עוד עונה כזאת ואבדנו

כנראה שאת עונת 2019-20 בכדורגל הישראלי לא יהיה קשה לזכור, כל אוהד והרגעים הזכורים שלו כמובן. לחלק זאת היתה עוד עונה שוברת שיאים של איביץ' ומכבי תל אביב, לאחרים זאת העונה שמסמלת, גם אם באופן חלקי, את החזרה של מכבי חיפה למאבק האליפות אחרי קרוב לעשור, חלק אולי אפילו יזכור אותה כעונה האחרונה של אלונה בבאר שבע. אה כן, גם הייתה פגרה ומגיפה עולמית שאולי גם תפסה את תשומת הלב של האוהדים, אבל קשה לי להאמין שהיו אוהדי כדורגל שהתעסקו בשטויות כאלו במקום בקבוצה שלהם.

מכבי תל אביב, הקפת אליפות
קרדיט לצלם דין מיארה

 

מבחינת הקבוצה שלי, קריית שמונה, העונה הזאת הייתה מעצבנת במיוחד. היא אמנם נגמרה עם סוף שמח והישארות בליגה ברגע האחרון, אבל הדרך לשם הייתה קשה. העובדה ששנה שניה ברציפות הקבוצה הבטיחה הישארות רק במחזור הסיום, העלתה חששות כבדים במהלך רוב העונה, שהנה עוד מעט ירד המסך על אחד מהסיפורים הגדולים שהיו בכדורגל הישראלי. אמנם ק"ש כבר לא פקטור בצמרת כמו שהיא הרגילה אותנו בעבר, אבל קשה לדמיין את ליגת העל בלעדיה (למרות שיש לא מעט אוהדים שישמחו לחסוך את הנסיעה למשחקי חוץ בצפון).

גם בעונה שעברה כאמור, הקבוצה ניצלה מירידה רק במחזור האחרון. לכן, כשגם השנה היא הלכה והסתבכה בתחתית, וכל זה כשברקע תמיד נמצא הספק שאולי איזי יפסיק לתמוך בפרויקט שלו בליגה הלאומית, העמידו אותי לפחות בפחדים מכך שאנחנו הולכים לאבד לחלוטין את הקבוצה במקרה של ירידה. לכן, כדי לסכם את העונה של ק"ש, אני אשתמש בתיאור של חמשת שלבי התמודדות עם אובדן, כפי שחוותה אותם הקבוצה במהלך השנה.

 

שלב ראשון – הכחשה

השלב הזה היה בעיקר לפני פתיחת העונה. עם מאמן חדש שמביא רוח חדשה, עם חלוץ שנראה כמו עוד בינגו של איזי ובעיקר עם יכולת מצוינת של הקבוצה בגביע הטוטו, כל אלה נתנו את התחושה שהנה העונה תגיע החזרה לפלייאוף העליון. גם כשהקבוצה פתחה רע מאוד את העונה, עדיין הייתה תקווה. הרי בכל זאת, היא נראתה טוב עד לפני כמה שבועות והליגה עוד ארוכה. אף אחד לא חשב שתסריט הזוי כמו העונה שלפני יכול לחזור על עצמו. כאמור, הכחשה.

איזי שרצקי, מסאי דגו, קרית שמונה
בפתיחת העונה עוד היה מקום לאופטימיות.
קרדיט לדף הפייסבוק של עירוני קרית שמונה והצלם ארז יעקובי

 

שלב שני – כעס

כבר בהתחלה היה כעס. כעס על השופטים כמובן. אני יודע ששיפוט וטעויות שיפוט במיוחד, זה משהו שכל קבוצה מרגישה מקופחת לגביו. אבל אני יכול להגיד בסובייקטיביות מלאה, שבמקרה של קריית שמונה, כמות הטעויות, העובדה שהן היו לכאורה החלטות קלות, והעובדה שיש ואר, רק גרמו לכל שריקה או אי שריקה נגדנו להיות יותר מרגיזה.

בין אם זאת הרחקה שנויה במחלוקת במחזור הראשון, פנדל שלא נשרק במחזור שלאחר מכן, שערים שנפסלים פה ושם (כולל אחד סופר משמעותי בהפסד לנס ציונה). כל אלה גרמו לכל מי שקשור בקבוצה להוציא את התסכול והזעם על המצב העגום אל עבר האנשים עם המשרוקית.

 

שלב שלישי – מיקוח

החלפת מאמן, שחרור הזר המבטיח, שבינתיים התברר כפלופ (זה גם הזמן אולי להתנצל בפני כל מי ששם את שרידאן קפטן בוובי). נסיון להביא זר מבטיח חדש, אפילו להחזיר סמל מעונת האליפות בדמותו של אחמד עאבד. כל עסקה אפשרית כדי לנסות להציל את העונה. לא ממש מיקוח קלאסי, אבל ללא ספק חלון העברות שמזכיר התנהלות טיפה מתוך פאניקה. ללא ספק תקופה שהראתה שהקבוצה מתכוננת לאסון ומנסה למצוא כל עסקה אפשרית כדי לצאת משם.

מאליק פוסטר, קריית שמונה
גם את פוסטר הביאו כדי להציל את העונה.
קרדיט לדף הפייסבוק של עירוני איתוראן קרית שמונה

 

שלב רביעי  – דיכאון

ממש לפני שהקורונה נכנסה לחיינו, ק"ש עוד הייתה מעל הקו האדום, אבל רק נקודה הפרידה בינה ובין נס ציונה. כך היא גם יצאה לפגרה, בלי לדעת מה יהיה בהמשך העונה. כשלבסוף הוחלט על חידוש הליגה, נראה שהשחקנים בכחול לא הצליחו להיכנס חזרה לכושר. הופעות נפל מצד ההגנה בלא מעט משחקים, ביחד עם יכולת התקפית לא גבוהה במיוחד, הפכו את שלב הפלייאוף לסיוט מתמשך. כשבינתיים נס ציונה מצליחה לנצח ולצבור נקודות, נראה כבר שהנפילה בסוף העונה היא בלתי נמנעת, והיא תהיה כואבת ומדכאת במיוחד.

 

שלב חמישי – קבלה

ערב מחזור הנעילה, המהפך בתחתית הגיע. קריית שמונה הפסידה לבני יהודה, שביחד עם ניצחון של נס ציונה על כפר סבא, קבעו שרק ניצחון על הכתומים במחזור האחרון ימנע ירידה. לפחות באותו הרגע, היה נראה שהישארות היא בגדר משהו חסר סיכוי. אפשר היה להכין את ההספדים, להתכונן לימי שישי עמוסים, ובעיקר להתפלל שאיזי ימשיך להשקיע בקבוצה גם בליגת המשנה. אחרת, המועדון, שסיפק כמה מהרגעים הסנסציונים ביותר בכדורגל הישראלי אי-פעם, יסיים את הסיפור שלו בכדורגל הישראלי.

 

אבל רגע…. יש טוויסט בעלילה! איכשהו, ובצורה סופר דרמטית, לסיפור הזה יש סוף שמח, או יותר נכון להגיד, הסיפור הזה עדיין לא נגמר.

כי ממש במשחק האחרון של העונה, ק"ש הוסיפה עוד שלב אחד לעונה הזאת, השלב השישי – חזרה לחיים.

אין דרך אחרת להגדיר את מה שקרה באותו ערב. נכון, זה לא היה מרשים או הירואי כמו סיפורי הישרדות אחרים שהיו פה לאורך השנים. ונכון, שיש לא מעט אנשים שהיו מעדיפים את סיפור הסינדרלה של הסקציה או לפחות מעדיפים שמשחקי החוץ שלהם יהיו במושבה ולא בצפון הרחוק. אבל אחרי עוד עונה מזעזעת, שכבר נראה היה שהפעם זה נגמר. קריית שמונה נשארת בליגת העל, בתקווה לכתוב עוד פרק בהיסטוריה הקצרה והמפוארת שלה.

נשאר רק לקוות שהפעם הוא באמת יהיה קצת יותר אופטימי, כי עוד עונה כזאת ואבדנו.

קרית שמונה, קהל
קרדיט לדף הפייסבוק של עירוני איתוראן קרית שמונה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח