איזה משחק זה היה. הובלנו, הלכנו לאיבוד וספגנו פעמיים – כולל שער בתזמון נוראי רגע לפני המחצית, פיגרנו כבר 3-1 ולא שיחקנו טוב. ואז כבר חזרנו ל-3-2 ואם אלמוג כהן לא מופתע מהכדור שנחת לו על שמאל גם היינו גונבים את התיקו והמקום הראשון. משחק כזה, אי אפשר שלא לסכם – הנה כמה נקודות שעלו לי בראש תוך כדי המשחק ואולי גם קצת אחריו

ערן זהבי

ערן זהבי לא שחקן רע. גם דאבור לא. אבל השילוב ביניהם היה בעיקר דריכה על הרגליים אחד של השני וחבל.
לא יודע עם מי צריך לשחק בהתקפה, מה שכן עד שזהבי ודאבור ימצאו שפה משותפת על המגרש, עדיף שאחד יישב על הספסל.

ואם כבר זהבי. לא יודע אם זו ירידה כללית ביכולת או סתם כושר רעוע משהו, אבל למרות הגול, הוא לא נראה טוב במשך רוב המשחק. מה שכן, עושה רושם שהוא ניסה להיראות המנהיג גם בלי סרט הקפטן – בעיקר לקראת הסיום וזה דבר טוב.

והגול – לזהבי יש נטייה להבקיע שערים גדולים וחשובים. השער קיבל חשיבות בזכות הקידום של הנבחרת לדרג ג’ לקראת ההגרלה למוקדמות היורו. ואם חמד+כהן עושים את השלישי, אז השער השני הזה מקבל חשיבות גדולה בהרבה.

חוליית הקישור

אני זוכר שבתחילת הקריירה שלו בנבחרת (וגם אחרי בעקבות התמונה המיותרת עם הדגלים הלא רצויים ביציע) דיברו על חוסר מחוייבות של בירם כיאל במדי הנבחרת. אני חייב להגיד שאם יש מישהו אתמול שניסה וניסה וגם נראה לא רע, זה היה הקשר של ברייטון וזה מגיע למרות שהתחלתי לראות את המשחק כמה דקות אחרי שהוא כבש, בדקות הכי טובות של הסקוטים.

ואם כבר קשרים. ביברס נאתכו נתן תצוגה הגנתית טובה לקראת הסיום. חבל שחוץ מה-20-25 דקות האלה שהוא חיפה בהן על עמדת המגן השמאלי, הבלם השלישי והקשר האחורי הנוסף (הכל במקביל) הוא היה לא משהו. ואם כבר לא משהו, אם המשחק הזה היה האודישן של דור פרץ ואלי דסה – בתל-אביב יכולים להיות רגועים (או לא רגועים כי הם ירצו את הכסף) כי הם לא יצאו לאירופה.

לא מעט צחקו על שחקן הפועל תל-אביב שבארבעה על אחד מול מכבי חיפה איבד את ההזדמנות. בדקות הכי טובות של סקוטלנד פרץ הוביל התקפה כששלושה חברים מסביבו. המסירה שלו? ממרכז המגרש החוצה.
דסה היה מאוד פעלתן, והיה לא רע, אבל כמה פעמים אפשר להגיע לסף הרחבה ולא למצוא כתובת? כמובן שבסוף לא רק שהם יצאו לאירופה אלא גם יצליחו, הלוואי.

אריאל הרוש והבלמים

מדברים לא מעט על ההגנה במשחק. אני דווקא רוצה לדבר טיפה על ההוא שמאחוריהם. אריאל הרוש היה נהדר במשחקים הקודמים ובלט בעיקר בגלל שני דברים:
א. רשם כמה הצלות ששוער אחר אולי לא היה רושם ובעצם “היה שווה גול”.
ב. כדור שוער אחד ששבר את כל ההגנה של אלבניה, רגע אחרי שעשה את זה גם במדי באר-שבע, וגרם לכל כדור שוער אחר כך להפחיד את האלבנים.

במשחק הזה מול סקוטלנד, שני הדברים לא קרו. אף אחד לא מצפה משוער לקחת את הכדורים שנכנסו לרשת של הרוש, אבל מצד שני זה בדיוק מה שצריכים ממנו.
ולגבי כדורי השוער, הפעם כמעט כולם עפו לשום מקום וחצי מהם אל מחוץ למגרש.

לגבי הבלמים, אין לי כבר מושג מי אמור לשחק בהגנה של הנבחרת הזאת. אצל גוטמן, בלם שיחק כמגן שמאלי, אצל הרצוג מגן שמאלי משחק בלם. הבלמים הבכירים כרגע כנראה הם קשר שהוסב לבלם ואחד שישב על הספסל שנתיים-שלוש. כשזה המצב, לא פלא שאנחנו סופגים.

הגיבור הסקוטי שלא שמתם לב אליו

ארבע דקות תוספת זמן היו במשחק הזה. לפחות 3:59 מהן היו על ניגובי הכדור של קאלום פטרסון הסקוטי.
זה התחיל בניגוב “זריז” עם השרוולים, המשיך לניגוב עם כל חלק אפשרי בחולצה (הספוגה מים בעצמה) והסתיים בזה שהוא הכניס את הכדור מתחת לחולצה בדקות הסיום “כדי לנגב אותו”. איכשהו זה עבר מתחת לרדאר של צוות השידור. אם זה היה קורה בליגה שלנו הייתם בטוח מוצאים מישהו שידבר על זה.

אנדי הרצוג

למרות ההפסד ולמרות המאזן החצוי, אנדי הרצוג עושה עבודה לא רעה בכלל עם הנבחרת עד עכשיו. יש הרגשה שהתקדמנו בחודשיים האחרונים ויש לאן לשאוף. הלוואי שזה ימשיך גם במוקדמות היורו.

הציפיות שלי לא גבוהות במיוחד – כדרג ג’, מקום שלישי עם מאבק אמיתי על העפלה ייחשב למשהו טוב. כל דבר מעבר לזה יהיה הצלחה.
הדבר השני שיהיה חשוב בקמפיין יהיה קידום הכוכבים הצעירים שבדרך. נקווה שהרצוג לא ילחץ ממבחן התוצאה ויתן להם את הדקות.

ואם כבר הרצוג, הרבה שאלות/ביקורות על החילופים וניהול המשחק. הנה שני הסנטים שלי לעניין:
1. אלמוג כהן היה צריך להיכנס בפיגור 2-1 ולא 3-1.
נראה לי שהוא גם תוכנן להיכנס במצב הזה, פשוט מה לעשות שספגנו רגע לפני כן?
החילוף הזה נתן לנבחרת את השליטה בכדור, אפילו אם כהן לא הצליח לתרום בעצמו מספיק.
אם יש לי ביקורת על החילוף הזה היא דווקא על המוחלף. טהא אולי לא שיחק טוב, אבל אם אתה כבר משחק עם שני בלמים, מוזר שבן הרוש נשאר בעמדת הבלם. לא שהוא גרוע, אלא כי הוא לא בדיוק בלם – בטח לא בשיטה של שני בלמים.

2. החילוף של סבע, בטח כשהיה צורך בשחקן מאחורי שני החלוצים, היה טוב. הוא לא הספיק לתרום הרבה כי הנבחרת התחילה מוקדם מדי להעיף כדורים קדימה, אבל החילוף עצמו היה נכון.

3. החילוף האחרון היה “בואו נזרוק את תכנית המשחק לגמרי לפח ונשיג שוויון”. אם ההקפצה של חמד (או הריבאונד של כהן) נכנסת – הרצוג יוצא מלך. אם הסקוטים שמים את הרביעי מול האין הגנה/אין מגן שמאלי במערך עם שני בלמים זה נראה כמו טעות.

סיכום

אם נסכם את המיני קמפיין הזה, אני חושב שמאז 2005 לא היה לנו משחק מכריע כל כך שהרגשנו שיש לנו בו סיכוי.
המגזימים יגידו שמאז שאנדי הרצוג שיחק נגדנו לא היה כזה.
סך הכל, הנבחרת נראתה לא רע בטורניר שכלל שתי נבחרות ברמתה. יש קצת תקווה לעתיד, עכשיו רק שיתנו למאמן לעבוד ולא ידרשו את ראשו בגלל ה”כישלון בסקוטלנד”.

#אל_אל