פור פליי – על הגדלת התחרות לטופ 4 בפרמיירליג

אם לא תירשמנה תוצאות חריגות במשחקי המחזור ה-19 של הפרמיירליג – ה”בוקסינג דיי”, מחזור המשחקים המיוחד של חג המולד, אנחנו צפויים לחזות בתופעה פשוט מטורפת – 5 קבוצות פרמיירליג ישיגו 40 נקודות ליגה לפחות בסיבוב הראשון!

המטרה הראשונית של המירוץ המטורף הזה ברורה לכולם: מקום בטופ 4, אשר מוביל להשתתפות המיוחלת בליגת האלופות בשנה הבאה. חלקן, ימשיכו גם למאבק על האליפות, שצפוי להיות הצמוד ביותר מאז 2013/14, אז הקדימה מנצ’סטר סיטי את ליברפול בשתי נק’ בלבד, הודות לאותה החלקה מפורסמת של סטיבן ג’רארד ואיבוד יתרון של שלושה שערים בסלהרסט פארק מול קריסטל פאלאס.

ג'רארד, סטיבי, ליברפול
ג’רארד. לא ההחלקה הזאת…
Credit to “Liverpool FC” Facebook page

אז איך קרה שהמאבק על הטופ 4 בפרמיירליג התפתח בצורה מפלצתית במהלך השנים? קצת סבלנות, קודם כל נתון:

בעונת 1996-97, זכתה מנצ’סטר יונייטד של סר אלכס פרגוסון באליפות אנגליה כשבאמתחתה 75 נקודות ליגה.
בעונת 2013-14, צברה ארסנל של ארסן ונגר 79 נקודות. היא סיימה במקום הרביעי.

כן, קראתם נכון. אמנם הלכתי על שני מקרי קיצון במכוון כדי למשוך את העין, אבל הנקודה ברורה מאוד: מספר נקודות שהספיק לאליפות בשנות ה-90 בפרמיירליג, עלול לא להספיק היום לטופ 4.
אז, מה קרה, אתם שואלים? ניסיתי להתחקות אחרי 2 הסיבות ההיסטוריות העיקריות שגרמו למאבק להפוך לסופר תחרותי:

 

סיבה ראשונה – מעבר הליגה מ-22 קבוצות ל-20

בשנת 1991 יצאו המועדונים הבכירים באנגליה מהפוטבוליג המסורתית אחרי יותר מ-100 שנה שזו הרכיבה את 4 הליגות הבכירות באנגליה. ראשי הקבוצות הגיעו למסקנה שכדי להדביק את הפער האיכותי והכלכלי מהליגות הספרדית ובעיקר האיטלקית, שהייתה האיכותית ביותר באירופה באותן השנים, הגיע הזמן למתג את הליגה מחדש.

המיתוג המחודש לפרמיירליג, שהפכה בהמשך לגוף עצמאי שלא פועל מתוך ההתאחדות האנגלית, גרם לעלייה בהכנסות הקבוצות הודות להסכמי זכויות שידור חדשים אשר אפשרו בניית מתקנים חדשים במקום האצטדיונים הישנים. בשילוב עם ההצלחה של נבחרת אנגליה במונדיאל 1990, המאבק המוצלח בחוליגניזם וכמובן המסורת של המועדונים והאוהדים, האנגלים שיקמו את התדמית של הכדורגל האנגלי אחרי אסונות הייזל והילסברו והכישלונות המקצועיים והפכו אותה לליגה הכי נצפית ופופולרית בעולם, כפי שאנחנו מכירים אותה כיום.

עד כאן הרקע וההיסטוריה, עכשיו לפרקטיקה. ב-3 העונות הראשונות שיחקו בליגה 22 קבוצות והליגה התפרסה על פני 42 מחזורים. בעקבות החלטת פיפ”א לצמצם את מספר המשחקים המשוחקים בעונה, הצטמצמה הליגה האנגלית ל-20 קבוצות, כלומר – 4 משחקים פחות בעונה. עונת 96-97, אותה ציינתי כעונה בה יונייטד השיגה רק 75 נק’ שהספיקו לה לאליפות, התרחשה שנתיים בלבד אחרי הקטנת הליגה וזאת אחת הנסיבות למס’ הנקודות המועט – צמצום הליגה הפך אותה לאיכותית וקשה יותר, כנראה שבראשם של השחקנים וקברניטי יונייטד 75 הנק’ של עונת 97′ היו שוות ערך פחות או יותר ל-84 נק’ נניח, המספר אותו השיגה 4 עונות קודם לכן בעונת הבכורה של הליגה, גם בה זכתה באליפות.

בלי קשר להקטנת הליגה, הפערים דאז בין קבוצות הצמרת לשאר הליגה היו קטנים יותר בהשוואה להיום. הפערים גדלו ככל שהכדורגל התפתח יותר מבחינה כלכלית (תופעה שמטיבה יותר עם המועדונים הגדולים, מטבע הדברים). בשנות ה-90′ המהפכה הכלכלית של הכדורגל הייתה רק בחיתוליה ולמרות שהפרמיירליג תחרותית מאוד גם כיום, סביר להניח שמשחקים מול קבוצות אמצע טבלה היו קשים יותר לקבוצות הצמרת בהשוואה להווה.

Credit to the official Facebook page of the Premier League

 

סיבה השנייה – הגדלת החשיבות של השגת המקום הרביעי

עד עונת 2001-02, לא היה בכלל מושג כזה “טופ 4″. באותה עונה, בעקבות הרצון של אופ”א להגדיל את ההכנסות ולהגדיל את העוצמה של הכדורגל האירופי, הוגדלה ליגת האלופות ובמקום 16 קבוצות בשלב הבתים, הוכפל מספר המשתתפות ל-32. המשמעות הישירה מבחינת הפרמיירליג הייתה 4 נציגות במקום 3 בליגת האלופות. המושג “טופ 4″ הוא בעצם תוצר ישיר של אותו שינוי של אופ”א שהפך את המקום הרביעי בליגה האגלית מ”סתם” מקום שמוליך לסיבוב הראשון בגביע אופ”א, למקום שווה ערך למקום השלישי שמקנה זכות להשתתף במוקדמות ליגת האלופות בעונה הבאה.
חקרתי את ממוצע צבירת הנקודות של הטופ 4 בפרמיירליג בחלוקה לעשורים בעידן 20 הקבוצות, שימו לב לשינוי המטורף בניקוד הממוצע של המקום הרביעי:

כדי לסיים במקום ה-4 בפריימרליג בשנות ה-90 (חישבתי את 4 העונות בהן הליגה הייתה מורכבת מ-20 קבוצות), הייתה קבוצה צריכה להשיג 65.25 נקודות ליגה בממוצע. אז, המקום הרביעי הוביל לסיבוב הראשון של גביע אופ”א ולכן חשיבותו הייתה פחותה. בעשור לאחר מכן, בו החל מהעונה השלישית המקום הרביעי הוביל למוקדמות ליגת האלופות, נדרשו להשיג כבר 2.5 נקודות ליגה יותר. בעשור הנוכחי, על מנת לסיים במקום הרביעי באנגליה צריך להשיג בממוצע 71.7 נק’, עלייה של 4 נק’ מהעשור הקודם ו-6.5 נקודות מזה שלפניו. מטורף לגמרי. מתחילת העשור הנוכחי המקום ה-3 מוביל ישירות לשלב הבתים ובשנתיים האחרונות, בעקבות שינוי הפורמט של ליגת האלופות, גם המקום הרביעי מוביל ישירות לשלב הבתים ומכאן הטירוף. זה מסביר את מקרה הקיצון של ארסנל שלפני שתי עונות סיימה חמישית עם 75 נקודות ליגה. ב-1996-97 זה היה מספיק לה לאליפות כן?

 

לא ברור איך תסתיים העונה הזאת באנגליה והאם מאבק האליפות יהיה כל כך צמוד ומעניין עד הסוף, אבל תהיו בטוחים שהמאבק על הכרטיסים לליגת האלופות יהיה פתוח כמעט עד שריקת הסיום של העונה וכנראה רק יהפוך תחרותי יותר ויותר במהלך השנים הבאות. או לפחות עד השינוי הבא של אופ”א.

צ'לסי
Credit to the official Facebook page of the Premier League
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!