סיכום העשור: פרק #1 – “הינוארים”

סיכום העשור: פרק #1 – “הינוארים” רום טל דן ומוטלה רפלד

העונה הקרובה בליגת העל תפתח למעשה עשור חדש בכדורגל הישראלי – העשור השלישי של המאה ה-21, עשור בו כולנו כנראה נמשיך להחזיק אצבעות שהכדורגל שלנו יעשה את הקפיצה המיוחלת ויהפוך לחבר קבוע בדרג ב’ של הכדורגל האירופי.

טורניר גדול אחרי 50 שנה, ליגה יותר אטרקטיבית, שתי נציגות במוקדמות ליגת האלופות ו-3 בליגה האירופית או סתם מחיר נורמלי לנקניקניה במזנון – החלומות של נרקומן הכדורגל הישראלי מגוונים ולא יודעים שובע, וכך גם המרחק מהתגשמותם והתממשותם.

בתור שני נרקומנים גדולים מוצהרים של הסם המפוקפק הזה, לקחנו על עצמנו משימה: לסכם את העשור הזה לכבוד פתיחת העונה החדשה והעשור הטרי שבפתח. כילידי 94 ו-97, שהתבגרו בעשור הזה וחוו אותו בהתחלה כילדים ובסופו כבר כבוגרים, כנראה שאין מתאימים מאיתנו למשימה הקדושה והמסורבלת לסכם את העשור שעבר על הליגה הטובה בעולם בעיניי עצמה והשישית בטיבה באירופה בעיניי אבי לוזון, שירד במאי לליגה השביעית בטיבה ביבשת.

אז בלי עוד הקדמות – סיכום עשור בליגת העל, אוגוסט 2009 עד מאי 2019. מתחילים.

ליגת הבורסה לניירות ערך
קרדיט לדף הפייסבוק של מנהלת הליגות לכדורגל

פרק 1: “הינוארים”

בפרק הראשון בסיכום העשור, בחרנו לפרק את הסטיגמה (הדי נכונה, לצערנו) שגורסת כי קשה להביא רכש זר בינואר שישפיע מיידית על הקבוצה. עברנו על כולם, מסאדאת בוקארי עד רמי מראבל, מבויאן וורצ’ינה ועד סייבו קויטה. זיקקנו, בחרנו וישבנו לדרג: 11 הזרים הטובים שהגיעו לישראל בינואר לפניכם, במערך התקפי מאוד, יש לציין…

שוער: גיירמו ויסקארה, הפועל רעננה. 2017/18, 10 הופעות. כיום בבוליבאר בליגה הבוליביאנית.

הבחירה בעמדת השוער הייתה הדלה ביותר ולמעשה מעבר ליכולת, ויסקארה נכנס להרכב בזכות שיטת האלימינציה. השוער היחיד שהגיע בחודש ינואר לליגת העל מלבד הבוליביאני הבינלאומי היה מריאן אנטולוביץ’ מהפועל חיפה שנגיד את זה ככה – הרשים פחות.

לזכותו של ויסקארה ייאמר שהגיע לתוהו ובוהו של ממש. רעננה פתחה את העונה בצורה מזעזעת, הימרה כעוזר מאמן על דודו אברהם שכשל, אותו החליף גיא לוי ששימש במקביל מנהל מקצועי במכבי שעריים והחזיק שלושה מחזורים בלבד, ובסוף החליטו למנות את מנחם קורצקי שסחב על הגב שלוש ירידות רצופות.

בגזרת השוערים המצב היה מסובך עוד יותר: רעננה עשתה מעשה חסר תקדים והחתימה את תומאש קושיצקי ההונגרי רק כדי להושיבו על הספסל, ואת העונה פתח בין הקורות אסף צור הצעיר. השניים שיחקו ברוטציה לאורך העונה עד הצטרפותו של ויסקארה שייצב את העמדה האחורית במגרש.

בנוסף לשוער, הפועל רעננה של חודש ינואר עשתה תפנית של 180 מעלות: רועי זיקרי הצטרף, ג’ורדן פושה עבר לסכנין, שמעון אבוחצירה התחיל לפרוח ועלי קמארה הפך לאחד משני הבלמים הטובים בליגה. הקבוצה הלוחמת של קורצקי סיימה את העונה בצורה טובה מאוד, במרחק של 19 נקודות מהקו האדום ועם אופטימיות גדולה לקראת העונה הבאה – וכן, גם לוויסקארה יש חלק בהצלחה.

 

מגן ימני: אנטואן קונטה, בית”ר ירושלים. 2016/17, 43 הופעות.

אנטואן קונטה לא היה צריך להגיע לישראל, בוודאי לקבוצה חסרת אופק כמו בית”ר ירושלים בעידן אלי טביב בחודש ינואר, שבסך הכל חיפשה גיבוי לעוז ראלי. אבל הצרפתי נאלץ לעזוב את צרפת בשל סיבות משפטיות והבעלים הנחשב בעל “עין לשחקנים זרים” עט על המציאה.

בהתחלה זה נראה פשוט מושלם: קונטה שהגיע לקבוצה מהבירה בצוותא עם שרון מימר הפריחו שינוי בקבוצה המדשדשת של רן בן שמעון וגמרו לאוהדי בית”ר ירושלים לשכוח שהעדיפו בכלל את גיא לוזון במקום המאמן המפוטר של הפועל כפר סבא. הם התאהבו בצרפתי שהפך למגן הימני הזר הטוב ששיחק בליגה מאז כריסטיאן אלברס.

בעונה השנייה קונטה הוצב בעמדת הבלם בשל אי חידוש חוזהו של חסוס רואדה ואי רצון של טביב (או אוחנה) לצרף שחקן הגנה נוסף ויכולתו של הצרפתי נחלשה. כשהיה על המגרש הקבוצה ספגה שלישיות ורביעיות נגד ואשאש ובוטב פלובדיב בעידן מימר, שלישייה מהפועל חיפה בעידן לבנדה ועוד שלישייה מבני סכנין בעידן בני בן זקן, כאשר לקונטה היה חלק בכך.

הוא נראה הרבה פחות מחובר ומרוכז מאשר בתחילת דרכו בישראל. למרות זאת (מסיבה שעדיין לא ברורה לאף אחד) אותה קבוצה הייתה רחוקה שני משחקים מדאבל ראשון אחרי 10 שנים, אבל בסוף הצדק יצא לאור ואותה קבוצה תיזכר כשירת הברבור של אלי טביב, שניסה לנהל מערכת שלמה מאחורי הקלעים למרות איסורים של ההתאחדות לכדורגל.

לאחר אותה עונה בישראל הבינו שמיגל ויטור נוסף לא הגיע לארץ, אבל עדיין מדובר באחד הזרים האיכותיים שנחתו פה בשנים האחרונות, לפני האתר Transfermarkt הוא השחקן בעל שווי שוק השלישי הגבוה בליגת העל וראשון מבין שחקני ההגנה. לאחר עונה מאכזבת של בית”ר ירושלים בה קונטה כמעט ולא שיחק, לשחקן יש הזדמנות להוכיח את עצמו מחדש בקבוצה שמתכוונת להילחם בצמרת, ולזכות בתואר ראשון בישראל.

שרן ייני, קונטה, מכבי תל אביב, בית"ר ירושלים
קונטה נגד ייני. קרדיט לדף הפייסבוק של מנהלת הליגות בכדורגל.


בלם
:
אדין צ’וצ’אליץ, מכבי חיפה. 2011/12, 72 הופעות, 2 שערים. בא מפניוניוס, כיום בבליידספור. רשם אחרי העזיבה 10 הופעות בנבחרת בוסניה והרצגובינה.

אדין צוצאליץ’ הגיע למכבי חיפה של אלישע בינואר פוסט עונת האליפות האחרונה וייצב את ההגנה הרעועה אחרי ששחקני הרכש, בוליאט ואיציק כהן כמו גם שחקן הבית סארי פלאח, לא הצליחו לעמוד בציפיות. בעונתו השניה הפך הבוסני לאחד מהבולטים בקרב בלמי הליגה כשהיה שותף לריצה של מכבי חיפה עם אריק בנאדו מהקו האדום אל המקום השני בטבלה. בהמשך הדרך חלה ירידה ביכולתו כשעיקר הטענות הייתה האיטיות שלו, תכונה שהקשתה על מכבי חיפה מול רוב קבוצות הליגה שמגיעות להסתגר מולה ולצאת למתפרצות. שוחרר בינואר 2015 למכלן הבלגית והוחלף באברהם פאס.

 

בלם: אנדריי פילאבסקי, מכבי חיפה. 2010/12, 48 הופעות, שער ואליפות אחת; בבית”ר: 27 הופעות. אחרי שעזב שיחק פעם אחת בנבחרת אוקראינה, כיום בזוריה לוזנסק.

בגדול, יהיה לכם מוזר לראות כאן שני בלמים ירוקים בעשור לא מוצלח של מכבי חיפה, מה גם ששניהם לא בדיוק שחקני על. הסיבה הראשית היא שקבוצות טובות לא מתחזקות בבלם בחודש ינואר. אלא אם כן אתה פפ גווארדיולה ובא לך סתם ככה להתחדש באמריק לאפורט.

פילאבסקי כאן בעיקר בגלל חלקו באליפות האחרונה של מכבי חיפה: אחרי שנפלו עם קאנוטו שהגיע תמורת מיליון דולר כשחקן מוכח מארחנטינוס ג’וניורס והיה אמור להחליף את טישיירה הנהדר, פילאבסקי נתן מענה בחלק השני של העונה כבלם השני ליד אריק בנאדו בעונתו האחרונה והגדולה, אליו נחזור בהמשך. בתחילת העונה העוקבת, נפצע פילאבסקי במוק’ הצ’מפיונס מול מאריבור ובשל כך הושאל לבית”ר ירושלים, לה עזר להישאר בליגה בעונה קשה מאוד כששב מהפציעה.

“שני בלמי מכבי חיפה ברשימה?!” – פילאבסקי. קרדיט לדף הפייסבוק “מועדון כדורגל מכבי חיפה Maccabi Haifa FC”.


מגן שמאלי
:
וונדרסון, בני סכנין. 2015/16, 77 הופעות, פעמיים פלייאוף עליון. ההגיע מאופראריו מברזיל, כיום ללא קבוצה.

הרבה לפני שיוסי אבוקסיס קיבל “פרס על מפעל חיים” בזכות התרומה הרבה לציבור המגנים בישראל, ראה אבקוסיס בוונדרסון כארכיטיפ לפני הגשמת החלום. המגן הברזילאי הגיע לבני סכנין מהליגה הרביעית בארצו בינואר 2016 והפך במהרה לאחד משחקני ההגנה הטובים בליגה עם העפלה לפלייאוף העליון.

גם בעונתו השנייה בישראל שיתוף הפעולה בין הברזילאי ומאמן המגנים נשא פרי, בדמות עוד העפלה לפלייאוף העליון, שהפכה את יוסי אבוקסיס לאחד המאמנים המוערכים בישראל ואת הברזילאי, שרץ הכי הרבה קילומטרים בליגה, למבוקש בקבוצות הגדולות.

הסוף של הסיפור אינו משמח: יוסי אבוקסיס עזב את בני סכנין כדי להמשיך את השליחות בשכונת התקווה ולהמשיך בקסמיו עם קנדיל, קוסנטנטין ובלטקסה, והכרכרה בסכנין חזרה להיות דלעת. הקבוצה מהמגזר לא הצליחה להתגבר על עזיבתו של המאמן וירדה לליגה הלאומית אחרי שנתיים.

כמו שאר שחקני סכנין גם יכולתו של וונדרסון ירדה ומאמנים כמו ז’אירו סבירסקי, פליקס נעים וטל בנין לא הצליחו למצות את הפוטנציאל של המגן הברזילאי. בסיום עונת 2017/18 עבר השחקן לסבאח האזרית וכיום הוא נמצא ללא קבוצה, ונראה שאולי הגיע הזמן לשידוך נוסף בין וונדרסון ליוסי אבקוסיס.

 

קשר אחורי: איסמעילה סורו, בני יהודה. 2017/18, 33 הופעות, גביע וגם שלושה כרטיסים אדומים. הגיע מגומל מבלארוס.

אין ספק שמבין ה-11 השחקנים בהרכב, סורו הוא השחקן שהשפיע הכי פחות על קבוצתו בעונתו הראשונה. הקשר מחוף השנהב הגיע לבני יהודה כשהיה בן 19 בלבד ועלה על כר הדשא לראשונה בישראל בשלהי הפלייאוף העליון, במשחק חסר חשיבות עבור חבורתו של יוסי אבוקסיס, נגד הפועל חיפה בחודש אפריל. לאחר מכן קיבל את הקרדיט מספר משחקים וסיים את עונת הבכורה בליגת העל עם חמש הופעות וללא תרומה סטטיסטית משמעותית.

אולם בעונה השנייה היה מדובר בסיפור שונה לגמרי: כבר במשחקי גביע הטוטו סורו נראה כמו שחקן אחר לגמרי – אנרגטי, מהיר, חכם ויש אפילו האלו שהעזו להשוות אותו לעלי מוחמד. הקשר האלמוני הפך בין לילה ל”רכש” המשמעותי ביותר של יוסי אבקוסיס בקיץ, לצידו של ירדן שועה שעשה גם הוא קפיצת מדרגה עצומה באותם חודשים.

סיפורו של איסמעילה סורו צריך להוות משל למאמני ליגת העל בשני אופנים: הראשון הוא לגבי הליגות שמהם מביאים זרים: סורו הגיע לליגת העל מהליגה בבלארוס כאשר קודם לכן שיחק במולדובה. בלא מעט מקרים דווקא הזרים שמגיעים מליגות נחותות יותר יהיו המוצלחים יותר, כיוון שהם רואים בכדורגל הישראלי כקפיצת מדרגה ולא כברירת מחדל או מקום להרוויח בו קצת יותר כסף.

המסר השני והחשוב יותר הוא לגבי סבלנות כלפי שחקנים זרים, כאמור סורו כמעט ולא שיחק בחצי העונה הראשונה, דבר שלא הרתיע במעט את אבוקסיס. להיפך, נראה היה שאפילו הייתה להחתמה שלו מחשבה אסטרטגית. ההבנה שאפשר לשפר את יכולות השחקנים שבאים לפה ולא להתייחס לתקופה המידית שלהם באופן נחרץ, הוא הדבר הטוב ביותר שיכול להיות לכדורגל הישראלי.

שחקנים כמו עלי מוחמד לא יגיעו לפה, אבל הם יצמחו מפה, הדבר נכון גם לטוני וואקמה, לארי קאיודה ועמנואל מאיוקה. כולם היו פה והפכו לזרים משמעותיים בזכות הזמן שנשארו פה, וכנראה שגם סורו יעזוב בעתיד הקרוב לליגה טובה, וללא הסבלנות של בני יהודה, הקשר עלול היה לסיים את דרכו כמו ברונו איבה, סמואל גילמור או ברונו קוניה.

 

קשר: דוד סולארי, 2011/12. 22 הופעות, 5 גולים ואליפות בקרית שמונה; 38 הופעות ועשרה שערים באשדוד; ו-6 הופעות במדי מכבי פ”ת. כיום – חתם באסיל מהליגה הקפריסאית השניה.

איזה רכש הוא היה. כנראה בטופ 3 של הדירוג הזה. ייתכן שקרית שמונה הייתה זוכה באליפות גם ללא סולארי, אך הארגנטינאי, יליד ברנקייה שבקולומביה שהפך אח”כ לישראלי הוסיף לאלופה שבדרך את הברק שהיה חסר לה. ולראייה אפשר לצרף את “שער האליפות” המדהים נגד בני יהודה בתוספת הזמן, כשסולארי לקח את הכדור, פרץ בדריבל לרוחב וירה כדור לחיבורים של דלה איינוגבה.

ההמשך היה עצוב.

סולארי נפצע קשה במשחק מוקדמות ליגת האלופות נגד נפטצ’י באקו בקריית אליעזר. ואם לא היה נפצע, יכול להיות שקריית שמונה הייתה מגיעה לליגת האלופות. כן, אשכרה. סולארי לא חזר אותו השחקן מהפציעה, שלמעשה הייתה אקורד הסיום שלו בק”ש בפרט, ושל הקריירה ברמות הגבוהות בכלל.

בעונה שלאחריה הוא המשיך דווקא לאשדוד, איתה אמנם עשה עונה לא רעה אבל זה כבר לא היה “זה”. לאחר מכן עבר למכבי פ”ת והתדרדר לעפולה מהלאומית וכיום הוא בליגה הקפריסאית השניה לקראת סיום הקריירה שלו.

לא משנה איך הקריירה של דוד סולארי מסתיים, בקריית שמונה לעולם לא ישכחו אותו והוא ללא צל של ספק אחד מרכשי הינואר הטובים ביותר שהיו בליגת העל.

סולארי בימיו במ.ס. אשדוד. קרדיט לדף הפייסבוק “מועדון ספורט אשדוד – הדף הרשמי”.


קשר
:
קרים פריי, מכבי חיפה. 2018/19, 16 הופעות, 3 בישולים ושער במכבי חיפה. כרגע משחק באיסטנבול בשקהשיר ממנה הגיע.

קארים פריי כאן משתי סיבות עיקריות: האחת כי, כאמור, אין הרבה רכשי ינואר טובים ומשפיעים בליגת העל. השנייה היא מה שיכול היה להיות עבור מכבי חיפה אם היה נשאר בקבוצה.

פריי תרם בסה”כ שער ושלושה בישולים במכבי חיפה, אבל התחושה באוויר הייתה שעם שחקנים טובים יותר לידו, ומאמן שיגרום לו להעביר את הדריבלים שלו מהאיזור שעל יד הקוון לרחבה – הוא יכול להפוך למעין וואקמה של מכבי חיפה.

מי יודע, אולי נראה אותו כאן גם בינואר הזה….

קרים פריי, מכבי חיפה
קרדיט לדף הפייסבוק הרשמי של מכבי חיפה

 

חלוץ: חמדי סליחי, הפועל עכו, 2013/14; והפועל חיפה, 2014/15.

סליחי הגיע להפועל עכו מגיאנגו סונינג שנקראה אז סייטיני. למאזנו הוסיף 13 גולים ב-33 הופעות בעכו, ביניהם מספרת מפורסמת מול מכבי חיפה, ועוד 10 הופעות ו-4 גולים בהפועל חיפה, ביניהם שניים שהשאירו אותם בליגה. פרש השנה כאשר לזכותו גם 11 גולים ב-50 הופעות במדי אלבניה.

חמדי סליחי הוא אחד החלוצים הכי טובים שהגיעו לישראל בעשור הזה, ומסתבר שגם אחד מקבלני ההישארויות הבכירים של העשור. האלבני, סקורר מוכח מהליגה בארצו ובעיקר מהליגה האוסטרית נחת בישראל בינואר 2014 והיה מהבולטים במסע ההישארות ההירואי של הפועל עכו באותה העונה.

בינואר שלאחר מכן חתם בהפועל חיפה, ודווקא לאחר שלא כבש באף משחק במדי הקבוצה מקרית חיים, הגיעו שני מחזורי הסיום: צמדים שלו מול רעננה והפועל פ”ת השאירו את הפועל חיפה לעוד עונה בליגת העל. באותה עונה כבשה הפועל חיפה 25 שערי ליגה בלבד, והארבעה של סליחי היו החשובים שבהם. מי יודע איפה הייתה היום הפועל חיפה לולא הרכש הזה…

 

חלוץ: ראדה פריצה, מכבי תל אביב, 2012/13; מכבי פתח תקווה, 2015/16. כן כן. זה מתועד.

65 הופעות ו-25 גולים במכבי ת”א, 3 גולים ב-10 הופעות במכבי פ”ת. 3 אליפויות, גביע וגביע הטוטו. זכייה בטרבל. אלה הם הנתונים היבשים של השבדי שפרש ב-2016. בנוסף כבש שני שערים בנבחרת שבדיה כמה שנים לפני הגעתו לישראל.

ראדה פריצה הוא ביי פאר השחקן הכי טוב שהגיע בעשור הזה בחלון ההעברות של ינואר. אמנם את האליפות של אותה העונה מכבי ת”א הייתה כנראה לוקחת גם בלעדיו, ובלי ערן זהבי שהגיע באותו החלון, אבל ההשפעה שלו בהמשך הדרך הייתה מעל ומעבר למצופה מחלוץ בן 33 שמגיע בינואר המושמץ: הוא זכה ב-3 אליפויות, בגביע המדינה (שלושער בגמר המפורסם מול הפועל באר שבע, שהיה אקורד הסיום שלו בצהוב) ובגביע הטוטו בעונת הטרבל; כבש בדרבי צמד ששבר את קללת אליעזר; בישל 2 שערים נגד בורדו בניצחון החוץ בליגה האירופית; והיה דומיננטי, חזק, משפיע וקטלני.

32 שערים ו-12 בישולים היו לשבדי הראשון שהגיע לליגה הישראלית בסוף הקריירה שלו, אחרי שזכה באליפות בכל הליגות הסקנדינביות. כשמזכירים את הנתון הזה, לא פלא שפריצה עשה מה שעשה במכבי תל אביב.

ואף מילה על הקדנציה באם המושבות, אה?

ראדה פריצה
ה”ינוארי” של העשור – פריצה. Credit to “Rade Prica” Facebook page


חלוץ
:
יאקוב סילבסטר, בית”ר ירושלים, 2017/18. 29 הופעות, 7 שערים; בני יהודה, 2018/19. 13 הופעות, 7 גולים.

זכה בגביע עם בני יהודה; 6 הופעות בנבחרת סלובקיה. הגיע מאולבורג, כרגע ללא קבוצה.

כמה פעמים מכרו לנו חלום על חלוץ זר שמגיע לכדורגל הישראלי? אחד כזה שהציג בעבר מספרים אדירים ומצא מפלט בליגת העל לאחר עונה לא טובה. רבים היו כאלה וכמעט כולם כשלו, אבל מנגד ניצב בגאון יאקוב סילבסטר.

החלוץ הסלובקי שחתם בבית”ר ירושלים מספר ימים לפני יום הולדתו ה-29, הציג עד בואו לישראל חוסר יציבות די קיצוני בקריירה. מצד אחד סיים כמלך השערים בליגה השנייה בגרמניה, ומצד שני לא מצא את הרשת אפילו פעם אחת שתי עונות מאוחר יותר. התחנה האחרונה של סילבסטר לפני ההגעה לישראל הייתה אולבורג, בה לא כבש בעונתו האחרונה ואף ירד לקבוצת המילואים.

אין ספק שלפי הרזומה שלו היה זה הימור גדול מדי לקבוצה שרצה לאליפות, אבל בית”ר ירושלים של אלי טביב, שניהל את הקבוצה בשלט רחוק, הראתה את אחד הניסויים המעניינים ביותר בכדורגל הישראלי והוכיחה שלפעמים אם עושים הכל הפוך, זה יכול לגרום דווקא לשינוי חיובי.

סילבסטר הגיע בדיוק בעיתוי המתאים, השתלב מהרגע הראשון והפך לשחקן סופר משמעותי בסגל של בני בן זקן. הוא אף סומן לפני משחקי הפלייאוף כאחד המועמדים לשחקני העונה, על אחת כמה וכמה לאחר שאיתי שכטר ירד לספסל כי אינו הסכים לחדש את חוזהו (לכאורה) ואנתוני וארן הסתבך בפרשייה מביכה שהפכה לשיח הציבורי באותה תקופה. משחקי הפלייאוף היו לא רעים, הסלובקי סיים את העונה עם שישה שערי ליגה וגם כבש צמד בחצי גמר גביע המדינה, אבל מגדל הקלפים של בית”ר קרס במחזורים האחרונים והציפיות מהחלוץ להוביל את הקבוצה לדאבל ראשון אחרי עשר שנים היו גדולות מדי עבורו.

בית"ר ירושלים, סילבסטר
קרדיט לדף הפייסבוק מנהלת הליגות לכדורגל

בעונה השנייה בית”ר כבר לא הייתה אותה קבוצה: גיא לוזון החליף את בן זקן, חצי קבוצה עזבה ומשה חוגג רכש את הקבוצה מאלי טביב. סילבסטר לא הסתדר עם השחקנים החדשים, שהעדיפו לסיים את הפועלות בעצמם והחליט לעזוב לבני יהודה אחרי חצי עונה מאכזבת. בשכונת התקווה הוא מיד חזר לעצמו עם שבעה שערים ב-13 הופעות ליגה ועזב את ישראל עם זכייה בגביע המדינה.

סילבסטר הוא אחד מהחלוצים הזרים הטובים ביותר שהיו כאן בעשור האחרון, ועדיין היכולת שלו נחשבת בגדר סימן שאלה. על אף שהוא כעת נמצא ללא קבוצה, אין מועדון גדול בישראל שמוכן לקחת את הסיכון ולהחתים אותו, למרות שהאופציות האחרות לא בהכרח טובות יותר. ייתכן וסילבסטר יחזור לארץ כבר העונה, וגם יכול להיות מאוד שניפרד ממנו בקרוב באופן רשמי, אבל הוא תמיד ייזכר כבינגו האחרון של אלי טביב.

 

נתראה בפרק הבא.

11 ה”ינוארים”.
 
   

3 תגובות

  1. Avatar

    כתבתם “ראדה פריצה הוא ביי פאר השחקן הכי טוב שהגיע בעשור הזה בחלון ההעברות של ינואר” – תתקנו שאתם מתכוונים לשחקן הזר הכי טוב. זהבי הגיע יחד איתו בחלון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח