להרבה אוהדי כדורגל יש סיפורים מרגשים, על איך הם הגיעו לאהוד ולעקוב באדיקות, אחרי קבוצה לא סטנדרטית באירופה. הסיפור שלי ושל סנט אטיין מעט ילדותי, אך בהחלט מיוחד.
כל חיי אני אוהד מכבי חיפה. אהבה שהגיעה מדוד שלי גיא היקר, שכבר מגיל 3 היה לוקח אותי למשחקים. באיזושהי תקופה בבית הספר היסודי, החלטתי שבכל ליגה גדולה אני אוהב קבוצה. פיורנטינה ויובה ריגשו אותי באיטלקית; אוורטון עם שער האליפות של דורטמונד ב-2002 קנה אותי; טורס עם שער השוויון לטובת אתלטיקו, במשחקו הראשון בקאמפ נואו, הדליק בי את הניצוץ שגורם לך להתאהב בכדורגל מחדש; ומנצ'סטר יונייטד מאז ומתמיד בליגה האנגלית.
את כל האהבות האלו עם השנים זנחתי, את כולן למעט אחת. הפייבוריטית שלי בליגה הצרפתית – ה"לאס וורטס" (הירוקים בתרגום לעברית). כשהחלטתי לאהוד קבוצה בכל אחת מהליגות הגדולות, חסרה לי אהבה אמיתית בליגה הצרפתית. מיד פניתי ליצירתיות הילדותית שבי ואמרתי לעצמי, מי שמשחקת בירוק לבן כמו מכבי חיפה, אותה אני אוהב. הקבוצה שענתה על הדרישה הזו היא סנט אטיין, ומהחלטה ילדותית שכזו התפתחה אהבה אמיתית.
זו לא הייתה תקופה פופולרית לאהוב את הירוקים מבירת מחוז הלואר שבצרפת. אלו היו שנותיה של היריבה השנואה, ששלטה באופן מוחלט בכל דרבי (מהרגע שסנט אטיין חזרה לליגה הראשונה בעונת 04/05) ובעצם בכל הליגה, אולימפיק ליון. שבע שנים ברציפות לקחה ליון אליפות, מעונת 01/02 עד עונת 07/08, שגם הסתיימה בדאבל.
סנט אטיין שהתפארה ועוד מתפארת בהכי הרבה זכיות בליגה הצרפתית (10 במספר), החלה לשוב לצמרת הצרפתית בשנים האחרונות, תוך הופעות קבועות בשלב הבתים של הליגה האירופית בשלושת העונות האחרונות.
בשנים האחרונות הוביל ובנה את הקבוצה כריסטוף גאלטייה מעמדת המאמן. לזכותו ייאמר, שהוא המאמן היחיד שהביא תואר בשנים האחרונות – גביע הליגה בעונת 12/13. גאלטייה היה עוזרו של אלאן פראן בסנט האטיין וכאשר האחרון הדרדר למקום ה-17 בעונת 09/10, הוא פוטר וגאלטייה מונה במקומו. למאמן יש חלק גדול מאוד מהשיפור של סנט אטיין בשנים האחרונות, עד העונה האחרונה. היא הייתה משמעותית פחות טובה מהארבע לפניה, והובילה את הנשיא ברנרד סיאזו לעשות שינוי בעמדת המאמן ולהביא את אוסקר גארסיה, במקום כריסטוף גאלטייה.
כששמעתי שאוסקר גארסיה חתם כמאמן סנט אטיין, התרגשתי. הכדורגל של אוסקר ריגש אותי כשהיה במכבי תל אביב. לא בצורת המשחק שקיבלה לא מעט ביקורות ובצדק לדעתי, אלא בהצלחה שלו עם מכבי שנכשלה פעם אחר פעם בשנים קודם לכן. ההגעה שלו ביחד עם קרויף, הצליחה להחיות אימפריה שהייתה אגדית, אחרי ניסיונות ארוכים ומגוונים, הם היו הראשונים להצליח. לכן יש בי תקווה, כי אולי הדבר יעבוד גם עם האימפריה הצרפתית בדימוס.
גארסיה נעזר בשילוב דמויות מפתח בקבוצה.
, הקפטן האגדי שעלה מהנוער ב-2003, מחזיק ומנהל את ההגנה ביחד עם השוער סטפן רופייה. פרין הוא מנהיג לא רגיל בנוף הכדורגל של זמננו, סמל ודמות להערצה שהיה שם כל השנים, גם כשקשה וגם כשהשתפר וקיבל הצעות לקבוצות גדולות יותר. השיפור הגיע בתקופה שרופייה נקנה ממונאקו, שעוד הייתה בליגה השנייה בעונת 11/12, בכדי להחליף שוער שהוא דמות אגדית לא פחות – ז'רמי ז'אנו.
סנט אטיין הצליחה לפתח צעירים בשנים האחרונות ולמכור אותם. הצעירים שמפתחים את המשחק של הקבוצה ומכניסים כסף ממכירתם, הם חלק ניכר מהמערכת הבריאה של הקבוצה. קורט זומה, בלמה של צ'לסי (שמושאל העונה לסטוק סיטי); בלז מטווידי, הקשר האחורי המצוין של פסז'; דימיטרי פאייה, שהיה חלק מהשנתיים האחרונות הטובות של ווסטהאם (מספר 2 במכירת מנויים העונה בפרמייר ליג) ונמכר העונה למארסיי; והדובדבן שבקצפת, פייר אמריק אובמייאנג, החלוץ הפנומן של דורטמונד שנקשר להרבה קבוצות ענק, עקב הצלחתו הרבה שם.
גם השנה יהיו צעירים שייקחו חלק מהסגל על בסיס קבוע, בדמות חביב מאיגה הקשר, ג'ונתן במבה הקיצוני הכשרוני וארנאוד נורדין החלוץ.
גם בגזרה האירופית, סנט אטיין מראה שיפור מתמיד. בעונת 13/14, בחזרתם לזירה האירופית, הם עפו בפלייאוף. שנה לאחר מכן, הם סיימו אחרונים בשלב הבתים, למרות הפסד אחד בלבד. ובשנה שאחריה, הם כבר סיימו במקום השני בשלב הבתים ועפו מול באזל בסיבוב הראשון אחרי הבתים, רק עקב שערי חוץ לטובת באזל. בשנה שעברה, הרשימה סנט אטיין כשקטפה את המקום הראשון בבית וקיבלה בשמינית הגמר את מנצ'סטר יונייטד, שהדיחה את הצרפתייה והלכה עד הסוף עם זכייה בליגה האירופית.
השנה, עקב כך שהקבוצה סיימה את העונה הקודמת במקום השמיני, לא תשתתף הקבוצה במסגרת אירופית. אולי הדבר יעזור לגארסיה להתרכז בלבנות את הקבוצה שנחלשה בעונה האחרונה ולהתחיל להקים את האימפריה הצרפתית מחדש.
משהו חדש מתחיל אצלם, עכשיו.