שלוש בראש – הלגיונרים, פראן טורס, חאבייר מסצ'ראנו

הלגיונרים הישראלים הפכו להיות מושא הביקורת העיקרי במשחקי הנבחרת, כדורגל הנבחרות השתנה בשנים האחרונות ופראן טורס הוא הדוגמא לכך, וחאבייר מסצ'ראנו הפך להיות השחקן הכי מזוהה בדור האחרון עם נבחרת ארגנטינה. וגם המלצות למשחקי השבוע הבא מליגת העל, הליברטדורס והליגה האירופית

1. מחלת הלגיונרים

המונח "לגיונר" מתאר חייל בצבא המחולק ללגיונות, מעין ריכוז רב של חיל רגלים. מקור הביטוי הוא באימפריה הרומית, אבל במהלך השנים השימוש בו התרחב. החל מאמצע המאה ה19 הוקם בצבא צרפת "לגיון הזרים" שכולל לוחמים שאינם צרפתיים שרוצים להתגייס לצבא צרפת ושנשלחו לרוב להגן על הקולוניות של המדינה מעבר לים. משם הכינוי לשחקנים המשחקים מחוץ למדינה הפך למקובל – הם שם כדי להגן עלינו מעבר לים, זאת התפיסה של חלק גדול מהקהל הישראלי את שחקני הכדורגל הישראליים שמרוויחים את לחמם מחוץ לישראל.

הנושא הכי מדובר בהקשר של נבחרת ישראל בפגרת הנבחרות האחרונה היה תרומתם של הלגיונרים לנבחרת. בין אם זה הכללתו בסגל של ביברס נאתכו שיורד ברמתו ועדיין מקבל קרדיט ממאמני הנבחרת (ועל כך נכתב בטור זה בשבוע שעבר), בין אם זה חוסר הכללתו בסגל של ליאור רפאלוב שנמצא בפתיחת עונה נהדרת בשרלרואה, ובין אם זה מנור סולומון, שכבש שער נפלא מול סקטולנד וסבסב את מקטומיניי כמו היה שחקנה של יונייטד בכלל עומר דנינו מהפועל כפר סבא.

בכל פעם שעולה השאלה לגבי תרומתם של שחקני הנבחרת שמשחקים בחו"ל לנבחרת, עולה האמירה ש"פעם השחקנים הישראלים שיחקו בקבוצות בכירות, היום הם משחקים בדרג השלישי של אירופה". כדי לראות האם משהו באמת השתנה מהדורות הקודמים החלטתי לעשות מעין דירוג שיבדוק את עוצמת הקבוצות בהם שיחקו הלגיונרים כשייצגו את נבחרת ישראל.

מנור סולומון, נבחרת ישראל
קרדיט לדף הפייסבוק של ההתאחדות לכדורגל בישראל

 

את הדירוג ביצעתי בעזרת דירוג הליגות של אופ"א, שמדרג בכל שנה את כל הליגות הבכירות באירופה כדי לקבוע נציגויות לאירופה והמקום הסופי של הקבוצה בה שיחק השחקן הישראלי. הכפלת שני הנתונים זה בזה (בהפחתה בחצי של השפעת דירוג הליגה) נותנת את דירוג הקבוצה באירופה ובעיקר את התחושה האם הקבוצה היא אכן קבוצה בכירה גם אם שיחקה בליגה שלא נתפסת כזאת (הליגה הסינית הוצמדה לדירוג הליגה הבלגית). ככל שהמספר נמוך יותר כך הקבוצה בה שיחק השחקן בכירה יותר.

נתחיל מהשורה התחתונה – מבחינת עוצמת הקבוצות של הלגיונרים הקמפיין הטוב מאז קמפיין יורו 2000 (בו ישראל עלתה לפלייאוף) הוא הקמפיין למוקדמות מונדיאל 2002 שהיה אחריו עם ציון ממוצע של 16.25. העניין הוא שרק שלושה לגיונרים שותפו בקמפיין ההוא, אייל ברקוביץ', עידן טל וחיים רביבו, שקבוצתו פנרבחצ'ה קיבלה את הציונים הגבוהים ביותר בקמפיין (3.5 בעונת 2000/01). נחזור אל הקמפיין הזה בסוף. באופן מאוד מפתיע הקמפיין הכי איכותי אחריו הוא דווקא קמפיין המונדיאל הקודם של הנבחרת של אלישע לוי שנגמר בכישלון גדול. 16 לגיונרים לקחו חלק באותו הקמפיין (ליאור רפאלוב ששיחק בקלאב ברוז' במקום הראשון עם 4.5) והציון הכולל היה 19.56.

ומהם הקבוצות האיכותיות ביותר ששלחו שחקנים לנבחרת? שלוש קבוצות קיבלו את הציון 1, שמשמעותו סיום במקום השני בליגה של הדרג הראשון – צ'לסי של עונת 2007/08 עם טל בן חיים, ליברפול של עונת 2008/09 עם יוסי בניון, וצ'לסי של עונת 2010/11 עם אותו בניון. בהתחשב בעובדה שבן חיים ובניון בעיקר היו רשומים בצ'לסי באותן העונות, בניון של עונת 2008/09 הוא ככל הנראה הלגיונר הכי איכותי ששיחק בנבחרת ישראל בעשרים השנים האחרונות.

יוסי בניון נבחרת ישראל
יתכן ושחקנים כמו יוסי בניון כבר לא מתאימים לסגנון הנבחרת?
קרדיט לעמוד הפייסבוק של ההתאחדות לכדורגל בישראל

 

בשורה התחתונה של המחקר הקטן הזה – הלגיונרים לא הולכים אחורה לרוב מבחינת הקבוצות בהן הם משחקים, פשוט הקבוצות בהן הם מנשחקים הרבה פחות סקסיות מבעבר. צסק"א של ביברס נאתכו או קלאב ברוז' של ליאור רפאלוב הם מקומות טובים מאוד לשחקן ישראלי לשחק בהן ולהתפתח. אם יש תקווה היא גלומה בשחקן המצטיין מהקמפיין האחרון של יורו 2020 – מנור סולומון, שקיבל ממוצע יפה של 4.5 בשתי עונותיו בשחטיור דונייצק. זה השחקן שצפוי להעלות את דירוגה של הנבחרת בשנים הבאות.

הקמפיין של מונדיאל 2002 היה הטוב ביותר מבחינת הייצוג של הלגיונרים, אבל היה גם הדל ביותר בלגיונרים. זאת הייתה נקודת השבר של נבחרת ישראל שממנה הכל החל להידרדר – השחקן הישראלי התרגל לכך שהוא מקבל בישראל כספים גדולים ולא שש לצאת החוצה לאירופה, השחקנים נטמעו בהרגלים הבעייתיים של הכדורגל הישראלי וכשהבינו שזאת הייתה טעות כבר היה מאוחר מדי לחזור. גם בשנים האחרונות, בהן יש יותר לגיונרים מאי פעם, עדיין הנבחרת לא מצליחה להתעלות משום שרובם יוצאים לחו"ל כשהם כבר בשלב מאוחר מדי כדי לתקן.

מנור סולומון, עילי אלמקייס, ג'ואל אבו חנה וסוף פודגוראנו הם הסיפור מאחורי העתיד של הנבחרת – ארבעה צעירים שנמלטו מפה בזמן ובתקווה יתרגלו למציאות אחרת של כדורגל ולגישה שונה להצלחה בכדורגל. החיסרון בכך שכדי להצליח ישראל צריכה לשלוח את שחקניה המעולים לחו"ל הוא שבלי אופי חזק מאוד לשחק רחוק מהבית השחקן הישראלי לא יצליח להגיע לגבהים. על כל מנור סולומון תמיד יהיה גם גיא אסולין.

ליאור רפאלוב
כמו כל קיץ, אנחנו נקבל דיווחים על רפאלוב חוזר לארץ. Via Lior Refaelov's Facebook Page


2. נבחרת זה לא קבוצה

בכלל, כשמדברים על התחדשות של נבחרות, צריך לשים לב לתופעה מרתקת שקוראת בנבחרות הגדולות של אירופה ברקע משבר הקורונה. אנחנו עדים לחלופה של דור בכדורגל העולמי – הדור ששלט בכדורגל העולמי בתחילת העשור השני של שנות האלפיים נמוג לו לאיטו בעוד שחקנים צעירים, חלקם אף צעירים מאוד, תופסים את מקומם והופכים להיות מנהיגי הנבחרות שלהם.

כשספרד הביסה השבוע את גרמניה 6-0, תוצאה שלא נראתה בגרמניה עוד לפני מלחמת העולם השנייה, מי שהוביל את הנבחרת הספרדים וכבש שלושער מרהיב היה פראן טורס בן ה20 ממנצ'סטר סיטי. הקיצוני של התכולים הגיע לפרמיירליג הקיץ מולנסיה, והוא אולי הסמל הגדול של העידן החדש בכדורגל העולמי, עידן שהתחיל באחד הרגעים הכי אייקוניים בדור האחרון ואולי בתבוסה הכי גדולה בתולדות הגביע העולמי.

כשנבחרת ברזיל הושפלה ב8 ביולי 2014 מול גרמניה בבלו הוריזונטה והובסה 7:1, זה היה הרבה יותר מאשר משחק אדיר של הגרמנים. מול נבחרת ברזיל באותו ערב עמדה נבחרת שהתבססה באופן ברור על קבוצה אחת, באיירן מינכן, עם מאמן שעבר איתם דרך ארוכה ושיטה שכמו נלקחה מהלוח המחיק של מאמנם של הבווארים, פפ גווארדיולה. כך גם נבחרת ספרד של 2008-2012 שהתבססה ברובה המוחלט על שחקני ריאל מדריד וברצלונה. אלא שאז הבינו בנבחרות הגדולות בעולם שזאת לא הדרך היחידה בה אפשר להגיע להצלחות עם נבחרת.

ספרד ופורטוגל
קרדיט: FIFA.

מאז אותו ה"מינייראסו" הנבחרות הגדולות בעולם שינו את השיטה, והנבחרת הזוכה של מונדיאל 2018 היא הדוגמא הטובה ביותר לכך. צרפת של המונדיאל ברוסיה הייתה ערב רב של שחקנים מקבוצות שונות, כל אחד הגיע עם שיטה אחרת מהקבוצה שלו ולמרות זאת נבחרת צרפת הייתה המתואמת ביותר במונדיאל זה. גם נבחרות מצליחות כמו קרואטיה או אנגליה התבססו על שחקני קבוצות מגוונות ביותר ששיתפו פעולה בצורה נהדרת.

לאט לאט כל הכדורגל העולמי הפסיק להתמקד בשחזור קבוצה מצליחה לתוך נבחרת ועבר לדבר ביכולת לתת לשחקנים הגדולים את חופש הביטוי הנחוץ להם על המגרש. ספרד שניצחה את גרמניה השבוע היא הדרך הכי טובה להסתכל על המהפך הזה – זאת כבר לא ספרד של הפיפטי פיפטי של סוף העשור הראשון של המאה העשרים – שחקנים מכל הקבוצות הספרדיות ואף מכל העולם התקבצו יחד ומשתפים פעולה יותר טוב מאשר בנבחרת הגרמנית, שארבע שחקנים שעלו באותו ההרכב זכו לפני כמה חודשים בליגת האלופות.

בחזרה לפראן טורס, כבר בגיל 20 הוא מקבל את המפתחות בהתקפה של נבחרת ספרד. לואיס אנריקה מבין מה שהבין דשאן בנבחרת צרפת, מה שיוגי לב אולי עדיין לא השכיל להבין – פגרת הנבחרות היא כאוס מוחלט, ובמצב שכזה ניסיון להתוות מערך טקטי ברור ויעיל נועד לכישלון. במקום זה עדיף לגרום לשחקני הנבחרת להתחבר מחוץ למגרש במשך כל השנה בתקווה שיביאו לידי ביטוי את כישרונם הרב כשהם לובשים את חולצת הנבחרת. כרגע, הטרנד הטקטי של הנבחרות לקראת שנת 2021 הוא שאין טקטיקה, רק לתת לכישרון של השחקנים על המגרש לדבר.

לוקאס הרננדס, נבחרת צרפת, גביע העולם
Credit to "FC Bayern München" Facebook page


3. ארגנטינאי לוחם

בקיץ 2006 נכנסו בשערי האפטון פארק שתי דמויות שהיה קשה להאמין שייכנסו לשם אי פעם. קרלוס טבז וחאבייר מסצ'ראנו היו השחקנים הכי מבוקשים בשוק הדרום אמריקאי באותה התקופה, אבל לא רק זאת הייתה הפתעה – הקבוצה שבה כיכב אז יוסי בניון אמנם החתימה שחקנים זרים רבים, אבל מעט מאוד ארגנטינאים לפני עידן סרחיו אגווארו בסיטי השאירו חותם כלשהו בפרמיירליג. אולי הייתה זאת האיבה המפורסמת בין האנגלים לארגנטינאים, אבל זה פשוט לא עבד.

בעוד קרלוס טבז הפך לשחקן הכי אהוד על אוהדי הפטישים, מסצ'ראנו יובש על הספסל והושאל לליברפול כבר אחרי חצי עונה. בדיעבד התברר שלא מניעים כשרים הם אלה שהביאו את השניים ללונדון, אבל אז היה נראה שמסצ'ראנו שזכה באליפויות ארגנטינה וברזיל לפני פשוט לא מתאים לרמה של הפרמיירליג.

השבוע "אל חפסיטו" פרש בכדורגל בגיל 36, משאיר הרבה סימני שאלה מאחור לגבי מה היה יכול להיות, אבל ההצלחות האדירות שלו בליברפול (עם אותו בניון) ובעיקר בברצלונה הפכו את מסצ'ראנו לאחד הארגנטינאים הגדולים בדור האחרון, לסמל האמיתי של הדור האחרון בנבחרת ארגנטינה, ובעיקר לאחד המהלכים הטקטיים הכי מוצלחים של פפ גווארדיולה, כזה שהראה עד כמה הוא יכול להיות טוב עבור השחקנים שמוכנים להקריב כדי לשחק עבורו.

כשמסצ'אנו נחת בברצלונה, אמר לו פפ בכנות שהוא לא ישחק הרבה. ""אתה מגיע לפה כדי לא לשחק, ברור לך?". את עמדת הקשר האחורי אותה הוא מילא בנבחרת ובליברפול תפס חזק (ותופס עד היום) סרחיו בוסקטס, אחד הקשרים האחוריים הגדולים ביותר בהיסטוריה. גווארדיולה הבין את זה, ושחקנים כמו סיידו קייטה ויאיא טורה שסירבו לקבל את עובדה זאת מצאו את עצמם מחוץ למועדון.

פפ גווארדיולה וחאבייר מסצ'ראנו
Credit to "Javier Alejandro Mascherano" Facebook page

אלא שמסצ'ראנו הראה אופי, מנהיגות ויכולת להסתגל למציאות החדשה. במקום להילחם על מקומו עם בוסקטס הוא הפך להיות בלם נהדר בבארסה, כזה שיכול להתמודד עם כל שחקן התקפה וכזה שהשלים בצורה פנטסטית את אחת מחוליות ההגנה הגדולות בכל הזמנים. ההסבה שלו לבלם (יחד עם ההסבה של פיליפ להאם לקשר אחורי) הראו את עוצמת ההשפעה של גווארדיולה כמאמן, אבל את עיקר השפעתו של מסצ'ראנו היה ניתן לראות בנבחרת ארגנטינה.

בנבחרת עמוסה בשחקני התקפה מפחידים והגנה דלילה כמו קו השיער של אריאן רובן היה זה מסצ'ראנו שניסה לתת איזון, שניסה לתת גב גם כששום דבר לא הלך חלק. הגליץ' שלו על אותו רובן בחצי גמר מונדיאל 2014 הביא את ארגנטינה למעמד הגמר לראשונה מאז עשה זאת מראדונה ב1990. אותו מראדונה היה הראשון שענד על ידו של מסצ'ראנו את סרט הקפטן של הנבחרת המסוכסכת הזאת במוקדמות המונדיאל ב2010. הוא היה הפנים של נבחרת ארגנטינה הזאת, לטוב ולרע.

מצד אחד הוא היה יציב, היה מתקל איכותי עם נשמה שמעטים מאוד שלבשו תכול-לבן בדור הזה יכלו לתת, אבל מהצד השני הוא היה הדבר היחיד שתיפקד בהגנת הרפאים של הארגנטינאים. יותר מהכל חאבייר היה לוחם גדול בכל צבע אותו לבש. רבים מחכים שהוא יעבור לקווים של הכדורגל להיות מאמן. כמו שחקן ארגנטינאי אחר ששיחק בעמדה שלו בדור שלפניו, דייגו סימאונה, גם הוא יכול להיות מאמן דגול וקשוח.

חאבייר מסצ'ראנו פרישה
Credit to "Javier Alejandro Mascherano" Facebook page

המלצות למשחקי השבוע הבא

הפועל חיפה – מכבי חיפה (21/11, 19:50, סמי עופר)

ליגת העל, מחזור 7

הדרבי של חיפה מגיע לראשונה בעונה זו כששתי הקבוצות בכיוונים מנוגדים לחלוטין. בעונת הגביע של הפועל היה נדמה שהפערים מצטמצמים אבל מאז מכבי חיפה שיפרה את עצמה בכל עונה והפועל חיפה חזרה להיות קבוצת התחתית שהיא. עם פתיחת עונה נהדרת בירוק וחלוץ בלתי ניתן לעצירה מכבי חיפה פוגשת יריבה עירונית עם הגנה שערורייתית וחוסר אונים התקפי. עד כמה שהמדור היה רוצה לראות פה דרבי אדום, קשה להאמין שזה ילך לשם.

בשורה התחתונה: אל תאלצו אותי להגיד את זה.

אינטרנאסיונאל – בוקה ג'וניורס (26/11, 02:30, ביירה ריו)

שמינית גמר הליברטדורס, משחק ראשון

המפעל היבשתי לקבוצות שנחשב לשני רק לליגת האלופות מגיע לשלבי ההכרעה ושמינית הגמר סידרה לא פחות משלושה מפגשים בין קבוצות ארגנטינאיות לברזילאיות. בעוד אתלטיקו פרנאאנסה תהיה אנדרדוג מול ריבר פלייט וראסינג קלוב תתמודד מול פלמנגו ששתיהן לא מרשימות העונה בליגה, עוד קבוצה גדולה מבואנוס איירס, בוודאי הפופולארית מבין השלוש, תצא למשחק חוץ בפורטו אלגרה כשהיא פותחת את העונה עם שני ניצחונות משלושה משחקים. לעומתה גם אינטרנאסיונאל המארחת נמצאת במקום השני בליגה אך מגיעה אחרי הפסד בליגה לסנטוס והדחה מול אתלטיקו מיניירו בגביע בשני הפסדים. קרליטוס טבז רוצה לזכות בגביע שוב עם בוקה לפני הפרישה.

בשורה התחתונה: תיקו מרתק באמצע הלילה.

ריינג'רס – בנפיקה (26/11, 22:00, איברוקס)

הליגה האירופית, מחזור 4

הדיבור על סטיבן ג'רארד כאחד ממאמני העתיד בכדורגל העולמי תופס תאוצה בעונה הזאת. אחרי הפירוק, הירידה לליגה הרביעית וההסתבכויות ריינג'רס השאירה את הזירה לדומיננטיות מוחלטת של יריבתה העירונית בליגה. העונה, כשהיא במקביל במקום הראשון בליגה והביסה את המילטון המסכנה 8-0 לפני פגרת הנבחרות, ריינג'רס חוזרת למפגש מול בנפיקה לאחר שזאת השוותה את המשחק בליסבון בתוספת הזמן של המשחק. בנפיקה של ז'ורז'ה ז'סוס נראית לא טוב עם שני הפסדים בליגה לפני ואחרי התיקו הזה מול ריינג'רס. הפסד פה וניצחון של לך פוזנן במשחק המקביל והבית יפתח מחדש.

בשורה התחתונה: החבר'ה של סטיבי ג'י עושים את העבודה.

ריינג'רס
Credit to "Rangers FC" Facebook page

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח