פרוייקט “לגדל ספורטאי” #2 – זמן

הטור השני שלי בפרויקט, יעסוק בזמן ובאספקטים שונים של המושג האמורפי הזה. הן בלוחות הזמנים ברמת הילד והן בלוחות הזמנים של ההורים.

ילדים, מאמן
Credit to “Pixabay”

הזכרתי בטור שפתח את הפרויקט את אותה אסיפת הורים, בה נדרשנו להתאים את החופשות המשפחתיות ללו”ז המשחקים של ההתאחדות לכדורגל ולא לחינם. הזמן הנדרש על מנת לתמוך בילד הגדל להיות ספורטאי, לא תמיד מתוכנן ומצריך היערכות שונה ותיאומים שונים ומשונים.

נתחיל בבסיס. אם ניקח שבוע לדוגמה בו לילד יש שלושה אימונים ומשחק, נבין כי מדובר על נטו של תשע שעות פעילות – היות וכל אימון נמשך כשעתיים ומשחק נמשך כשעתיים נטו ועל השחקנים להתייצב כשעה וחצי לפחות טרם תחילת המשחק (במשחקי בית). לזה יש להוסיף את זמן הנסיעה הלוך וחזור מכל אימון (במקרה שלי מדובר על עשרים דקות נטו לכל כיוון), ובנוסף את המשחק בשבת, בו יש לקחת בחשבון את הנסיעה למשחק חוץ אחת לשבועיים. לשם דוגמה, בליגת טרום א’ מחוז דן, משחקות גם בית”ר ירושלים צפון ומ.ס נורדיה, שתיהן מירושלים, כך שהזמן ביום של משחק כזה מגיע בקלות עד לשמונה שעות.

בחישוב קל, הבסיס של שעות נדרשות לילד יעמוד על ממוצע של שלוש שעות, כולל נסיעות, ביום אימון בתוספת של חמש שעות בממוצע ביום משחק. סה”כ ארבע עשרה שעות שבועיות.

"שיעורי בית" בהקפצת כדור - עוד שעות עם כדור צמוד לרגל
“שיעורי בית” בהקפצת כדור – עוד שעות עם כדור צמוד לרגל

 

אם תרצו לגדל ספורטאי מוצלח, סביר להניח שלא תסתפקו במסגרת האימון בקבוצה, כך שסך השעות השבועיות עוד יגדל. אני לדוגמה מוסיף לבני יחידת אימון אישית נוספת בת שעתיים בכל שבוע. לזה ניתן להוסיף “שיעורי בית” אותם הילדים מקבלים מהמאמן (מבורך מאוד בעיניי), פעילות העשרה במסגרת הקבוצה, אימוני כושר וגמישות וקורדינציה בגיל צעיר. ה”מחמירים” גם יושבים עם הילד וצופים יחד במשחקים, תוך ניתוח ביצועי שחקנים ולא לשם הנאה בלבד.

ארבעה עשר השעות השבועיות במסגרת המועדון קופצות ועוברות את העשרים בקלות. לשם השוואה, תלמיד בית ספר יסודי מבלה בבית הספר סביב שלושים שעות בשבוע לאורך שישה ימי לימוד.

יחידת אימון אישית נוספת בשבוע
יחידת אימון אישית נוספת בשבוע

ומה עם ההורים? הקפצה הלוך והקפצה חזור הן בגדר חובה בגילאים הללו, וכשהאימון מתחיל בשעה 17:30 על השחקנים להיות במגרש האימונים רבע שעה קודם לכן. תוסיפו לזה את זמן הנסיעה ותגלו שהנסיעה די צמודה לשעת החזרה מהעבודה, או אף מקדימה אותה. הדבר צריך היערכות של ההורים, תורנויות, חלוקה בזמן הרכב ועוד. בנוסף, קיים הצורך בהחזרה מהאימון, שנופל סביב שעה 19:30, שעה בעייתית כשיש עוד ילדים בבית, ארוחת ערב, מקלחות וכו’.

ככל שהילד גדל, סביר להניח שיהפוך לעצמאי יותר, יוכל להגיע ולחזור לבד מאימונים, אבל יחד עם זאת, בגיל כזה מכסת האימונים עולה לארבעה בשבוע ובהמשך גם חמישה.

תכנון לוחות זמנים הוא נושא אשר יש לתת לו משקל רב בהחלטה של קידום הילד. זוכרים פעם ששבת הייתה יום חופש? שניתן לקום מאוחר ולהתפנק עם הילדים במיטה? זהו, תשכחו מזה..

לו"ז שבת של משחק
לו”ז שבת של משחק

הבוקר (והערב לפני) בשבתות של משחקים מתנהל כמו במסגרת צבאית. יש שעת שינה מוגדרת, יש שעת השכמה, יש תפריט לארוחת ערב (עתיר פחמימות), יש תפריט לארוחת בוקר, יש זמן לארגן תיק למשחק, להתקלח, להתלבש, צ’ק ליסט על הכל ולצאת.
כן, יש סיכוי טוב שתמצאו את עצמכם ברבע לשבע בכבישים הריקים בשבת בבוקר – אתם, הספורטאי הצעיר והדממה של האספלט.

חופשות? מוצמדות ללוחות השנה של ההתאחדות לכדורגל. כלומר, תכננו את החופשה בפגרת החורף. השנה נפלה על נובמבר ונוספת בדצמבר, או הצמידו אותן מאמצע מאי עד אמצע אוגוסט. זה לא שאי אפשר לצאת לחופשה, אבל זה פוגע בילד, בהשתלבות שלו בקבוצה ואף בקבוצה עצמה.

אירועים משפחתיים? צריך להודיע מראש על חיסור באימון למאמן, בתקווה שהחיסור מהאימון לא יפגע בילד במשחק בשבת, תעשו אחד ועוד אחד ותבינו שאתם משנים את כל הלו”ז בבית והכל מתחיל להיות על פי הלו”ז הספורטיבי. זמן חברים כמעט ונעלם, הכוונה היא לחברים מחוץ לקבוצה, כי חברויות נוצרות מכורח הזמן המשותף שהילדים מבלים יחד על המגרש.
בימים של אימונים קיים חלון של שלוש שעות מהחזרה הביתה אחרי ביה”ס ועד היציאה לאימון. זמן זה מוקדש לארוחת צהריים, שיעורי בית והתארגנות לאימון, זמן לפגוש חברים? לא ביום אימון.

 

הדבר נכון גם לזמן מסכים. כמות השעות שהילד יבלה מול הטלפון, טאבלט, מחשב ושאר מסכי הטכנולוגיה יורד פלאים, כי אין לזה מקום בתוך הלו”ז הצפוף, אני רואה זאת בצורה סופר חיובית.

בסופו של דבר, להיות נהג של הילד זה לא תמיד רע. מתי יצא לכם לדבר עם המתבגר שלכם אחד על אחד? בלי טלפונים ובלי “אין לי זמן”? שעות ההקפצות והחזרות לאימונים מהוות כר פורה לשיחות הורה-ילד, משהו שאני יכול להעיד שעושה פלאים, בונה תקשורת אחד על אחד ומשפר את ההתייחסות של הילד ליחסים.

ואם כל זה לא הספיק, מבט קצת קדימה יכניס גם זמן לנושאים פסיכולוגיים, תוספת של אימוני כושר בסיסיים, שיקולי תזונה וניהול הזמן בהתאם למעגלי אנרגיה. יותר לראות משחקים, יותר ניתוחים, יותר שיחות. כנראה גם מורים פרטיים לעזרה בלימודים (כמו כמעט כל ילד בתקופה הזאת).

אין מה לעשות. רוצים ילד ספורטאי? תצטרכו לקחת זאת כמשרה שניה לכל דבר ועניין. משרה שלא תכניס לכם כל שכר, אבל תכניס לכם אולי, בסופו של דבר, ילד ספורטאי איכותי.

 
   

5 תגובות

  1. Avatar
    נעם פרוסטיג

    כן, עד שזה לא עולה על הדף ונמדד במספרים, לא קולטים את זה.. וזה לא הפן היחיד..אותי הדברים האלו הפתיעו ומשם בא הרעיון לפרוייקט..(-:

  2. Avatar

    מעולה, מעניין מאוד!

  3. Avatar
    עופר גולדמן

    מרתק.
    ממתין לטורים על:
    היחסים עם המאמן.
    סבאסבתא.
    התחשבנויות בין ההורים על הסעות.
    מה קורה בקבוצות הוואטסאפ שקשורות לספורטאי.
    כסף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח