נפתח במה שנאמר כבר בכל מדיה אפשרית: המשחק אתמול הצדיק כל אות בתואר "משחק העונה". השחקנים שעלו על הדשא, הקהל, המאמנים, כולם היו חלק מהצגה שלא תשכח עוד שנים רבות ועל זה מגיע שאפו גדול.
לפני שאסכם את המשחק מהצד של מכבי חיפה, מילה טובה למכבי תל אביב – היא הגיעה מוכנה יותר למשחק ובסופו של יום, על אף בליץ מדהים של חיפה, היא ניצחה את המשחק בצדק.
ועכשיו למכבי חיפה. אני, כמו רוב קהל האוהדים שצפה במשחק, יוצא מהמשחק הזה ברגשות מעורבים.
מחד, הוכח, בפעם המי יודע כמה, שמכבי חיפה של השנה היא קבוצה עם אופי שונה ממה שהתרגלנו אליו בשנים האחרונות. אם מישהו היה צריך הוכחה אתמול היא הגיעה בדמות קאמבק מטורף, לא משער, אלא משניים מול האלופה ומוליכת הטבלה. ניתן רק לשער מה יכול היה לקרות אם לא היה מגיע הפנדל (ו – "תודה" למערכת ה- VAR), שאגב נודה על האמת – היה מוצדק.
חמש נקודות למה לדעתי חיפה הפסידה אתמול את המשחק:
1. הדבר הראשון והבולט ביותר לעין היה החולשה הניכרת במאבקים הפיזיים בין השחקנים. למשך כמעט כל המשחק, שחקני מכבי תל אביב היו ראשונים לכל כדור גובה, היתקלות ומאבק על כדור. בהגנה או בהתקפה. הם התנפלו על שחקני חיפה שנראו לפרקים ארוכים (במיוחד בחצי השעה הראשונה) מבוהלים. ה- א', ב' של כדורגל הוא לנצח קרבות קטנים בשביל לנצח במלחמה הגדולה. סטטיסטית, אם תנצח ביותר מאבקים על הכדור אתה תייצר יותר מצבים. כך היה אתמול.
2. מרכז המגרש היה בשליטה אבסולוטית של מכבי תל אביב. שחקני מרכז השדה של תל אביב הם מהמובילים שיש בליגה, כך שאם תוסיפו לכך את המחסור של נטע לביא, שהיה כל כך משמעותי אתמול, ואת התפקוד הלקוי של אשכנזי, שהותיר את פוקס במשחקו המלא הראשון פעם אחר פעם להתמודדויות חסרות סיכוי – תקבלו מרכז שדה בשליטה צהובה מוחלטת.
3. הגנת מכבי חיפה שהייתה חלשה באופן יוצא דופן. סיינסבורי הציג רמת משחק נמוכה באופן מיוחד והיה אחראי באופן בלעדי על השער הראשון. החור של סאן והכיסוי הלקוי של מאבוקה בגול הרביעי. משחק הגנה נרפה שגרם לכל התקפה צהובה להיראות כמו חצי שער.
4. טעויות בנקודות קריטיות של המגרש. כפי שפורט בסעיפים הקודמים, בולטות במיוחד הטעויות בגול הראשון והרביעי. בגול הראשון איבוד כדור שלומיאלי על סף הרחבה, בגול הרביעי איבוד כדור שגורם לך לרצות לדפוק את הראש בקיר (3 ירוקים שבועטים אחד על השני את הכדור) הובילו לכך שההגנה נתפסה עם המכנסיים למטה ומשם הדרך לשער הייתה קלה.
5. תסמונת המחצית הראשונה. מכבי חיפה לוקה בה מתחילת העונה. זה חצי מצחיק כשזה מתהפך במחצית השנייה והקבוצה מנצחת, וזה לא מצחיק בכלל כשזה לא עוזר כמו במשחק אתמול. אין הסבר לתופעה. רצוי שהטירוף שמאפיין את מכבי חיפה בדקות כל כך ארוכות – כמו בבליץ אתמול – יגיע לפני ספיגת שער או שניים ולא אחריו. די לנאיביות.
מילה לסיכום. על אף ההפסד אתמול, הליגה עוד ארוכה וקשה וגם מכבי תל אביב תפסיד נקודות. אולי אפילו שבוע הבא בסמי עופר מול בית"ר ירושלים, שיש לה יותר מסיבה טובה אחת להתאבד על המגרש. אם זה יקרה ובהנחה שחיפה, שיוצאת למשחק חוץ קשה בנתניה, תנצח, הפער יצטמצם שוב ל-3 נקודות והליגה תיפתח למרוץ המטורף שהיינו עדים לו עד עכשיו.