נקודת תורפה – על הבעיות של מכבי תל אביב במצבים נייחים

מכבי תל אביב הולכת לפתוח הערב (רביעי) את העונה האירופאית שלה באופן רשמי כאשר תתארח בשעה 21:00 אצל קלוז’, אלופת רומניה, למשחק הראשון במסגרת הסיבוב השני של מוקדמות ליגת האלופות.

הקבוצה של ולאדן איביץ’ הייתה בעונה שעברה קבוצה כמעט מושלמת. היא כבשה הכי הרבה שערים וספגה הכי מעט, אבל כל מי שצפה בצהובים שם לב לנקודת התורפה הגדולה שלהם. המצבים הנייחים.

מכבי תל אביב, מכבי חיפה, שכטר, רוקאביצה, מנז'יק
קרדיט לדף הפייסבוק של מנהלת הליגות לכדורגל

תחת הדרכתו של איביץ’ הקבוצה הפכה למסוכנת מאוד במצבים הנייחים בצד ההתקפי, אך מנגד הפכה לפגיעה מאוד בצד ההגנתי. לכן עברתי על כל הגולים שהקבוצה ספגה כתוצאה מקרנות של היריבה וניסיתי להבין מה הסיבה לכמות הספיגות הגדולה.

בטבלה שהכנתי (במחזור ה-25) ניתן להבחין שלמרות העובדה שמכבי התמודדה נגד מספר הקרנות הנמוך בליגה, היא ספגה ארבעה שערים. בנוסף, רק שלוש קבוצות החזיקו ביחס ספיגות/קרנות גרוע יותר.

טבלת קרנות ספיגות 2018 2019

כדור הקרן הזה של בני יהודה ממחיש בצורה הטובה ביותר את צורת המחשבה של איביץ’, שבוחר להשאיר את הקבוצה פגיעה מאחור, על מנת להפוך אותה לקטלנית מקדימה במקרה של איבוד כדור של היריבה.

 

הגול שהקבוצה ספגה נגד רעננה הגיע לאחר טעויות אינדיבידואליות של גלזר וייני.

 

הגול של נתניה הגיע כתוצאה של הכנה לא מספיק טובה וטעות של ז’איר אמאדור:

 

הגול שהכי איכזב אותי באופן אישי היה הגול שהקבוצה ספגה נגד מכבי פ”ת, מכיוון שבדו”ח ההכנה למשחק שהכנתי הדגשתי את העובדה שמכבי פ”ת ממש מסוכנת בקרנות, כאשר שחקן המטרה שלהם הוא תומאש סיווק.

 

כמובן שמי שכבש את השער הכואב בתוספת הזמן הוא לא אחר מתומאש סיווק.

 

בדומה לגול של סיווק, גם הגול של תמאש הגיע בזכות תרגיל חסימות.

 

לאחר שמכבי ת”א הובילה על מכבי חיפה היא התגוננה עם כל השחקנים שלה ולא השאירה אף שחקן בקו מחצית המגרש. אך זה לא מנע ממנה לספוג גול נוסף ממצב נייח ולאבד שתי נקודות (ואף כמעט שלוש).

 

בתחילת הטור ראינו איך בני יהודה כמעט כבשה גול נגד הצהובים, כאשר הם נפגשו פעם נוספת, הפעם בחצי גמר גביע המדינה, חניכיו של יוסי אבוקסיס הצליחו להמם את אצטדיון טדי לאחר תרגיל קרן שהצליח להפתיע את חניכיו של איביץ’:

 

היתרון של הטקטיקה

אבל לטקטיקה של איביץ’ יש גם יתרונות, כאשר הקבוצה משיגה את הכדור היא יוצאת מהר קדימה ומצליחה לתפוס את היריבה לא מוכנה.

כולם זוכרים את הגול של צ’יקו בדרבי שהגיע לאחר כדור קרן של הפועל.

 

הקבוצה כבשה גול דומה גם נגד אשדוד:

אבל איביץ’ לא זכה בתואר מאמן העונה לחינם, הוא אומנם עושה טעויות, אבל הוא מספיק חכם כדי ללמוד מהן.

זוכרים את הגול שנתניה כבשה נגד מכבי ת”א לאחר תרגיל הקרן הקצרה? נתניה קיוותה לבצע את אותו התרגיל פעם נוספת, אך הפעם מכבי ת”א הגיע מוכנה, מנעה את התרגיל ואף כמעט כבשה בעצמה במתפרצת.

 

מסקנות

* מכבי מתגוננת עם מעט שחקנים בתוך הרחבה מה שהופך אותה ליותר פגיעה.

* עושה רושם שהצוות המקצועי לא הכין את הקבוצה מספיק טוב לתרגילים של היריבות (במיוחד במהלך העונה הסדירה), בדגש על נושא החסימות.

* הקבוצה לא מגנה טוב על אזור הקורה הקרובה.

* חלק מהשחקנים נוטים לאבד ריכוז וכתוצאה מכך גם את השומר שלהם.

* השחקנים לא נצמדים מספיק לשחקן עליו הם אמורים לשמור.

* חוליית ההגנה של מכבי דיי נמוכה (בדגש על מרכז ההגנה).

 

עונה חדשה – טקטיקה חדשה

ולדימיר איביץ’ ניתח את העונה של הקבוצה במהלך הפגרה, על מנת למצוא את אותן נקודות תורפה כדי שיוכל לעבוד עליהן במהלך שני מחנות האימון אליהם הקבוצה יצאה. על סמך המשחקים האחרונים של הקבוצה, עושה רושם שאיביץ’ מודע לבעיה, מה שגרם לו לשנות מעט את צורת העמידה במהלך הקרנות של היריבה. על סמך משחק הידידות נגד גנק, איביץ’ מתכנן לשים דגש רב על העמידה ההגנתית בקרנות בזירת האירופית.

מצבים נייחים משחקי הכנה

כפי שניתן לראות בתמונה, כל עשרת שחקני השדה של הקבוצה השתתפו במשימה.

שחקן אחד עומד צמוד לקורה הקרובה, שמונה נוספים בתוך הרחבה ורק שחקן אחד ממתין על סף הרחבה.

מדובר על שינוי גדול לעומת העמידה ההרפתקנית שהורגלנו לראות מהקבוצה בעונה שעברה, אך זה לא מנע מהקבוצה לספוג:

 

הרי טקטיקה טובה לא תעזור אם אין לך את השחקנים המתאימים, זאת הסיבה שכל שחקני הרכש החדשים שהגיעו הקיץ בעלי פרופיל דומה, כולם גבוהים וחזקים: אנדראס יאניוטיס (1.9 מ’), ניק בלקמן (1.88 מ’) והרכש החדש אנדרה ג’ראלדש (1.81 מ’). גם השחקנים שחזרו הקיץ מהשאלות מעלים את ממוצע הגובה של הקבוצה: עדן קארצב (1.86 מ’), מתן בלטקסה (1.85 מ’) ואילון אלמוג (1.81 מ’).

גם בעונה שעברה כל הזרים שהגיעו (מלבד צ’יקו) היו בעלי פרופיל דומה: ניקוליץ (1.84 מ’), סאבוריט (1.87 מ’) ואמאדור (1.9 מ’). מה שמלמד אותנו שלא מדובר על צירוף מקרים, אלא על קו מחשבה ברור של הצוות המקצועית.

נכון להיום הגובה הממוצע של שחקני הסגל עומד על 1.82 מ’.

 

חשיבות המצבים הנייחים בכדורגל המודרני

לפי הטלגרף הבריטי, 43% מהשערים שהובקעו בשלב הבתים במונדיאל האחרון הגיעו ממצבים נייחים, מדובר בעלייה משמעותית בהשוואה לטורנירים הקודמים וגם לעומת הממוצע העולמי שעומד על 33%.

סקר מצבים נייחים

אך בעוד שבעולם קבוצות רבות מבינות את חשיבות המצבים הנייחים בכדורגל המודרני וחלקן מתחילות להעסיק אנשי מקצוע במשרה מלאה על מנת שיעבדו עם הקבוצה רק על הנושא הזה, בארץ כרגיל נשארים הרחק מאחור. אומנם יש מספר קטן של מאמנים כמו ברק בכר, יוסי אבוקסיס, סלובו וברדה (נתניה מופיעה בראש הטבלה בתחילת הכתבה) וגם איביץ’ ששיפר את הנושא בצורה משמעותית מאז נחת בקריית שלום (בעיקר בפן ההתקפי), אבל רוב המועדונים לא מקצים מספיק מחשבה ומשאבים על מנת לקחת את הנושא החשוב הזה צעד אחד קדימה.

לפעמים עדיף לוותר על השחקן ה-23 בסגל (שגם ככה לא יראה הרבה דקות) ובכסף הזה להביא איש מקצוע שיוכל לתרום לקבוצה הרבה יותר. אצל חלק מהקבוצות זה יכול להיות ההבדל בין ירידת ליגה לבין הישארות, אצל חלק בין פלייאוף תחתון לעליון ובמקרה של מכבי בין עונה אירופאית (שיכולה להכניס לקבוצה כ-70 מיליון שקלים) לבין עונה נוספת שבה הקבוצה תתחרה רק בזירה המקומית.

אלירן עטר, מכבי תל אביב
קרדיט לדף הפייסבוק של “מנהלת הליגות לכדורגל- IPFL”
 
   

2 תגובות

  1. Avatar

    יפה מאד אהבתי לקרוא
    נהניתי מכל מילה. ניתוח מקצועי מאד.
    באמת הרגשתי במשחקים שאנחנו פגיעים בקרנות. האמת שזה העקב האכילס של קבוצות ישראליות מאז ומעולם לא?

    • ליעוז

      תודה רבה.
      אכן יש תחושה כזאת, כולנו זוכרים לא מעט מקרים שמשחקים של נבחרת ישראל ושל קבוצות ישראליות באירופה הוכרעו בעקבות גול ממצב נייח.
      לצערי אין לי את הנתונים כדי לבדוק האם זה נכון, אבל זה בהחלט נשצע הגיוני עקב הנחיתות שלנו בפן הפיזי והטקטי לעומת האירופאים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!