ללא העדפות מיוחדות

הדבר האחרון שהייתי רוצה לפתוח ולהתייחס אליו במשחק כדורגל הוא החלטה של השופט, אבל אלי חכמון פשוט מסרב להפסיק לתת לי סיבות לכתוב עליו.

לאחר שקיבל החלטה שנויה במחלוקת וקרא לשניר לוי לVAR בשל טענה להכשלה על מתן חזוז במשחקה של מכבי תל אביב נגד קריית שמונה העונה, סיפק השופט עוד רגע שערורייתי. כאשר נקרא חכמון הערב לצפות בהילוך החוזר של מה שכל הדיוט מפרש כדריכה והכשלה ברורה על עומר אצילי בתוך רחבת היריב, ביטל במהירות השופט את עמדתה של ניידת השיפוט והורה על חידוש המשחק. ניתוח רדוד וקונספירטיבי של שרשת האירועים הזו עלול להוביל למסקנה כאילו חכמון מנסה במו ידיו לסייע למכבי תל אביב במאבק הישיר על האליפות מול מכבי חיפה, אבל הזיכרון לא מאפשר לשכוח את העובדה שממש לא מדובר ברגעי השפל היחידים שלו.

אוהדי קריית שמונה עוד כואבים את אותו משחק איום שסיפק חכמון ב2019, כאשר קיפח את הקבוצה הצפונית, הוציא לשחקנה אדום בלתי מוצדק קצת אחרי הדקה ה30 ולאחר מכן גם שרק פנדל בדיוני לטובת יריבתה בני יהודה בדקה ה98 והכריע את גורל המשחק. מיטבי הלכת יעלו באוב גם את שני הפנדלים הוודאיים שלא שרק לטובת הפועל רעננה עונה קודם לכן נגד הפועל חיפה, או את מופעו של חכמון בגביע המדינה של שנת 2011, כאשר הצביע על הנקודה הלבנה שלא בצדק בדקה ה89 ושלח את הפועל ת"א ישר לחצי הגמר. המסקנה העצובה היא, אם כך, שלאלי חכמון כנראה אין מנגינת לב צהובה ונסתרת – הוא פשוט שופט כדורגל לא טוב.

החלטתו השגויה של חכמון הערב הדגישה שוב נקודה חשובה לא פחות, שדווקא לא קשורה לצוות השיפוט או לחוקה הכתובה. בדרך להורדת הקוף שהולך וגדל מדי יום ושמו מכבי תל אביב מהגב, שחקני מכבי חיפה חייבים לעבור שיעור ברוע מה הוא. לא יכול להיות שהחלטה כל כך מקוממת מתקבלת בשקט תעשייתי שכזה בשורות השחקנים בירוק. דרוש היה קפטן שירוץ אחוז טירוף לשופט ולא יסכים להתרחק יותר מחצי מטר ממנו עד שיבחן שוב את החלטתו, בדיוק כפי שעשה דן גלזר נגד אותה מכבי חיפה בעונה שעברה. המחסום אינו ספורטיבי אלא מנטלי, עד כדי כך שלפעמים נדמה כאילו בניגוד לשחקנים בקריית שלום, במכבי חיפה עולים למגרש לא עם חליפת ספורט, אלא כותנת לילה ירוקה.

האיש למשימות מיוחדות

דולב חזיזה הוא אחד השחקנים שהכי קל לאהוב, כמו גם לשנוא, כתלות בצד המגרש בו הוא משחק – איתך או נגדך. העבודה הקשה והמסורה לאורך 90 דקות, חדוות המשחק והרצון הבלתי פוסק להצטיין ולנצח בכל מגרש ובכל תוצאה, הווירטואוזיות והיכולת האישית כולן הופכות אותו לאהוב במיוחד על ידי האוהדים הירוקים. אותן הטעיות וירטואוזיות בדיוק, אותן הוא מתעקש לעיתים לבצע גם בהעדר שחקן יריב מולו, בשילוב עם המזג החם, הנפילות הדרמטיות לאחר תיקולים ושפת הגוף המוחצנת ממסגרת אותו כשחקן שהיריבה אוהבת לשנוא.

השער הנהדר שהבקיע הערב אולי ממחיש את דמותו של חזיזה טוב מכל דבר אחר. שנייה אחת בלבד אחרי שהתעקש לקחת את הכדור מרז מאיר, למרות שהמגן היה בעמדה טובה בהרבה וסיפק הגבהה רעה, התביית חזיזה על הכדור החוזר ושלח אותו בסיבוב מושלם לחיבוריי הפינה השמאלית ברגע של קסם מוחלט. החלק המדהים באמת בשער הזה הוא התחושה כאילו כבר מהרגע שהכדור ניתז מההגנה הכפר סבאית, מבחינתו של חזיזה המהלך כבר הסתיים והילוך חוזר שלו התנגן בראשו. החל מחטיפת הכדור, דרך ההטעיה המפורסמת ועד המשקוף ופנימה- הוא ידע מה הולך לקרות, עוד הרבה לפני שהרגליים שלו ביצעו.

אבל הגדולה האמיתית של חזיזה העונה היא דווקא היכולת להתעלות ברגעים הקריטיים ביותר. הצוות המקצועי אמנם שגה בבניית הסגל וסידר לעצמו מוקש רציני מאחר ואין לניקיטה רוקאביצה חלוץ מחליף ראוי, אבל כל עוד חזיזה ימשיך ביכולת הנוכחית, יחליף תפקידים עם רוקאביצה, יקח על גבו את הירידות הטבעיות בכושר ההבקעה של האוסטרלי ואפילו יסייע לו להוריד את החלודה בעזרת בישול מרהיב, לברק בכר אין ממש סיבה לדאגה. ואיך אפשר שלא להזכיר את העובדה שגם את השער וגם את הבישול שלו עשה היום חזיזה ברגל שמאל, "החלשה" שלו?

זה שעולה וזה שיורד

באופן שעלול להיראות אירוני לצופה הממוצע בעין בלתי מזוינת, נטע לביא מצליח לתרום התקפית הרבה יותר דווקא כאשר הוא מתופקד בעמדת ה6, כביכול הרחק משער היריבה. התרומה הבסיסית ואולי החשובה ביותר עד היום של לביא למערך של מכבי חיפה היא היכולת ללחוץ את שחקני היריבה בתוך גבולות חצי המגרש שלהם, לחלץ כדור ולהוציא התקפה חדשה. היכולת הזו קיימת אצל לביא תקופה ארוכה, והיא זו שמאפשרת, יותר מכל דבר אחר, את הבליצ'ים ההתקפיים שמאפיינים את מכבי חיפה של השנה האחרונה. כאשר לביא מחלץ את הכדור גבוה במגרש לאחר שההתקפה הירוקה הקודמת נקטעה, הוא מקפיד לשלוח כדור פשוט במהירות קדימה לשחקני ההתקפה שעדיין נמצאים בעמדות, מה שמייצר את התחושה כאילו מכבי חיפה פשוט לא מפסיקה לשבת על שער היריבה.

אבל השדרוג המשמעותי ביכולתו של הקפטן הירוק בחודשים האחרונים מגיע בכלל ממקום אחר, שעד היום לביא פחות בלט בו – מסירות מפתח ומסירות מקדמות. תחת בכר לביא למד כיצד לא רק לחלץ את הכדור ולהעביר אותו לשחקן יצירתי כדי שימשיך את ההתקפה וישלח מסירה חכמה, אלא גם לייצר את המסירה החכמה בעצמו. היכולת המתפתחת הזו מבצבצת העונה כאמור דווקא כאשר לביא משחק את ה6, ולכן גם בלטה לאורך כל המשחק נגד כפר סבא, ובמיוחד בכדורים הנהדרים שהכניס לרחבה בדקה ה34 וה44 אשר הובילו להזדמנות כמעט ודאיות לכיבוש שער. ובמילים אחרות, דווקא כאשר העז בכר להוציא סוף סוף את הברומטר הספרדי שלו מההרכב הפותח, והסיט את נטע לביא כמה סנטימטר אחורה לכיוון הבלמים, הרוויח את הפעולות התקפיות שכל כך רצה לקבל ממנו בכל עשרות המשחקים העונה בהם הוצב כ8 לצידו של רודריגז.

אך לצערה של מכבי חיפה, דווקא כאשר נטע לביא מתחיל להוציא שפנים מהכובע, הקוסם הראשי שלה לוקח חלק גם הוא במשחק החלפת התפקידים, ובחר לבצע מופע העלמות. צ'רון שרי הוא שחקן נהדר, אולי מהזרים הטובים שנחתו בכרמל, אבל עד שלא יצליח לשמור על יכולת גבוהה לאורך זמן, הן לאורך 90 דקות במשחק נתון והן במהלך עונה שלמה, ובמיוחד במשחקים הגדולים, במכבי חיפה לא יכולים לנוח על זרי הדפנה. בדומה לשנה שעברה, דווקא כאשר הירוקים היו צריכים אותו יותר מכל, בקרב מול היריבה המרה מתל אביב, ההולנדי שוב לא הופיע.

גם במשחק הערב שרי המשיך להפגין אנמיות כאשר לא היה מעורב מספיק בניהול המשחק, וגם כאשר ניסה, כמעט בכוח, להכניס את עצמו לעניינים, עשה יותר נזק מתועלת עם מספר פעולות לא מדויקות שלא מאפיינות אותו. ואולי צריך להזכיר לברק בכר – דווקא בגלל שאתה כל כך תלוי בו, גם הכוכב הכי גדול שלך אפשר לנער ולספסל לפעמים. בוודאי בדקה 70 וכאשר האלטרנטיבה היא להוציא את דולב חזיזה, השחקן החם ביותר בקבוצה, היחיד שהראה איזה שהם סימנים לכך שהוא מבקש להיות בעל הבית גם נגד מכבי תל אביב. קצת מנוחה לשרי יכולה להיות סטירת ניעור מבורכת ולעשות טוב לא רק ליכולת של ההולנדי במשחקים שיבואו לאחר מכן, אלא גם תעניק שוב הזדמנות לשחקנים אחרים במרכז הקישור לבלוט ולהרוויח את מקומם.

הולנדי נוסף שמאכזב כבר תקופה ארוכה יותר הוא יאניק וילדסחוט. נדמה כי גם אם כושרו הגופני של המחלים מקורונה היה מאפשר לו לפתוח בהרכב ולשחק 90 דקות, כושר המשחק הלקוי בו הוא נמצא היה מונע זאת ממנו. כל פעולה פשוטה שוילדחסוט מנסה לבצע: דריבל, מסירה או בעיטה, הרגליים שלו כמעט ומסרבות לבצע. המטאפורה הטובה ביותר לגרף הירידה ביכולתו התרחשה הערב בדקה ה92, כאשר קיבל מרז מאיר כדור נהדר לוולה והזדמנות לחתום את המשחק בצורה נוסטלגית ומתוקה, במצב שמזכיר מאוד את השער ב4:3 המפורסם. הביצוע, לעומת זאת, כמו הכושר שהפגין וילדסחוט באותו משחק בעונה שעברה, רחוק שנות אור.

לא על ההולנדים לבדם

לשמחתה של מכבי חיפה היא אינה תלויה העונה בכושר המשחק של וילדסחוט. הצוות של בכר החליף צ'אפחות בצדק על הספסל אחרי הבישול של עומר אצילי, שעושה סימני התאקלמות ראשונים. מדובר בבשורה משמעותית, מאחר ובהשוואה ליריבה התל אביבית העומק בסגל של הירוקים מחוויר, וכל תוספת מהווה מכפיל כוח אמיתי. כמאמר הקלישאה, העונה עוד ארוכה ויהיו משחקים בהם אצילי יצטרך להיות בשיאו כדי שמכבי חיפה תנצח. וזו גם הסיבה שנחת בכרמל, למרות הבעיה התדמיתית. מבחינה מקצועית, אצילי הוא שובר שוויון. אין בכדורגל הישראלי הרבה שחקנים שמסוגלים לקחת את הכדור ולייצר התקפה מבטיחה או איום על השער מכלום, גם מול יריבה צפופה וקשוחה. ההתלהבות בה נכנס אצילי למשחק אמנם גורמת לו לפלרטט שוב ושוב עם הכרטיס הצהוב, שהיום לבש צבע כהה מעט יותר, אך היא בעיקר סימן חיובי. הלחץ על כתפיו של אצילי לספק את הסחורה המקצועית כבד, והדבר נותן את אותותיו גם בשפת הגוף של הקשר, בכל פעולה או נגיעה בכדור. המבחן הגדול של אצילי יהיה נעוץ ביכולתו לשים בצד את כל רעשי הרקע, לעלות למגרש בשלוות נפש ופשוט לשחק. כדורגל יש לו.

האתגר הגדול של מכבי חיפה, גם הוא, מנטלי. אמנם אפשר לשאוב עידוד מהיכולת הנהדרת היום, ובעיקר מכך שההפסד למכבי ת"א לא גרם לקבוצה להמשיך לבעוט בדלי והכניס אותה לסחרור, אך הדרך עוד ארוכה. אם בכרמל רוצים לחזור השנה לחוף דדו ולא רק בבגדי ים, השלב הראשון הוא לפשוט את הכותונת.