אחרי המתנה מורטת עצבים של 13 יום, תעלה מכבי ת"א למשחק יורוליג חשוב כשבאמתחתה מאמן ראשי קבוע, בדמותו של איינרס בגאצקיס. נכון, הספתח של המאמן הלטבי היה כבר ביומו השני בתפקיד (אחרי שוויצ'יץ גנב לו את ההצגה במסיבת העיתונאים עם "נאום החלאות". "ברכות", ניקולה…) מול ראשון לציון. אך עם כל הכבוד לאלופת ישראל, ויש כבוד, המבחן הרציני הראשון של האיש על הקווים יהיה מול נציגת חבל הבאסקים, לאבורל קוצ'ה באסקוניה, שבעצמה גונבת את ההצגה ביורוליג, עם מאזן 5:9 תוך שהיא מציגה כדורסל מהיר ואינטנסיבי להפליא.
כשנכנס בגאצקיס לתפקידו הבטיח שלכולם תהיה הזדמנות שווה להוכיח את עצמם. בינתיים, גל מקל ראה 24 דקות בהם תרם 8 נקודות, 6 אסיסטים (3 איבודים) ומדד 9, בעוד אוחיון, שעד עכשיו נחשב לרכז הראשון, קיבל חצי מהזמן וסיפק 0 נקודות, 0 אסיסטים ומדד 3- מול הכתומים. באופן כללי אפשר לראות שאקס דרושאפקה הספיק להכניס יותר ריווח בהתקפה (שזו גם ההתמחות שלו, בניגוד לקודמיו), ההגנה עדיין אותה הגנה, אך רק הזמן יעשה את שלו. בינתיים ייהנו הצהובים מחזרתו של קווינסי מילר לסגל אחרי הפציעה הממושכת, כשהוא צפוי לקבל דקות ראשונות (אך לא רבות) מול הספרדים. גם צירבס, שותפו לקו האחורי בבלגרד (למי ששכח) חוזר לסגל וכמוהו גם סוני ווימס (שנקווה שהמנוחה עשתה לו סדר בראש ובפה).
עם כל הכבוד לפרמיירות והחגיגות בצד הצהוב, בצד השני מחכה יריבה שמתה לשרוף את הפרקט אחרי שני משחקים נרפים מול פנאתינייקוס וגראן קנריה (ליגה) בחוץ, ולהנחיל למכבי הפסד שישי ברציפות שירחיק אותה עוד יותר מההצלבה. הבאסקים אמנם לא קולעים הרבה (78.8 נק' בממוצע) אבל הם משחקים מאוד אגרסיבי ומהיר (מקום רביעי בסחיטת עבירות עם 21.4 למשחק). הסגנון הזה מאפשר להם לפצות על אחוזי שלשות רעים (33.3, אחרונה במפעל) וכן על ריבאונד מג'עג'ע (10.9 ריבאונד התקפה- מקום 3, לעומת 11.2 כאלה ליריבה, מקום 2).
ברמת המיקרו, לבאסקוניה יש קיבוץ גלויות של ממש, בדמות 15 שחקנים מ-10 (!!!) מדינות שונות על הגלובוס. אחד מהם הוא שיין לארקין (13.6 נק', 5.8 אס', 1.6 חט'- שלישי במפעל), שמנהל את המשחק, יכול לחדור ובצעד ראשון מהיר ולסיים ביד ימין. מי שעוזרים לו הם רודריגו בבואה ואדם הנגה. להונגרי הצעיר יש עונה נהדרת עם 9.6 נק', 4.3 ריב' ו-1.6 חט' (שביעי במפעל), אך יותר מכל הוא שומר קשוח ומאוד אגרסיבי בשני צידי המגרש. הצרפתי נחשב ליד החמה עם 12.4 נק', 61.1% ל-2, 37.4% ל-3, אך מועד לפורענות עם 1.6 איב' לערב, כששאר הקבוצה מאבדת 14.2 כדורים לערב (שנייה למכבי…). עוד שחקן מסוכן הוא טורניק שנגלייה. המאצ' אפ של דווין סמית' להערב קולע 11 נק' ב- 50% ל-3, אבל בעיקר אוהב ללכת על פוסט אפ לכיוון שמאל ודורש עזרה מהצד החלש. אחרונים חביבים הם יוהן ווטיגמן הגרמני (10.6 נק', 6.9 ריב'- חמישי במפעל, 33% ל-3) ואילמן דיופ – המתאזרח הספרדי (3.4 נק' ו-2.8 ריב'). לשניהם יש קליעה מחצי מרחק שאסור לעזוב וכן הם מהווים מטריה אווירית בהיעדרו של אנדריאה ברניאני הפצוע (שאולי יחזור הערב).
מה שבולט לרעה אצל הספרדים הוא חוסר במובילי כדור לגיטימיים כשלארקין על הספסל. פאו' ידעה לנצל זאת טוב מאוד כשכפתה 19 איבודים, מתוכם שבעה שבאו כתוצאה מלחץ על כל המגרש כששחקנים כמו פאבלו פריג'יוני המנוסה אך מבוגר ורפא לוז, הספרדי ה"צבר" היחידי, על הפרקט. בנוסף, הבאסקים נתקעו על 2/9 ל-3 כתוצאה מאזורית לוחצת שהשתמשו היוונים, שהכריחו זריקות לא טובות של בבואה ושנגלייה בסוף שעון. לא בטוח שמכבי מסוגלת לשמור ככה (אולי מילר, סילי ואוחיון על הפרקט יחד זה הרכב הגנתי טוב), אבל עדיף לנסות את זה על פני חילופים אוטומטים זולים שיפתחו מעבר חצייה גם מחר. אגב מסוגלות, מכבי תצטרך להוכיח שהיא מסוגלת לשמור על יתרון גדול מספיק, אם וכאשר, כדי לצאת מהמשבר (צסק"א, דרושאפקה וגם ראשון זה מספיק ודי) וכן להפחית את איבודי הכדור (23, 19, 14 הם מספרי ה"מזל"), דרך משחק קבוצתי, סבלני, ללא קשר לתרגיל כזה או אחר.
אומרים שכל סוף הוא התחלה של משהו אחר. למכבי יש הזדמנות לסיים את 2016 הכושלת עם ניצחון שעשוי להוציא אותה לדרך חדשה. הפסד לעומת זאת, יקרב עוד קצת התחלה של משהו אחר לגמרי, כלומר את ההכנות לעונה הבאה…
