משחק אחד, על עונה אחת?

רגע לפני ולטובת הקוראים, הרשו לי לומר שאני שמח לחזור אליכם. שלושה וחצי חודשים של היעדרות זה די הרבה זמן, בטח בשביל פריק ספורט כמוני, ואין תזמון טוב יותר לעשות את זה מאשר משחק העונה. אדום מול צהוב, ב”ש מול ת”א, פריפריה (על זה הדעות חלוקות) מול מרכז. אפשר לחלק עוד ים של סופרלטיבים, אבל מעל לכל המשחק הזה הוא משחק על שש נקודות, כזה שיכול לחרוץ את גורל האליפות ואולי אפילו מעבר לכך. וכן. לא רק לרעת מכבי ת”א, אלא אפילו לרעת האלופה מבירת הנגב.

תרחיש ראשון: ניצחון אדום נוסף בטרנר. 31 משחקי ליגה קיימה הפועל ב”ש במגרשה הביתי מאז נחנך. התוצאה: 26 ניצחונות, 5 תוצאות תיקו, 16 שערי חובה. אלו נתונים שבדרך כלל מספיק להסתמך עליהם כדי לקבוע מה הסיכוי של הצהובים לנצח מחר. ובכל זאת, אם יש משהו שב”ש לא עשתה מול מכבי ת”א מאז עלייתה לצמרת הטבלה לפני ארבע שנים זה לשחק פתוח ולשלוט בכדור במרכז השדה, למרות שיש לה את הכלים לעשות את זה (63% החזקת כדור בממוצע, הכי הרבה בליגה). בגלל הפער והפרשי השערים של שתי הקבוצות, ברק בכר יכול להרשות את זה לעצמו ועל הדרך לנצח בצורה משכנעת. יש לזה גם חסרונות (אליהם נגיע בהמשך), אבל בהתעצמות של המועדון הזה זה קוף גדול שכדאי להוריד מהגב במסגרת קרב המוחות בין שני המועדונים. הרי הציפייה הקבועה היא שב”ש תנצח בבית ושמכבי תחזיק בכדור. ניפוץ האלמנט השני מול המערך ההתקפי שמתכנן ליטו וידיגל יסגור כנראה את סיפור האליפות ועל הדרך ייאלץ את ג’ורדי לסבול מכאב ראש רציני לקראת הקיץ.

 

הפועל באר שבע זכייה
קרדיט לדף הפייסבוק הרשמי של מנהלת הליגה
מנהלת הליגות לכדורגל- IPFL
תרחיש שני: תיקו. התרחיש הנפוץ ביותר רציונלית. ואמנם, ב-18 המפגשים האחרונים בין הקבוצות רק שניים הסתיימו ללא הכרעה, ורק באחד מהם לא הובקעו שערים (בפלייאוף של העונה שעברה בבלומפילד המשתקם). הקבוצות יחפשו הכרעה לא רק בגלל הרצון הטבעי לנצח, אלא בגלל שזה יהיה רע לשתיהן. במכבי יש לחץ להשתוות לב”ש ולהשוות את הפער באופן ברור ואמנם מבחינה פסיכולוגית, תוצאת תיקו יכולה להוריד ממכבי לחץ ולגרום לה לשחק עד סוף העונה כאילו אין לה מה להפסיד (זה נכון במידה מסוימת גם למפגש מחר), ואילו הפועל ב”ש עשויה להרגיש לחוצה במחזורי הסיום של העונה, על שלל האמונות הטפלות והמיתוסים של חלק מהאוהדים שלה. בעונה שעברה זה היה קרוב למפח נפש, אבל את זה כמובן ההיסטוריה לא זוכרת.

תרחיש שלישי: מכבי מנצחת, הפסד ראשון להפועל ב”ש בטרנר. התרחיש שכל אוהד צהוב באשר הוא חולם עליו. מאז פוטר שוטא ארבלדזה הצהובים מחזיקים במאזן של 13 ניצחונות ותיקו בודד, אבל חשוב מכך, ההגנה הצהובה התייצבה וספגה מאז רק שבעה שערים. למרות הביטחון שמפגינים בתקשורת, לא ברור אם איגור פיליפנקה אכן יפתח במקומו של טיבי הפצוע או שמה זה ראמון (יכול לסייע במהירות מול ההתקפה המהירה של ב”ש) או בן הרוש. המאמן הפורטוגלי מעוניין להמשיך עם ייני כמגן שמאלי, אך אולי יהיה זה רעיון טוב יותר לנצל את חסרונו של בן ביטון, להציב את ריקן באגף ולשלוח את ייני לסייע לגל אלברמן במאבק המתיש מול אוגו-הובאן-ראדי, או לחילופין לחפות על חסרונו של טיבי כבלם שלישי בעת הצורך כמו הובאן בצד השני. הפיזיות של השלישייה הבאר שבעית היא גם החיסרון שלה מבחינה טכנית מול הצהובים שמחפים על הנחיתות הזאת עם המון חוכמה וטכניקה. ציוות של אלברמן-מיקאל-ייני יכול ליצור איזון במרכז המגרש ולשלוח את מיכה חזרה לתפקיד המקורי שלו באגף, שם הוא יעיל יותר עם 10 בישולים העונה.

משחק העונה 2017 הפועל באר שבע מכבי תל אביב
Credit to “Maccabi Tel Aviv FC” Facebook page
מבחינה פסיכולוגית, הפסד בית ראשון בטיימינג שכזה עשוי להשפיע מאוד ברמה המנטלית מבחינת האלופה, בתוספת העובדה שהיריבה היא מכבי ת”א. העובדה שהיא סובלת מחיסורים משמעותיים (בוזגלו, זריהן וגאדיר) עשויה להיות משמעותית במאצ’-אפ בין שני הספסלים. עם זאת, לא ברורה ההיסטריה סביב שיתופו של מיגל ויטור. נכון, מדובר באקס פקטור הגנתי בליגה שלנו, אבל בכל זאת, האיש לא שיחק באופן סדיר ארבעה חודשים ויש לזכור שאינטנסיביות של אימון שונה מזו של משחק, קל וחומר במשחק כזה, ולכן עצם הכללתו ב-11 עלולה להוות נקודת תורפה שיצחקי/קיארטנסון ינסו לנצל.

בגלל שזה המשחק הכי גדול של הכדורגל הישראלי בשנים האחרונות, ראוי שנהנה מכדורגל טוב ושלא נתעסק בטעויות שיפוט (לרועי ריינשריבר שלום). לאוהדים מגיעה הכרעה על כר הדשא ולא בבתי הדין או על ידי גורמים משפטיים (שלום גם לניר רשף). בואו נקווה שלא נצטרך להתעסק בדברים האלו ושהטובה ביותר תנצח.

 
   
   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח