכשמדובר בקבוצה ישראלית במאני טיים, זה אפילו עוד יותר מובהק. ואכן, בדקה ה97 כדור רוחב שנשלח לרחבה, מצא הגנה חולמנית כראוי למעמד בתוספת יציאה לא מספיק טובה של קאלה שלא הצליח להדוף את הכדור, והנה קיבלנו שער ששולח עוד נציגה ישראלית הביתה משער מתסכל ומיותר.

 

 

אבל לא רק בדקות הסיום נופלים שערים מכריעים. כשהפועל באר שבע פגשה את מאריבור הסלובנית בפלייאוף ליגת האלופות ב2017. אחרי ניצחון 2-1 במשחק בארץ, האדומים הגיעו לגומלין כשהם ידעו שכל מה שהם צריכים זה לשמור על התוצאה ולא לספוג.

אז מה עושה קבוצה ישראלית כשהיא צריכה לשמור על רשת נקיה במשחק מכריע? נכון מאוד, מגיעה עם רגליים רועדות וסופגת כבר בפתיחה. בדקה ה15 ואלון אחמדי עשה צחוק מהבלמים של באר שבע כדי להעביר כדור לקצה הרחבה שם וילר חיכה חופשי לגמרי כדי לקבוע 1-0 שהספיק לסלובנים כדי להעפיל לליגת האלופות. כמה חבל, כמה מיותר.

מאריבור, באר שבע
Credit to "NK Maribor" Facebook page

 

אמנם היו גם כמה פעמים בהן הישראליות כן הצליחו להעפיל לשלבי בתים אירופיים, אבל גם שם המנטליות הישראלית מנעה לא מעט פעמים לנציגות שלנו להשיג תוצאות מרשימות. זה קרה במשחקים של הפועל תל אביב וקריית שמונה נגד ליון ובמשחק של מכבי תל אביב נגד זניט למשל.

הפועל תל אביב הגיעה למחזור האחרון של שלב הבתים של ליגת האלופות בעונת 2010-11 כשהיא יודעת שיש לה סיכוי לסיים במקום השלישי שמוליך אל שלב 32 האחרונות בליגה האירופית. למרות שהצרפתים עלו ליתרון, מהפך מהיר של בן שהר וערן זהבי במספרת גדולה, שם את הפועל זמנית במקום השלישי. אבל אז הגיעה הדקה ה89 וכמובן שאיתה גם השער שיסיים את העונה האירופית של האדומים. לקזאט קיבל כדור על סף הרחבה, השתחרר בקלות מהמגינים של הפועל ובעט כדור לפינה שהכניע את אניימה. 2-2 בסיום, קל מדי וטיפוסי למדי.

כעבור שנתיים היתה זאת קריית שמונה שפגשה את הצרפתים. הפעם במסגרת המחזור השני של שלב הבתים של הליגה האירופית. הקבוצה הצפונית, שכבר הוציאה תיקו מבילבאו במחזור הראשון, רצתה להמשיך עם עוד הופעה מכובדת. ולמרות פיגור 3-1 במחצית, שערים של ליאור לוי ואובחצירה השוו את התוצאה והיה נראה שק"ש תצליח לצאת מהמשחק לפחות עם נקודה. אלא שבתוספת הזמן ליון קיבלה כדור קרן ומשם ההמשך כבר ידוע. עוד לפני שהכדור הוגבה היה אפשר לנחש שקבוצה ישראלית לא תצליח לשמור כמו שצריך במצב נייח בזמן קריטי, ובאמת פופאנה הגיע ראשון וקבע 4-3 לליון.

 

את השערים הבאמת נאיביים בשלב הבתים ספגה מכבי תל אביב נגד זניט סנט פטרסבורג הרוסית בשלב הבתים של עונת 2016-17. בגדול הסקירה אמורה להתייחס לשער אחד בכל משחק, שמסמל את הנאיביות וההפקרות הישראלית. במחזור הפתיחה של שלב הבתים בליגה האירופית באותה עונה, מכבי הציגה רבע שעה שלמה שמדגימה את זה.

בדקה ה75 הצהובים עוד הובילו 3-0. בבית. גם השער המגוחך שספגו לא היה אמור לשנות את התוצאה ובדקה ה84 עדיין מכבי הובילה ב2 שערים. אלא שאז, התרחש הפיאסקו של הצהוב השני של אלי דסה והעבירה שנשרקה בתוך הרחבה. זה הוביל ל2 שערים מהירים ושיוויון. רק שאפילו על זה הם לא הצליחו לשמור, ובתוספת הזמן הגבהה לתוך הרחבה הסתיימה, איך לא, בשחקן רוסי שמגיע ראשון לכדור לפני שלושה שחקני הגנה וקובע מהפך. בסופו של דבר אותו שער גם מנע העפלה לשלב הבא מסתבר, מתסכל.

 

 

אני רוצה להביא בתור דוגמה אחרונה, את המשחק של הפועל תל אביב נגד מילאן. תוצאה היסטורית במפגש הראשון, שמה את הפועל תל אביב מרחק נגיעה מחצי גמר גביע אופ"א בעונת 2001-2. למרות שער מוקדם של רוי קושטה, הניצחון מהמשחק בקפריסין עדיין שם את התוצאה הכוללת במצב של שיוויון והיא רק היתה צריכה להחזיק מעמד עוד מחצית אחת פחות או יותר בשביל להגיע להארכה, או אולי אפילו לגנוב שער חוץ. אבל ממש לפני השריקה להפסקה, דווקא כדור חופשי של הפועל הוביל למתפרצת של מילאן. זה כל מה שהיא היתה צריכה.

גם פה השער הגיע מכדור שהוגבה לרחבה. רק שבניגוד לשאר השערים הקודמים שראינו, בהם הבלמים נתנו לחלוצים היריבים להגיע לפניהם לכדור, במקרה הזה שמעון גרשון דווקא היה זה שהקדים את אינזאגי. חבל רק שהוא עשה במקומו את העבודה והכניע את שביט אלימלך ועל הדרך גם העלה את האיטלקים לחצי הגמר. בסופו של דבר, שער עצמי ממתפרצת סמוך לשריקה שגורם להדחה מאירופה… לתפארת מדינת ישראל.

 

לקראת סיום אני רוצה לאחל כמובן הצלחה לקבוצות הישראליות בשלב הבתים של הליגה האירופית וגם לנבחרת ישראל במשחקים שלה בליגת האומות. נקווה שמעכשיו נראה כמה שפחות רגעים כמו אלה, כי זה באמת כבר לא מצחיק יותר.

נבחרת ישראל
קרדיט לדף הפייסבוק של ההתאחדות לכדורגל בישראל

2 תגובות

  1. Avatar

    מתברר שאפשר להוסיף לרשימה גם את השער "הלא מחויב למציאות" כדוגמת: למסור פס לשוער ולצפות שלא יברח לו מתחת לרגל בזמן שהוא חולם במקום להיות מרוכז במקצוע שלו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח