שלוש בראש – ערן זהבי, כריסטיאנו רונאלדו, פגרת הנבחרות – סיכום שבועי עולמי

משחקי הנבחרת השבוע מלמדים על השינוי של תדמית הנבחרת בכחול לבן דרך מספר 7 שלה, מספר 7 של פורטוגל נדבק בקורונה ומה זה אומר על הדמויות להערצה שלנו, והקורונה חושפת את כשלי טורנירי הנבחרות. וגם סוף שבוע מטורף עם משחקים מליברפול, מנצ'סטר, גלזגו, הופנהיים, מילאנו, אבו דאבי, קזבלנקה וליסבון

1. הכל עליו

יבוא יום, ואני מניח שזה יקרה בחמש שנים הקרובות, וערן זהבי יפרוש מכדורגל. בהרבה מאוד מובנים יתייחסו אליו כמו אחד מהגדולים. מעטים בכדורגל הישראלי שברו שיאים כמו שהוא עשה, מעטים הבקיעו כל כך הרבה, בטח יחסית לשחקן שעד גיל לא מאוד צעיר תופקד כקשר-מרכזי אחורי. הרבה סיפורים ישארו עם אוהדי הכדורגל הישראלי על זהבי ביום שאחרי, אחרי הכול זהבי עלה לגדולתו בדור בו הכול היה מצולם. אנחנו חיים בדור בו קל לחשוב שאפשר להבין את המשחק נטו דרך סטטיסטיקות, ובזה אין לערן זהבי תחרות.

אבל יחד איתם יזכרו גם השער בטדי, השלושער בדרבי ההוא, הנגיחה בבאזל, הדומיננטיות בליגה הסינית וכמובן שני הקמפיינים האחרונים של הנבחרת. קשה לזכור היום, אבל ישראל התחילה את קמפיין ליגת האומות הקודם כשהיא בליגה השלישית מתוך ארבע וממוקמת אחרונה בבית שלה אחרי אלבניה וסקוטלנד. בתקופת אלישע וגם קצת לפניו נחשף קוצר היריעה של הנבחרת הישראלית לעיני כל, כשהשיא היה כמובן אותו משחק מול מקדוניה בו זרק זהבי את סרט הקפטן שלו. אז האמירה של זהבי ש"לא הגענו לטורניר גדול ארבעים שנה ולא נגיע עוד ארבעים שנה" הייתה קשוחה אבל אמיתית לגמרי.

קרה משהו לנבחרת בשנתיים האחרונות. היא הפכה מנבחרת שבלתי אפשרי לראות ובלתי אפשרי לאהוד לנבחרת שאנחנו מצפים ממנה ליותר. זאת לא התקדמות מטורפת אבל לפחות הגרף מתחיל לעלות אקספוננציאלית ולא מתרסק. ייתכן וזה המאמנים האוסטרים שהביאו גישה אחרת, למרות שהם לא עשו שום דבר באמת חדש, ייתכן וזה העלייה באיכות של שחקני ההתקפה הישראליים, למרות שמאז תחילת התקופה של רוטנשטיינר רק שער אחד נכבש על ידי שחקן שלא נושא את הספרה 7 על גבו (אלמקייס מול סלובקיה בבית).

"דור האישיות" של גוטמן נבחרת ישראל
"דור האישיות" של גוטמן קרדיט לעמוד הפייסבוק של ההתאחדות לכדורגל בישראל

ייתכן בהחלט והדבר הזה הוא ערן זהבי. ההשלה של סרט הקפטן שלו לא הייתה רק אקט של עצבנות, היא הייתה גם אקט של חוסר רלוונטיות של הנבחרת. אם יש משהו שבו לא היו ולא יהיו לזהבי מתחרים זה היכולת להבחין לאיפה נושבת הרוח ולנשוב יחד איתה. הוא חזר בדיוק בזמן להפועל תל אביב מרמת השרון, הוא ידע מתי לחזור למכבי תל אביב וידע שהוא חייב לחזור לשם. הוא ידע מתי לצאת מהליגה הישראלית ולהמריא לסין, ידע לעבור להולנד כשהבין שהקבוצה בגוואנגז'ואו מרוסקת. ויותר מזה – ידע בדיוק מתי לחזור לנבחרת ובאיזה צורה – לא לדרוש להיות קפטן, להשתלט על המשחק דרך המגרש.

קל להגיד שללא ערן זהבי היינו מתרסקים לחלוטין ולא מבקיעים שערים בכלל. מעבר לכך שזה לא נכון עובדתית (ראו ערך קמפיין ליגת האומות הקודם) התוסף החשוב של זהבי לנבחרת הוא לא רק השערים. זה העובדה שכל פעם שהוא מקבל את הכדור הבלמים מולו מתכווצים. כן, גם הגדולים ביותר לא יודעים איך זה יגיע, אבל זה מגיע. האיכות שהוא הביא לנבחרת מאז תקרית הסרט הפכה את נבחרת ישראל לנבחרת מרתקת לצפייה כשהכדור ברגליים שלה בחצי של היריב.

בלי השער של זהבי בסקוטלנד במשחק האחרון של ליגת האומות לא היינו בפלייאוף העליה ליורו. בלי השלושער שלו השבוע מול סלובקיה כנראה שהיינו נופלים לליגה השלישית בליגת האומות והיינו מאבדים הרבה מהסיכויים להגיע לפלייאוף היורו הבא (עקב שינוי המבנה בליגת האומות). כל זה לפני שמזכירים את העובדה שכבש יותר שערים מאז שחזר לנבחרת ישראל לפני שנתיים מאשר בכל השנים שלפני. התקרית שלו במחצית מול סלובקיה עם דאבור הייתה חמורה, אבל הציפייה כאילו הנבחרת הלאומית תהיה כיתה ד'5 ותחנך את הילדים להתנהג יפה לזולת היא מגוחכת. זהבי הוא הכוכב הגדול של הנבחרת הזאת לא בגלל האופי שלו. הוא שם בגלל שהוא עושה הכול כדי להצליח, גובר על כל המכשולים כדי להגיע לפסגות שלא הושגו עדיין.

ערן זהבי, נבחרת ישראל
קרדיט לדף הפייסבוק של ההתאחדות לכדורגל בישראל

 

נאמר כך – מעולם נבחרת ישראל לא הייתה סמוכה כל כך על שחקן אחד כמו שהיא סמוכה על ערן זהבי. נכון, יוסי בניון היה זה שהחזיק את הנבחרת בקמפיין של מוקדמות מונדיאל 2006 וכמעט שהגענו לפלייאוף. אבל גם אז לישראל הייתה הגנה יחסית יציבה ואיכותית. כיום נראה שבראש ובראשונה נבחרת ישראל צריכה לדאוג שזהבי יבוא מפוקס. שהוא כזה אנחנו יכולים לעשות את המהפך המדהים שנעשה השבוע בסלובקיה, כזה שלא היה אי פעם במשחק רשמי של נבחרת ישראל. כשהוא לא שם כמו במשחק הפלייאוף מול סקוטלנד הוא יחמיץ את הפנדל המכריע. אפס או מאה.

כפי שנכתב מקודם, הניצחון על סלובקיה הבטיח כנראה את ההישארות שלנו בליגה השנייה בליגת האומות. המשמעות של זה שכנראה נשחק גם בפלייאוף של יורו 2024. המטרה של מי שלא יוביל את ההתאחדות והנבחרת עד אז זה לבנות את האיכות שתספיק לנו כדי לעשות את הצעד הזה, בהתחשב בסיכוי האפסי שיש לנו לעלות למונדיאל. שנתיים אחורה, אף אחד לא האמין שנבחרת ישראל יכולה לעשות משהו שיביא אותה לטורניר גדול. עכשיו, עם הדור הנהדר שצומח לנו במרכז המגרש ומקדימה ועם הרבה סבלנות, זה נמצא בהישג יד, וזה חתיכת הישג ענק.

נבחרת ישראל, פלייאוף העלייה ליורו 2020
קרדיט דף הפייסבוק הרשמי של ההתאחדות לכדורגל בישראל

2. לא דוגמא ומופת

יש עוד מספר 7 אחד שהיה בכותרות בשבוע האחרון. בשבועות של פגרת נבחרות לרוב קורה מעט מאוד בפועל, בהתחשב בעובדה שהתקשורת העולמית רגילה לסקר קבוצות ולא נבחרות. אלא שהשבוע התקשורת העולמית וגם הישראלית עסקה בנפח גדול מאוד, ויש שיגידו מוגזם, בהידבקות של כריסטיאנו רונאלדו בקורונה תוך כדי משחקי הנבחרת. רונאלדו שככל הנראה נדבק משחקני נבחרתו לא נשאר במדינתו וטס חזרה לטורינו במטוס פרטי כדי לקצר את תקופת הבידוד שלו וכדי לשמור על הסיכוי לשחק בליגת האלופות מול ברצלונה בסוף אוקטובר.

העיתונות העולמית זעמה עליו – איך שחקן כזה, שנחשב מודל לחיקוי עבור מיליוני אנשים ברחבי העולם, מדלק ככה על הסכנות שבהדבקה של אנשים אחרים, איך הוא לא מבין כמה רע זה נראה מבחוץ, איך הוא מתנהג כמו ילד שמותר לא הכול רק בגלל שהוא אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של המשחק? אל המדורה הוסיפה שמן גם אחותו שאמרה לא פחות מאת הדברים ההזויים הבאים: "אם כריסטיאנו צריך להעיר את העולם, אז הוא ממש שליח אלוהים. הנה תודה, עכשיו אלפים נוספים מאמינים בנגיף בבדיקות ובמדידות. נגיף הקורונה זה ההונאה הגדולה ביותר שראיתי בחיי. די להפוך את העולם לבובות". תדהמה.

רונאלדו
Credit to "Juventus" facebook page

 

הרבה אוהדי מכבי חיפה וסתם אוהדי כדורגל ישראלי הרגישו לא נעים כאשר שוחרר הוידאו של מוחמד אבו פאני, רגע אחרי שקבוצתו העפילה לפלייאוף הליגה האירופית מול טוטנהאם, שר וקורא שהארי קיין, חלוצה של טוטנהאם, נמצא על איבר מינו. זה לא רק ההתגרות הטיפשית, שאולי הייתה חלק מהתוצאה הסופית במפגש בין שתי הקבוצות בלונדון, זה היה חוסר קלאסה בהתגלמותו, תחושה של חוסר נעימות שבאנגליה רואים אותנו כחבורה של ערסים שחצנים ולא מודעים. אבל זה למעשה בדיוק הפוך מזה.

אנחנו מצפים משחקני הכדורגל האהודים עלינו שיתנהגו תמיד בצורה טובה, שיהיו אינטליגנטים, נימוסיים וענייניים לפחות כמו שאנחנו תופסים את עצמנו. העובדה שאותם שחקנים אחראים לאושרנו או לשנאתו וכאבנו כאוהדי כדורגל גורמת לנו לצפות שהם יהיו כמונו, ומה לעשות שזה לא כך. גם במקרה של אבו פאני וגם במקרה של רונאלדו הציפיות שלנו מהם הם השבר של המציאות הפשוטה של הכדורגלן אל מול עולמו של האוהד.

רוב הכדורגלנים גדלו כילדים לספורט הילדותי הזה שעוסק כל רגע בניצחון או הפסד. רובם המוחלט ממשיכים לראות את החיים כמו הילדים שהם היו, משוחררים מהדבר האנושי הזה של לקום כל בוקר לעבודה שאתה לא מסמפט במשרד ולחזור הביתה לטפל בילדים. העולם שלהם אפילו לא מתחיל לפגוש את העולם של האוהד. ודווקא משום כך האוהד חייב להבין – שחקני כדורגל לא מוערצים בגלל מה שיש להם להגיד או מה שהם עושים מחוץ למגרש. הם הופכים לאגדות קודם כל בגלל מה שהם על המגרש. אחרי הבסיס הזה אפשר לדבר על היכולת הוורבאלית שלהם או על התפיסה המחשבתית שלהם. אבל קודם כל כדאי להבין – הכדורגלן הוא לא חבר של האוהד, הוא רק זה שגורם לו לאושר.

רונאלדו - פודקאסט הזווית 85

 

3. הדבקה המונית

אנחנו אוהבים את החיים שלנו כפי שאנחנו רגילים אליהם. הנה לדוגמא הבת שלי התחילה גן חדש בתחילת ספטמבר. היא אמנם עדיין לא בת שנה וחצי אבל היא הסתגלה מאוד יפה בשבוע ההסתגלות בגן. אלא שאז בא סגר של חודש בו עינייה לא שזפו את עיני הגננת המקסימה שלה. אם תשאלו אותה (ובהנחה שהיא תוציא מילים מהפה שאינם "אבא", "כובע" או "במבה") היא תהיה די מרוצה מהסידור הזה – חודש שלם של התפנקות 24/7 עם ההורים המותשים שלה, היא כבר התרגלה לזה. ביום ראשון היא כנראה תחזור לגן ואולי תצטרך להסתגל מחדש לשגרה שלה.

כל הסיפור הזה נועד גם כדי להגיד כמה אני שמח ש(טפו טפו) המעונות והגנים חוזרים לפעילות בתחילת השבוע הבא, אבל גם כדי להדגים כיצד אנחנו אוהבים את השגרה שלנו כבני אדם. בעולם בו הכול משתנה כל הזמן אנחנו רוצים לדעת לאיפה אנחנו הולכים ומאין אנחנו באים בכל רגע נתון. אבל הקורונה נותנת מכה קשה לכל זה – אין לנו מושג מה יהיה איתנו הלאה ביום הבא, האם היום הנהדר שחווינו היום הוא הקדמה לבידוד שמצטרך לעשות מחר. כאוטי.

גם ראשי פיפ"א אוהבים את השגרה שלהם. לכן הם לא חשבו אפילו לרגע להורות להתאחדויות היבשתיות שתחת חסותם לצמצם את פעילות שגרת הנבחרות בזמן משבר הקורונה העולמי. כך נשלחו שחקנים מקבוצותיהם האירופאיות למשל ליבשת דרום אמריקה שחווה כאוס מטורף וחוסר שליטה על המגפה. כך נדבקו והדביקו סביב השעון שחקנים מנבחרות את חבריהם או את מי ששיחקו מולם. המדגרה של הקורונה בנבחרת פורטוגל ובכדורגל הישראלי ייצרו גלי קורונה מחודשים בכדורגל העולמי שמעמידים בסימן שאלה גדול את היכולת לקיים טורנירים בינלאומיים בשעת משבר כזאת.

 

קוסובו
שני משחקים מהופעה היסטורית (קרדיט: דף הפייסבוק הרשמי של נבחרת קוסובו)

 

אבל זה רק הסיפור הקטן. כי אם יש משהו שלמדנו מהכמעט שנה שהנגיף מסין נמצא איתנו הוא שהקורונה חושפת את היסודות הרעועים שהיו מתחת כל הזמן. כך גם ביכולת המשילות של הממשלה בישראל וכך גם בפיפ"א, אופ"א, קונמבול ודומותיהן. במשך שנים תאוות הבצע של הארגונים האלה הוסיפה עוד ועוד משחקים, עוד ועוד נבחרות לטורנירים גדולים, גם במחיר כבד עבור השחקנים. שחקני העילית של הכדורגל העולמי משחקים נון סטופ במהלך השנה עם שני משחקים כל שבוע וקיץ אינטנסיבי וגם פגרות אינטנסיביות עם הנבחרת. זה לא רק שוחק את השחקנים הגדולים אלא גם גורם לעיוותים גדולים במציאות של הכדורגל העולמי.

הקורונה היא ההזדמנות של הארגונים האלה לעשות סטופ ולהתארגן על לוח משחקים חדש. הצעה לסדר מחודש – ביטול כל פגרות הנבחרות וסיום של העונה באפריל.. לאחר מכן יערכו ברצף משחקי המוקדמות והטורנירים הגדולים תוך כדי דילול משמעותי של משחקים. זה לא רק יעזור לשמור על השחקנים בשגרת קורונה אלא גם ובעיקר ייתן איזשהו סדר בכדורגל העולמי. קשה לצפות דבר כל כך לא מסחרי כמו זה מארגון מושחת כמו פיפ"א או אופ"א, שעסוקים בעיקר ביכולת שלהם להוציא כמה שיותר כסף מהמשחקים האלה. אבל אולי הקורונה תעשה את מה שהיה צריך לעשות כבר מזמן.

לוגו אופא דגל
Credit to UEFA Facbook Page

המלצות למשחקי השבוע

עם החזרה מפגרת הנבחרות אנחנו צפויים להצפה במשחקים מעניינים. לפיכך החלטתי להמליץ בקיצור נמרץ על תשעה משחקים מטורפים שיתקיימו עד ליום שני. בשלישי בבוקר אעלה טור לקראת פתיחת ליגת האלופות ושם גם נמליץ על משחקי המשך השבוע.

אברטון – ליברפול (17/10, 14:30, גודיסון פארק)

הפרמיירליג, מחזור 5

מי מול מי: הקבוצה השנייה של העיר שפתחה את העונה מושלם מול האלופה שספגה לפני פגרת הנבחרות את אחת התבוסות הכי גדולות בהיסטוריה שלה.

בשורה התחתונה: היפוך מגמות, ליברפול תנצח.

 

סלטיק – ריינג'רס (17/10, 14:30, סלטיק פארק)

הליגה הסקוטית, מחזור 11

מי מול מי: לראשונה מאז ירדה ליגת ריינג'רס מהווה תיגר רציני על הדומיננטיות של סלטיק בליגה. שתיהן ללא הפסדים בליגה עד כה ותחושה של מלחמת דת מרחפת ברחובות גלזגו.

בשורה התחתונה: בבית סלטיק תשמור על שלה.

 

הופנהיים – בורוסיה דורטמונד (17/10, 16:30, ריין-נקר ארנה)

הבונדסליגה, מחזור 4

מי מול מי: הופנהיים שנרגעה קצת אחרי ההפסד לפרנקפורט במחזור הקודם ועם מונאס דאבור שנרגע קצת מהתקרית עם זהבי מול אחת הקבוצות המלהיבות ביבשת שתעלה עדיין עם ג'יידון סאנצ'ו.

בשורה התחתונה: ניצחון צהוב.

 

אינטר – מילאן (17/10, 19:00, סאן סירו)

סרייה א', מחזור 4

מי מול מי: מילאן המתחדשת שלא הפסידה בשום מסגרת מאז הפסקת הליגות בתחילת משבר הקורונה ועם 12 ניצחונות רצופים בכל המסגרות מול אינטר שמגיעה בכושר פנטסטי למרות התיקו מול לאציו במחזור הקודם וצופה למאבק האליפות.

בשורה התחתונה: משחק גדול, מילאן תפתיע ותנצח.

 

מנצ'סטר סיטי – ארסנל (17/10, 19:30, איתיחאד)

הפרמיירליג, מחזור 5

מי מול מי: התותחנים שפתחו את העונה מצויין ואולי השנה משהו יתחיל להתלבש במועדון המסובך הזה מול הקבוצה של פפ שהולך ומסתבך לתוך עצמו רגע לפני ניסיון נואש נוסף להניף את גביע ליגת האלופות.

בשורה התחתונה: פפ ינצח את עוזרו לשעבר

אלכסיס סאלמאקרס, מילאן
Credit to "AC Milan" Facebook page

 

אל נאסר – אל ג'זירה (17/10, 20:00, אל מכתום)

הליגה האמיראתית, מחזור 1

מי מול מי:  היסטוריה תתרחש בשבת הקרובה כאשר שחקן ישראלי יעלה לראשונה על הדשא בליגה ערבית לקול תשואות האוהדים. הקבוצה של דיא סבע פותחת עונה בבית מול אל ג'זירה מאבו דאבי.

בשורה התחתונה: אל נסאר פותחת טוב עם ניצחון.

 

וידאד קזבלנקה – אל אהלי (17/10, 22:00, מוחמד החמישי)

חצי גמר ליגת האלופות של אפריקה, משחק ראשון

מי מול מי: המנה הראשונה בקרבות חצאי גמר ליגת האלופות של היבשת הדרומים בין קהיר לקזבלנקה. האדומים של וידאד מו האדומים של אהלי.

בשורה התחתונה: אל אהלי מגיעים אחרי תיקו בליגה שהסתיימה כבר מזמן, יפתיעו ויוציאו תיקו לקראת הגומלין.

 

ספורטינג – פורטו (17/10, 22:30, ז'וזה אלבלדה)

הליגה הפורטוגלית, מחזור 4

מי מול מי: שתיים משלושת הגדולות של פורטוגל במפגש ראש בראש. ספורטינג עדיין מושלמת, האלופה פורטו הפסידה במחזור האחרון ותרצה לחזור לעצמה במשחק הגורלי הזה.

בשורה התחתונה: פורטו לוקחת.

 

ראג'ה קזבלנקה – זמאלק (18/10, 22:00, מוחמד החמישי)

חצי גמר ליגת האלופות של אפריקה, משחק ראשון

מי מול מי: באותו אצטדיון כמו יום לפני יעלו אלופת מרוקו והסגנית הלבנה מקהיר להילחם על הכרטיס השני לגמר ליגת האלופות

בשורה התחתונה: פערי הכוחות נראים ברורים, ראג'ה תיקח.

נבחרת ישראל, דיא סבע
קרדיט לדף הפייסבוק של ההתאחדות לכדורגל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח