שיחות ספסל עם אלי גוטמן

#כל קשר בין הראיון למציאות זהה לקשר בין כדורגל ישראלי לכדורגל. משמע, מקרי בהחלט.

שלום רב וברוכים הבאים ל”שיחות ספסל”, סדרת ראיונות עם אנשי הכדורגל המובילים בארץ ובעולם. כולם יתארחו כאן, על ספסל המחליפים הרעוע שנעקר מן המגרש בקריית חיים. יואב כץ מוכר הכל. לקראת משחקה של נבחרת ישראל נגד בוסניה הזמנתי את מאמן הנבחרת אלי גוטמן כדי שישפוך אור על התקדמות ההכנות של הנבחרת.

ברוך הבא מר גוטמן, ברשותך אתחיל מיד עם השאלות. התחממתי לקראתך כבר 20 דקות, אפילו קצת התעייפתי.

אין מחיר למקצוענות ידידי, מאמן חייב להיות מוכן לכל תרחיש, תפקידו של המאמן לדאוג ותפקידו של השחקן לבצע את מה שהמאמן לימד אותו, במחויבות, נחישות והתמדה. רק כך אנחנו נצליח לצמצם את הפערים מול היריבים האירופאים.

אכן, אתה כל הזמן מדבר על מחויבות ועבודה קשה, אבל מה עם קצת כיף? השחקנים נהנים כשהם עולים עם המדים של נבחרת ישראל למגרש? אני מאמין שאם אתה לא נהנה בעבודה שלך אז התוצאות שלך יהיו פחות טובות.

אנחנו לא כאן כדי ליהנות אלא כדי להביא את נבחרת ישראל לאליפות אירופה.

אז הם לא נהנים…

אתה יודע איזו גאווה זאת כשאנחנו עומדים ומתנגן ההמנון של מדינת ישראל? דמעה עומדת בעיני בכל פעם שאני מייצג את המדינה שלי.

ובירם כיאל, הוא שר את ההימנון?

אל תדאג הוא לא עולה בהרכב, הוא גם לא יראה מגרש, אני מזמין אותו רק כי אני פוליטקאי דגול, לא פחות מההוא עם ה”תחת”. זאת הנבחרת של כל המדינה אז הזמנתי אנשים מכל המדינה. זה חלק מהחוזה שאני חתום עליו.

אחרי שני ההפסדים לווילס ובלגיה ההסתברות שנעלה לאליפות אירופה דומה להסתברות שאראלה ממפעל הפיס תתקשר למישהו שאין לו מנוי פיס.

צריך לראות את התמונה הגדולה יותר והיא לוודא שהפועל תל אביב המיתולוגית שלי מוכתרת להיות קבוצת הכדורגל הגדולה ביותר בישראל אי פעם

מה?

תראה, משה קשטן אשר בעברו ערך את הסטטיסטיקה הנוסטלגית בתוכנית הרדיו “שירים ושערים”, עורך היום השוואה בין הקבוצות ישראליות הגדולות בכל הזמנים. הבנתי ממנו שאחד הפרמטרים הוא מספר ההופעות בנבחרת של שחקני הקבוצה ולכן מבחינתי אני חייב להכניס כמה שיותר שחקני הפועל תל אביב להרכב הנבחרת. תגיד? אתה בטוח שיגאל אנטבי פרש סופית?

אז אתה מאמין שנצליח לעלות לאליפות אירופה?

נראה לך?! אני אולי אופטימיסט, אבל לא אידיוט. אין לנו סיכוי אמיתי להיות שם.

אז איפה אנחנו נכשלים? מהי הנקודה העיקרית בה אתה יכול לשים את האצבע ולומר: אם נעשה את זה נצליח להגיע לבמה המרכזית של הכדורגל העולמי.

אנחנו צריכים לעבור לאוגנדה.

אוגנדה של הרצל?

לא. אוגנדה הפאב ההיפסטרי בירושלים. יש את אליפות הפאבים של ישראל, יש סיכוי לא רע שעם השחקנים שיש לי כרגע אנחנו יכולים לעשות את הבלתי ייאמן ולזכות. יש פרס שווה ביותר, נוסעים עם ח”כ אורן חזן לשבוע של הילולה בקברו של בוגדאן אנטילייביץ’ שהיה חובב וודקה מושבע ונערות צעירות פיזזו על ירכיו. רק תומד חמד לא בעניין. אגב, בגלל זה הוא על הספסל.

לסיום, אני רוצה לשאול אותך איך אתה רואה את עתידו של הכדורגל הישראלי, הן בזירה המקומית והן בזירה העולמית?

בעוונותיי אני חובב קריאה בספר הספרים, אני מאוד אוהב את אימרתו של קהלת פרק א’ פסוק ז’: “כל הנחלים הולכים אל הים, והים איננו מלא; אל מקום שהנחלים הולכים, שם הם שבים ללכת”. הפסוק הזה בעצם מלמד אותנו שכל מה שנותר לנו לעשות זה להתפלל, כי בכדורגל אנחנו לא טובים.

תודה רבה לאלי גוטמן, שכדי להשיג משהו מהמשחק בבוסניה צריך לעבוד על שרירי העכוז עם רצועות TRX

 
   

תגובה אחת

  1. Avatar

    וואו! נחנקתי!!!!! גאוני!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!