מצעד העשור – ההפתעות הגדולות בכדורגל הישראלי – חלק א'

לשאר הטורים המעולים לסיכום העשור

בכדורגל, לרוב, הגדולים והחזקים מנצחים. למרות זאת, ואולי בגלל זאת, אנחנו יותר מתרגשים מסינדרלות שעושות את הבלתי צפוי ומגיעות לאן שחשבנו שלא יוכלו להגיע. בעשור החולף לא היו המון סינדרלות בכדורגל הישראלי, אבל עדיין היו כמה שהשיגו מעל ומעבר למצופה. כחלק מפרוייקט סיכום העשור של אתר "הזווית", אני מתכבד להגיש לכם את רשימת 10 ההפתעות הגדולות בכדורגל הישראלי בעשור הזה.
מתחילים ממקומות 6-10.

(חשוב להדגיש שברשימה זו מדובר בהפתעות מקומיות בלבד, כך שהישגים אירופיים דוגמת ההעפלה של מכבי ת"א לליגת האלופות על חשבון באזל וצמד הנצחונות האדירים של ב"ש על אינטר בליגה האירופית לא נכללים. עוד חשוב להדגיש שמדובר בהישגים ממשיים – תואר, עליית ליגה או מקום בפלייאוף העליון. משחקים ספציפיים לא נחשבים)

כמעט נכנסו למצעד:

הזכיה של ק"ש בגביע המדינה (2014), אשקלון עולה 2 ליגות רצוף (2015-16), מסע ההישרדות ההירואי של עכו (2015), נתניה בפלייאוף העליון (2018)

מכבי נתניה קהל
קרדיט לעמוד הפייסבוק הרשמי של מכבי נתניה

ועכשיו, למצעד עצמו:

10. הפועל ב"ש 2015/16 (הישג: אלופת המדינה)

הסיבה שהקבוצה הזו חותמת את הדירוג היא שבסופו של דבר מדובר בקבוצה מצוינת שנבנתה לאורך זמן. אם מסתכלים על שתי העונות שלפני האליפות הזו ובמיוחד על שתי העונות שאחריה, מבינים שלא מדובר בקבוצה קטנה שבאה משום מקום. ב"ש הפכה עצמה בעשור הזה למועדון גדול, חזק ומקצועני ברמות הגבוהות ביותר.

ועדיין, באותה עונה, כשמכבי ת"א רומסת כל מה שבא ורושמת 3 אליפויות גדולות שבשיאן טרבל עם שישייה לרשת של אותה ב"ש בגמר הגביע, היתה תחושה שהקבוצה הזו לא מספיק טובה כדי לעשות את הצעד הנוסף ולנשל את הצהובים מהכתר. ברק בכר חשב אחרת. בתחילת העונה הם עוד גמגמו ובמחזור החמישי רשמו הפסד מביך מול קבוצת התחתית של הפועל עכו, אבל מכאן והלאה הקבוצה פרצה בריצה מטורפת, ראש בראש עם האלופה. אחרי ניצחון גדול 1:2 בבלומפילד ב"ש עלתה לפסגה והמשיכה לדהור.

למרות שבפלייאוף הדברים הלכו קשה, הקבוצה רשמה 29 משחקים רצופים ללא הפסד, שמרה על המקום הראשון (גם בעזרתה של מכבי שירתה לעצמה ברגל במספר משחקים) וסיימה בקול תרועה עם 1:3 על סכנין באצטדיון החדש טוטו טרנר ואליפות היסטורית מדהימה אחרי 40 שנים, בניגוד לכל התחזיות.

קרדיט לדף הפייסבוק הרשמי של הפועל באר שבע

 

9. בני סכנין 2013/14 (הישג: פלייאוף עליון)

סכנין הגיעה לפלייאוף העליון 4 פעמים במהלך העשור, אבל בעונה ההיא זה היה באמת לא צפוי. עונה לפני כן סכנין היתה מסובכת במאבק תחתית קשה מאד שלווה בבלגן ניהולי והיתה נראית על סף קריסת מערכות. מרקו בלבול החליף באמצע העונה את שלומי דורה והצליח להשאיר את הקבוצה בליגה במחזור הסיום. הציפיות להמשך היו צנועות, אבל סכנין התגלתה כקבוצה אטרקטיבית ומרעננת, פתחה בצורה פנטסטית את הליגה והתמקמה במקום השלישי, בו שהתה במשך לא מעט מחזורים. בהמשך נגמר האוויר, אבל הקבוצה סיימה את העונה במקום השישי כשהיא משאירה אחריה לא מעט תצוגות נפלאות של כדורגל.

 

8. סקציה נס ציונה 2018/19 (הישג: העפלה לליגת העל)

51 שנה לא היו הנס-ציונאים בליגה הבכירה ובמשך שנים רבות גם לא התקרבו לזה. רוב הזמן הקבוצה נעה בין ליגה שניה לשלישית. ב-2018, אחרי 5 שנים בליגה א', הקבוצה עלתה ללאומית. אף אחד לא ציפה למה שבא בהמשך. עם שמות אלמוניים יחסית כמו עמית שמש, אחמד שעבאן, צליל נחמיה, שחר לוי ורז שטיין הקבוצה פתחה את הליגה בסערה וסיימה את הסיבוב הראשון במקום הראשון. בסיבוב השני חלה דעיכה, אבל בפלייאוף החבורה האלמונית הזו, בראשות המאמן עופר טסלפפה, הראתה אופי אדיר, ניצחה בשיניים את המשחקים המכריעים והבטיחה את עלייתה במחזור האחרון. בימים אלה נראה שיהיה להם קשה מאד לשרוד בליגת העל, אבל עצם ההגעה לשם היא סיפור מדהים.

סקציה נס ציונה קהל
קרדיט לדף הפייסבוק של סקציה נס ציונה

 

7. הפועל רעננה 2015/16 (הישג: פלייאוף עליון)

הגיחה הראשונה של רעננה לליגת העל היתה ממש בתחילת העשור והסתיימה אחרי עונה אחת לא מוצלחת. ב-2013 היא שבה לשם ומאז הפכה לקבוצה לגיטימית, אבל תמיד בחלק התחתון, אלא שבעונה ההיא הדברים התחברו באופן מרשים ומפתיע. כבר במחזור הרביעי חניכיו של חיים סילבס חוללו סנסציה מרעישה כשניצחו בבלומפילד את האלופה מכבי ת"א 1:2. גם בהמשך הקבוצה שמרה על יציבות ועל מקומה בחלק העליון של הטבלה. את הליגה הסדירה היא סיימה במקום הרביעי. בפלייאוף צברה רק 6 נקודות וסיימה במקום השישי, אבל על הדרך הספיקה להתעלל עוד קצת במכבי ת"א כאשר 2 מחזורים לסיום כפתה עליה תיקו 1:1 שסתם את הגולל על סיכויי האליפות של הצהובים.

קהל הפועל רעננה
קרדיט לדף הפייסבוק של הפועל רעננה

 

6. בני יהודה 2016/17 (הישג: גביע המדינה)

בני יהודה של ראשית עידן אברמוב היתה קבוצה בבלגן. אריק בנאדו פוטר בדצמבר, בסיום הסיבוב הראשון הקבוצה היתה מתחת לקו האדום. ניסן יחזקאל הצליח לייצב אותה אבל התפטר כחודש וחצי לפני סיום העונה בגלל חילוקי דעות עם המנהל הספורטיבי יצחק שום, שהתפטר גם הוא והותיר את הקבוצה עם מנכ"ל המועדון כפיר אדרי על הקווים. הקבוצה הבטיחה את הישרדותה בליגה רק מחזור אחד לפני הסיום.

עם כל זה, במשחקי הגביע הקבוצה הצליחה לשים בצד את הצרות ולעבור שלב אחר שלב את הפועל עכו, הפועל אשקלון, מ.ס. אשדוד והפועל רמת-גן. אבל בגמר חיכתה סגנית האלופה מכבי ת"א, עם קיארטנסון וצמד הטב"חים, עם אלברמן וראיקוביץ', עם גולסה ועם בניון על הספסל. הכתומים, בניגוד לכל הציפיות, הצליחו לשבש את המשחק של מכבי ולסיים 120 דקות מבלי לספוג. בפנדלים, אחרי שתי הצלות של ראיקוביץ' מול ואלסקיס וגורדנה (לעומת הצלה אחת של זובאס מול סקאריונה), זה כבר נראה היה אבוד. יוסי בניון ניגש לפנדל החמישי כאשר אם הוא כובש הגביע של מכבי. זובאס שוב הדף. יהונתן כהן, היום כוכב במכבי ת"א, השווה. טל בן-חיים הבלם שלח בעיטה נוראית מחוץ למסגרת וסתיו פיניש עם הפיניש הכי מתוק שיכול להיות הרים לשמיים אלפי כתומים ביציעים ובשכונת התקווה.

תואר ראשון לבני יהודה, 27 שנה אחרי האליפות ההיסטורית, וכל זה עם סגל צעיר ומאמן זמני ללא שום ניסיון באימון.

לשאר הטורים המעולים לסיכום העשור

בני יהודה
קרדיט לדף הפייסבוק "מנהלת הליגות לכדורגל- IPFL"

2 תגובות

  1. Avatar

    כיף שכותבים ומרימים לקבוצות האחרות שמרכיבות את הליגה והכדורגל.
    ברמת התכל'ס, המציאות מוכיחה פעם אחר פעם ששיטת הליגה מחסלת את הקיום והרלוונטיות של רוב הקבוצות המרכיבות את המסגרת.
    זה לא שעונה או שתיים טובות או מעל הציפיות מובילות לאיזושהי מגמה של עלייה או יציבות שתביא למאבק על התואר, כי זה פשוט רחוק מדי.
    השיטה בליגה חייבת לכלול בסיומה סוג של סדרות פלייאוף ישירות. בין אם זה 4 משתתפות או 8, ליגה של 14 או 16 קבוצות…פחות חשוב כרגע. אבל ההבנה הבסיסית שחייבת להיות הכרעה ישירה היא קריטית לקיום המשחק ברמת התעניינות ומקצועיות גבוהה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח