אז (כמעט) כמו כל עונת כישלון/מקום 5 של מכבי חיפה, הקבוצה מעפילה לחצי גמר הגביע כל הדרך לשיברון הלב התורן.

האמת?
הניצחון הזה מעט מבאס. מדוע?
כי העונה מכבי סיגלה לעצמה מנהג חדש:
פעם אחת בחודש, מכבי חיפה מחליטה שהגיע הזמן להתחפש לכמה דקות לקבוצת כדורגל ולתת קצת נחת לחבורת המזוכיסטים המוצהרים שלובשים ירוק.
הבעיה שהפעם הזו הגיעה כבר ב-2 במרץ, מה שאומר שיש לנו חודש שלם לסבול עד הפעם הבאה.

ועכשיו, לעניין:
אני מעדיף לא להתעסק בסאגת מלכת היוסי ולדבר על הדבר לשמו התכנסו, והיה, לשם שינוי:
אחרי 35 דק' של כלום ושום דבר מהצד הירוק בגלל הכנה מצוינת של יוסי מזרחי (אביטל המהיר על משומר, פיניש ותייר דובאי מתמודדים יפה עם האמצע ומקשים על מכבי חיפה להגיע למצבים) שכמובן הסתיימו, איך לא,  בשער של השחקן שיבוא לי בסיוטים לנצח, פדרו גלבאן, שכבש את שערו השמיני נגד מכבי חיפה בשבע השנים שהוא פה ועדיין שחקנים במכבי חיפה לא למדו שלא מרחיקים לקרן נגד בני יהודה, אפילו כאלה שנמצאים בחיפה כבר עשור כמו אייל משומר (ששוב היה חלש וכל סיפור חזרתו לסגל הוא תמצית ההתנהלות השערורייתית במכבי חיפה) והאיש ששלמה שרף חשב שהוא בן 40 (אמיתי לגמרי) עומד. עומד וכובש.

אבל שוב, דווקא הפיגור המוקדם, כמו בשני משחקי קרבן אחרים (בית"ר גביע ודרבי) הכניס את השחקנים של רוני לוי לעניינים ובהתקפה הראשונה שבה היו מספר מסירות מדויקות – זה הסתיים בשער נפלא של ורמוט.
השער של ורמוט שינה את המומנטום שנוצר בשליש הראשון של המשחק מקצה לקצה בעיקר בזכות גליינור פלט, שסיים עם שני שערים ואסיסט ליוסי (גול נפלא, כשהוא מתעסק בכדורגל הוא השחקן הכי טוב בקבוצה הזאת ואת זה אף אחד לא ייקח ממנו).
פלט אמנם לא מתאים לסגנון של מכבי חיפה (וזה לא שהקבוצה הזאת בנויה בצורה מאוזנת, כן?) ויש לו משמעת טקטית של ילד בכיתה טיפולית (לפעמים הוא אשכרה יותר קרוב לסטויקוביץ' מאשר לשער של היריבה כשהקבוצה תוקפת) אבל כן, כשפלט קולט את הכדור עם הפנים לשער, זה בד"כ נגמר מסתיים טוב ומגרה מאד לחשוב מה יכול לקרות אם פלט יוריד כדורים לנטע לביא או לג'אבר ואחד מהשניים ימסור לעטר שיעשה תנועה לעומק (כשעטר מחליט לרוץ לעומק זה יכול להסתיים עם 2 גולים, כמו נגד מכבי פ"ת) אבל זה כבר כדורגל. מכבי חיפה מודל 16' מתמחה יותר באלתורים ואין לה מאלתר טוב יותר מגליינור פלט.

אז מה הלאה?
קודם כל, יש דרבי שמיני ברצף לנצח, אבל כשהפועל נלחמת על חייה זה יהיה קשה יותר מאשר כשהפועל בסתם עוד עונה של מקום 10.
הפחד מניצחון שלישי ברצף תוך שמונה ימים זהה לפחד למה יקרה אם… אתם יודעים, נגיע לשלב שמגיע אחרי חצי גמר הגביע ולא נודח בו.
דבר כזה עלול לגרום לעוד עונה אפורה, ולצערי, חלק נכבד בקהל שלנו נורא הגייני ומקפיד שיסבנו אותו אחרי כל רצף כזה ובכל פגרה מחדש.

נ"ב:
תביאו את הדרבי בכל מקרה.