סיפור אמיתי על שני אבשלום

יש לי שני חברים שחולקים את אותו שם, אבשלום.
לראשון נקרא אבי ולשני אבשי.
שניהם אנשי עמל, ישרים, הגונים ורחבי אופקים. שניהם עובדים קשה לפרנסתם ומשתדלים ליהנות מהחיים, כל אחד בדרכו.

אבי הוא חובב כדורגל מושבע שלא מחמיץ שום ערב של ליגת האלופות או משחק מרכזי.
יש לו מינוס אחד, בעצם שניים, הוא אוהד הפועל חיפה וטוטנהאם.
אבי מחזיק מנוי של הפועל חיפה מאז שחר ההיסטוריה ולא מפספס אף משחק. הוא יזהה גם היום את אנגלנדר, קאופמן, רובי יאנג ואבא גינדין ובימים קשים הוא נזכר באליפות ההיסטורית ההיא. בשבילו רן בן שמעון עדיין שוקל 150 קילו ואיצטדיון קרית חיים הוא פאר האדריכלות הספורטיבית. גם מטוטנהאם הוא לא רווה יותר מדי נחת בעשורים האחרונים, אבל אבי הוא טיפוס אופטימי ועדיין מקווה לראות לפחות אליפות אחת במהלך ימיו. אם לא אליפות, גם בגביע אנחנו מסתפקים. אם לא גביע, גם בגמר אנחנו מסתפקים (רק לא נגד סכנין…). כדי להגדיל את הסיכוי לקצת נחת הוא אפילו עוקב אחרי הפועל רובי שפירא (בכל זאת, אליפות ליגה ג' זה גם תואר מכובד).

לאבשי, לעומתו, אין כמעט מושג בספורט. הוא מכיר אולי שמות של שחקנים ופרטי טריוויה כאלה או אחרים, אבל הוא בטח לא יבזבז את לילותיו ושבתותיו על בהייה במרקע או ישיבה על כסאות הפלסטיק במגרש. הוא מעדיף את הכיסאות בלנדוור או ביס פלנט.

אבי נסע לעשות חיים בלונדון, בירת הכדורגל. אינספור קבוצות ואופציות למשחקים, אם כי טוטנהאם אהובתו נסעה לנוריץ'. לא נורא, אמר אבי, נלך להיכל של ארסנל, מה יש להפסיד, או שנעלוץ מהפסד לסאותהמפטון או במקרה הכי גרוע נהנה מכדורגל טוב. אבי לקח הלוואות, מישכן את סוסו ושילם במיטב כספו (120 פאונד) כדי להגשים את חלומו. קנה צעיף, הצטלם, שינה את תמונת הפרופיל, עודד את השחקנים במלוא גרונו וקיבל 0 – 0. נהניתי, הוא אמר ונשמע מאושר כמו אחרי עוד משחק של האדומים.

אבשי נסע לסופשבוע בברצלונה, את מטרת הנסיעה נשמור בינתיים בסוד. שתי קבוצות יש בעיר ואולי משחק בשבוע. יצא לו טוב ובדיוק ברצלונה מארחת. הוא יודע מה זה סלטה, אבל אין לו מושג איך זה קשור לויגו, אבל אם יש משחק חייבים לעשות וי. בלי הלוואות, בלי מישכונים שלף אבשי 100 יורו וקנה שני כרטיסים לו ולנעמי. זה רק קפיצה קטנה לקאמפ, הוא אמר לזוגתו. הפסקה קטנה ומיד חוזרים לקניות, הוא הבטיח לה. הגיעו מוקדם לאצטדיון, השקיעו בכובע ממותג, הצטלמו כמו שצריך והתחילו לשתף, לתייג ולסמס, כי לפי מיטב ידיעתם זה מה שעושים כולם כשמגיעים לאתר תיירותי חשוב. שיהיה.

ואיזה משחק הם קיבלו. פצצות לגבות. משחק לפנתיאון. משחק של פעם בחיים.
כל גול מלמיליאן והיו שבעה כאלה.
כל מבצע בונבוניירה, והיו המון.
כל פנדל, קרויף, וכל העולם מדבר על זה.
קול ששון וקול שמחה.

נהנית? אני שואל. ככה, הוא עונה, היה קר רצח.

ברצלונה
Credit to "Barcelona FC" official Facebook page
Print Friendly, PDF & Email

תגובה אחת

  1. עופר יקר …. מהנה, אני חש השתבחות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח