עלי

אמנם נולדתי בזמן שבו מוחמד עלי היה בשיא הצלחתו הספורטיבית ולקראת שיא השפעתו החברתית, אולם מעולם לא זכיתי לראות אותו נלחם בשידור חי. כן "זכיתי" לראות אותו, באחד הרגעים המרגשים והאנושיים ביותר, מדליק את לפיד המשחקים האולימפיים באטלנטה ב-1996, כשהוא "קשיש" בן 54, רועד כולו עקב מחלת הפרקינסון ונאבק לשמור על הלפיד יציב. אין תמונה שמסמלת טוב יותר את הדואליות והשונות שגלומים בכל אחד ואחת מאיתנו. מצד אחד האומץ, הנחישות והדבקות במטרה שאפיינו אותו כל חייו ומצד שני, המחיר ששילם בעקבות הרדיפה אחרי התהילה שנבעה גם מאופיו וגם מהחברה הקפיטליסטית והתחרותית שבה הוא חי וגדל.

עלי הוא אחד מהספורטאים שמספיק לומר את שם משפחתם על מנת לזהות אותם. לא צריך יותר מזה. הוא קנה את המעמד הזה בעיקר בזכות פעילותו האגרסיבית למען שוויון זכויות לשחורים בארה"ב ובזכות סירובו להתגייס לצבא בזמן מלחמת וייטנאם, עקב התנגדותו למלחמה (תרגום חופשי – אין לי שום דבר נגדם. הם מעולם לא קראו לי בשמות גנאי). הסירוב הזה הוביל אותו לכלא ולהפסקת פעילות בשיא הקריירה שלו.

האם זה לגיטימי לדמות ציבורית שמגיעה מעולם הספורט לנצל את מעמדה להבעת דעות פוליטיות? מה נותן לו את הזכות לעשות זאת? לדעתי זה בהחלט לגיטימי, רצוי וראוי. דמות ציבורית רשאית להשתמש בבמה שניתנה לה ובכוח ההשפעה שלה, כדי לקדם עמדות ונושאים שחשובים לה, גם אם עמדת הכח נובעת ממקורות אחרים, כמו ספורט או אמנות.

כשאני קורא ראיונות עם סלבס מתחומים שונים שבהם הם מתבטאים בנושאים ציבוריים, אני שואל את עצמי, למה זה מעניין מה חושב שחקן/אמן מסויים על המצב. מה המטען שמביאים זהבי/ברדה/אייל גולן/איתי טיראן שאני צריך לקרוא את דעתם על יחסי יהודים – ערבים או על יוזמת השלום הצרפתית? אז זהו, שלא חשוב מה הם מביאים. חשובה יכולת ההשפעה. חשוב שיש קהל שקורא אותם, מאזין להם ומעריך את דעתם. והכי חשוב, האם הם מוכנים להביע את דעתם, ולשלם מחיר, אם צריך, כדי להילחם עליה וכדי להוביל את דעת הקהל.

זה מה שעשה את עלי כל כך חשוב. הוא הסכים לשלם מחיר עבור העקרונות בהם האמין. הוא סיכן את הקריירה האישית שלו כי עמד על דעותיו ולא התפשר. כמה דמויות ציבוריות כאלה אתם מכירים היום, ולא חשוב מה העמדה הפוליטית שלהם. לדעתי, מעט מאוד. רובם לא רוצים להתמודד עם הסיכון הכלכלי ומול הביקורת הציבורית שתגיע אם ינקטו עמדה בנושאים שנויים במחלוקת. יש להם השפעה, והם יודעים את זה, אבל הם ישתמשו בה רק בתחומים ספציפיים בהם אין להם שום סיכון. אני לא מבקר אותם, כי אני מבין אותם. אני מניח שרובנו כאלה. אני מקווה שגם אנחנו וגם הסלבס נדע להתגבר על הפחדים הללו כדי להוביל מהלכים ושינויים שאנחנו מאמינים בהם.

זה נכון שצריך להיות בעל אישיות מיוחדת ואופי חזק כדי לקחת סיכונים שכאלה.
מוחמד עלי היה כזה.
האם אני יכול להיות כזה? האם כולנו יכולים להיות כאלה?
אני רוצה להאמין שכן.

סיכום ויזואלי של הקריירה שלו:

http://espn.go.com/espn/feature/story/_/id/15907929/what-made-muhammad-ali-great

 

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח