הסיבוב השני כבר כאן ואם ההמשך יהיה כמו המשחק הראשון אז הוא יהיה מרתק ומלהיב ושווה השכמות באמצע הלילה.
שתי מסקנות עיקריות מסיבוב הפתיחה. הראשונה היא שאין הפתעות, וכל הקבוצות שהיו עדיפות בעונה הרגילה ודורגו ראשונות עלו לסיבוב השני. המסקנה השניה היא שלא יהיו הפתעות והגמר שיהיה הוא מה שהיה – קליבלנד נגד גולדן סטייט, שכבר בסיבוב הראשון הוכיחו שהן בליגה משלהן, למרות שקליבלנד לא הרשימה.
קליבלנד קאבלירס נגד טורונטו רפטורס (1-3 לקליבלנד בעונה הסדירה):
מהסידרה הזו תצא אלופת המזרח, בלי קשר לתוצאת חצי הגמר האיזורי השני, פשוט כי קליבלנד והלברונים גדולים על כולם.
שתי הקבוצות התקשו מעט בסיבוב הראשון. קליבלנד אמנם טיאטאה את אינדיאנה אולם כל המשחקים היו צמודים וטורונטו נקלעה לפיגור מול מילווקי הצעירה, לפני שביצעה שינוי בחמישייה, עברה ל"כדורסל של נמוכים" וניצחה בשישה משחקים.
ההבדל העיקרי בין שתי הקבוצות הוא בשימוש בזריקה משלוש. עבור קליבלנד זה הנשק העיקרי (34 זריקות למשחק ב 38% בעונה הרגילה) עם השתתפות של כמעט כל השחקנים, לעומת טורונטו (24, 36%) שחיה בעיקר על קליעות מחצי מרחק וחדירות לסל של דרוזן ולאורי.
הסיכוי של טורונטו לנצח בסידרה טמון בהחלטות שתקבל ביחס לקו השלוש בשני צידי המגרש. בהתקפה היא תצטרך יותר שלשות כדי לרווח את ההגנה ולאפשר חדירות קלות, ובהגנה היא תאלץ לבחור האם לצופף את המרכז ולקוות שהאחוזים של קליבלנד ירדו או לרדוף אחרי הקלעים וכך לחשוף את הסל לחדירות.
בעונה שעברה הן נפגשו בגמר המזרח. טורונטו אמנם ניצחה שני משחקים, אבל לא היה ספק מי ינצח בסידרה. המנהלים של טורונטו עשו בקיץ ובחלון ההעברות כמעט את כל הצעדים הנכונים כדי להתמודד מול הלברונים והביאו שחקנים מנוסים בדיוק למטרה הזו, כמו איבקה וטאקר (אקס הפועל חולון) שהוסיפו קשיחות לקבוצה. זה כנראה לא יספיק להם וקליבלנד, למרות הירידה ביכולת ההגנתית השנה, תנצח את הסידרה בדיוק כמו בעונה שעברה, כי לברון יש רק אחד.
בוסטון סלטיקס נגד וושינגטון וויזארדס (2-2 בעונה הסדירה):
דו קרב הגארדים: אייזיה תומאס ואייברי בראדלי נגד ג'ון וול ובראדלי ביל.
בסיבוב הראשון השתיים נזקקו לשישה משחקים כדי לגבור על שיקאגו ואטלנטה. בוסטון הלכה והשתפרה לאורך הסידרה וניצחה בזכות שינוי החמישייה והשיטה, בדיוק כמו שעשתה טורונטו. וושינגטון הסתמכה על יתרון הביתיות ועל יכולת נפלאה של וול, שאמור להיות השחקן הטוב ביותר על הפרקט גם בחצי הגמר.
למרות המאזן העדיף של בוסטון בעונה הרגילה, רבים רואים בוושינגטון כמועמדת לנצח, בזכות צמד הגארדים שלה, שחושפים את החולשה ההגנתית של תומאס. הוויזארדס הרבה יותר אתלטיים משיקאגו בעמדות הפורוורד, מה שיקשה על בוסטון להמשיך עם ההרכב הנמוך.
בוסטון נשענה באופן קיצוני על השלשות בסידרה מול שיקאגו וכנראה תמשיך בכך. היא תאלץ למצוא דרך יעילה להחביא את תומאס בהגנה כדי לשרוד. יש לה שני שחקני הגנה מעולים, בראדלי וסמארט, שיצטרכו לחפות על תומאס.
במהלך העונה היו מספר עימותים אישיים בין שחקני הקבוצות, מה שאמור ל"חמם" את הסידרה, לשמחת הקהל והעיתונות.
המשחק הראשון בסידרה התקיים בערב יום הזיכרון והיה נפלא. לאייזיה עפה שן מהפה, לרוזייר מבוסטון עפה הנעל ולוושינגטון עף יתרון של 0-16 בפתיחה. בוסטון ניצחה אחרי מהפך אדיר בזכות הגנה מעולה ומשחק התקפה פשוט מושלם (49% משלוש).
בוסטון אמנם בתנופה וניצחה חמישה משחקים ברציפות, אבל מולה עומד מאמן מנוסה, סקוט ברוקס, וצוות שהלך והשתפר במהלך העונה, ולמרות ההפסד נראה מוכן יותר לגמר המזרח.
וושינגטון בשישה משחקים.
סאן אנטוניו ספרס נגד יוסטון רוקטס (1-3 לספרס בעונה הסדירה):
הדרבי של טקסס בלב המערב הפרוע יהיה דו קרב בין שניים מהשולפים הטובים בליגה: קווואי לאנרד נגד ג'יימס הארדן.
סאן אנטוניו ניצחה את ממפיס בשישה משחקים אחרי קרב חפירות ושריטות, אבל לא הרשימה, ויוסטון פשוט חיכתה שווסטברוק ירד לנוח כדי להפוך פיגורים לניצחונות.
בסידרה הזו שני הכוכבים יתנו את התפוקה הרגילה והגבוהה שלהם ואולי אפילו יותר מכך (למרות שהארדן סוחב פציעה מהסיבוב הראשון), אבל היא תוכרע דווקא ע"י שחקני המשנה.
הצוות המסייע של לנארד אמנם מנוסה מאוד, אבל גם מבוגר מאוד ולא ברור האם פארקר, גאסול, ג'ינובילי ודיוויד לי יוכלו להתמיד ולרוץ בקצב הגבוה שמכתיבה יוסטון, בסידרה שבה משחקים כל יומיים.
יוסטון הקיפה את הארדן בקלעי שלשות מעולים (גורדון, וויליאמס, אנדרסון) אלא שאף אחד מהם עדיין לא הוכיח את עצמו במאני טיים אמיתי ובתנאי לחץ.
גם בסידרה הזו יש הבדל עצום בין שתי הקבוצות לגבי השימוש בזריקה משלוש. יוסטון בצמרת המשתמשות (40 זריקות למשחק ב 35%) וסאן אנטוניו בתחתית (23, 39%). בפלייאוף יוסטון ירדה בכמות ובאחוזי ההצלחה ויהיה מעניין מאוד לראות איזה סגנון ינצח במאבק הזה.
למרות שהספרס ניצחו בעונה הרגילה, יש לי תחושה שיוסטון עדיפה ותנצח בשישה משחקים.
גולדן סטייט ווריירס נגד יוטה ג'אז (1-2 לגולדן סטייט בעונה הסדירה):
לא כוחות.
גולדן סטייט מגיעה אחרי סוויפ די קל מול פורטלנד ואחרי מנוחה ארוכה שאיפשרה לדוראנט להחלים מהפציעה.
יוטה מגיעה אחרי סידרה מתישה מול הקליפרס כשהסנטר שלה והכוח ההגנתי העיקרי, רודי גובר, סוחב פציעה.
הווריירס עדיפים בכל פרמטר של המשחק וכמעט בכל עמדה על המגרש ויש להם מטרה אחת בלבד – אליפות.
יוטה קבוצה קשוחה מנטלית ומאומנת היטב, אבל האם אתם מאמינים שג'ו אינגלס, שטייל על המגרש במדי מכבי ת"א, יכול לנצח את האימפריה הצהובה?
זו תהיה הפתעה אם יוטה תנצח יותר ממשחק אחד בסידרה, כך שגולדן סטייט תשייט לגמר המערב.
