קצת שמח קצת עצוב

// מאת אילון פרידלנדר

ענפי ספורט הכדור בישראל לא נותנים לנו, האוהדים, יותר מידי רגעי נחת. בעבר הייתה זו מכבי תל אביב בכדורסל שהייתה חברת קבע בשלבי ההכרעה של היורוליג, אך גם זה לא קורה בשנים האחרונות (אין ספק שהקורונה פגעה בעונה המצוינת של הצהובים אשתקד), ובכדורגל, בכלל אין על מה לדבר.

לא בכל יום שחקן ישראלי פוגש קבוצה ישראלית במסגרת אירופית, וכשזה קורה, זה תמיד מלווה בהתרגשות גדולה וציפייה אדירה. הערב, יעלה מנור סולומון עם קבוצתו, שחטאר דונייצק, לכר הדשא של אצטדיון בלומפילד למשחק ראשון מבין שניים נגד מכבי תל אביב בשלב 32 האחרונות של הליגה האירופית.

מנור סולומון, שחטאר דונצק
Credit to "UEFA Champions League" Facebook page

 

לרגל ההתמודדות, נקפוץ אחורה בזמן למשחק הגדול ביותר בו שחקן ישראלי פגש בקבוצה ישראלית: גמר יורוליג עונת 1999/2000, מכבי תל אביב נגד פנאתינאייקוס של עודד קטש.

הצהובים של פיני גרשון ודיוויד בלאט העפילו למעמד הגמר לראשונה מאז עונת 1988/89, לאחר ניצחון הירואי בסדרת רבע הגמר נגד פאף בולוניה והתבוסה שהנחילו בשלב חצי הגמר לברצלונה (בשורותיה שיחק עלם צעיר בשם פאו גאסול). אם כל האמור למעלה לא הספיק כדי לתפוס נתח רגשי גדול מאוד בקרב אוהדי הכדורסל בישראל, נוספה לכך הידיעה שבשלב הגמר מתייצב מול מכבי תל אביב לא אחר מאשר עודד קטש, שעזב את הצהובים לצד הירוק של אתונה בתחילת אותה עונה.

קטש בן ה – 23, שכבר נחשב באותה תקופה לאחד הגארדים הטובים ביבשת, צד גם את עיניהם של מאמני הליגה הטובה בעולם. עונה קודם לכן, הגיע הישראלי המצוין לסיכום חוזי עם הניו יורק ניקס בכוונה להפוך לישראלי הראשון ב – N.B.A, אך סכסוך שהתרחש בין הליגה לבין ארגון השחקנים, גרם להשבתת משחקי הליגה למשך חצי עונה ובעצם השאיר את קטש במכבי תל אביב.

כאמור, בתחילת עונת 99/00 עבר קטש לקבוצתו של המאמן הגדול ביותר בכדורסל האירופי, זליקו אוברדוביץ' והיה בורג חשוב ביותר בהעפלת הקבוצה לפיינל פור. בשלב חצי הגמר קלע הישראלי 5 נקודת בלבד והכל היה מוכן לקראת הגמר הגדול. מאמנו באותם ימים, אמר שלפני משחק הגמר אוהדי מכבי ניסו להסיח את דעתו של קטש אך הישראלי שלח לאוברדוביץ' הודעת טקסט בה היה כתוב: "קואץ', אל תדאג, אני בטוח שננצח. אני מכיר כל אחד ואחד מהשחקנים של מכבי ואף אחד מהם לא יכול לעצור אותי".

הלוחם-בספאם לוגו

 

כ – 8,500 אוהדים נרגשים מילאו את ה"פאוק ספורט ארנה" שבסלוניקי וראו מחצית ראשונה צמודה שהסתיימה עם שלשה של קטש שהוריד את הקבוצות למחצית בשוויון 36 (אז שיחקו שתי מחציות של 20 דקות, ללא רבעים). המחצית השנייה כבר הייתה סיפור אחר, בה ברחו היוונים ליתרון שיא של 11 נקודות קצת יותר מעשר דקות לסיום. הצהובים הצליחו להוריד את ההפרש, ובעזרת שלשה ענקית של מארק בריסקר (אבא של) 3.56 לסיום, הורידו את ההפרש לשלוש נקודות בלבד.

"זה היום הכי שמח והכי עצוב בקריירה שלי" אמר הישראלי הצנום בסיום המשחק והוא ידע בדיוק על מה הוא מדבר כש – 17 שניות לאחר השלשה של הצהובים השליך קטש שלשה משלו שהחזירה ליוונים את יתרון שש הנקודות. מאותו רגע החבורה של אוברדוביץ' לא הביטה לאחור, ניצחה את המשחק 73:67 וזכתה בתואר בפעם השניה בתולדותיה. את המשחק סיים הישראלי עם 17 נקודות ונבחר לחמישיית הפיינל פור יחד עם נייט הופמן ממכבי תל אביב שקלע 26 נקודות.

 

"השמחה שלי לא מושלמת, המציאות העמידה אותי במצב מאוד קשה. אני מאחל בראש ובראשונה לשחקנים של מכבי תל אביב שאני כל כך אוהב לזכות באליפות אירופה, הלוואי שהייתי יכול לזכות גם איתם. החלק שלי בגביע מוקדש לאנשי מכבי תל אביב". אלו היו הדברים שאמר עודד קטש בסיום המשחק, במבט מתנצל ובצניעות הצועקת שלו, ששייכת לטובים ביותר. אגב, עונה לאחר מכן הצהובים סגרו מעגל, וזכו בגביע לאחר ניצחון בגמר על אותה פנאתינאייקוס.

אז נכון, המפגש מחר במעמד נחות יותר ויחסי הכוחות ברורים, אך אולי לאחר ההתמודדות נגד מכבי תל אביב, יוכל מנור סולומון, ממש כמו קטש, להניף גביע אירופי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח