מצעד העשור – ההפתעות הגדולות בכדורגל הישראלי – חלק ב’

לשאר הטורים המעולים לסיכום העשור

רגע לפני ששנת 2019 מסתיימת ושולחת אותנו לעשור חדש, הגיע זמן סיכומים. אחרי שבטור הקודם דירגנו את מקומות 10-6, קבלו במחיאות כפיים סוערות את חמשת המקומות הראשונים במצעד ההפתעות הגדולות של הכדורגל הישראלי בעשור האחרון:

 

  1. עירוני רמת השרון 2012/13 (הישג: פלייאוף עליון)

עצם העלייה של רמה”ש הקטנה והצנועה לליגת העל שנתיים קודם לכן היתה הפתעה. גם המקום הטוב באמצע שתפסה הקבוצה בעונתה הראשונה בליגה היה מעבר לציפיות, אבל קפיצת המדרגה הזו באמת השאירה את כולם פעורי פה. כבר במחזור הרביעי הקבוצה אותתה על כוונותיה כשניצחה את סגנית האלופה הפועל ת”א.

ההמשך היה פחות טוב ואת הסיבוב הראשון הקבוצה סיימה רק במקום התשיעי, אבל סיבוב שני מצוין עם רצף ניצחונות מרשים הקפיץ אותה עד למקום השישי, בזמן שקבוצות כמו בית”ר י-ם, הפועל ב”ש ומכבי נתניה נתקעו בפלייאוף התחתון. התוצאות בפלייאוף היו מזעזעות – 9 הפסדים לעומת ניצחון בודד בגארבג’ טיים על מכבי חיפה, אבל את ההישג הנפלא אף אחד לא יכול לקחת מהם. שנה לאחר מכן נגמר האוויר והקבוצה ירדה ללאומית ומאז נשארה שם.

 

  1. הפועל רמת-גן 2012/13 (הישג: זכיה בגביע המדינה)

בדיוק עשור אחרי שה”אורדונים” חוללו את הסנסציה של כל הזמנים וזכו בגביע היסטורי בעודם משחקים בלאומית, הם עשו היסטוריה נוספת: לראשונה בכדורגל הישראלי קבוצה רשמה ירידת ליגה וזכיה בגביע באותה עונה. זו היתה עונה מאכזבת מאד עבור ר”ג, שעלתה עונה קודם לכן והציגה סגל לא רע שציפה להיות הפתעה נעימה, אבל התגלתה כקבוצה נאיבית שאיבדה המון נקודות על שטויות וסיימה במקום האחרון. בגביע ההגרלה האירה להם פנים.

אחרי ניצחון על אשדוד בסיבוב הראשון, הדיחה ר”ג את עפולה ואסי גלבוע, שתיהן מליגה א’, ובחצי הגמר ניצחה את ראשל”צ מהלאומית. במשחק הגמר, באצטדיון החדש בנתניה, הם פגשו את האלופה היוצאת עירוני ק”ש שבאה כפייבוריטית ברורה וגם עלתה ליתרון מוקדם משער של אבוחצירא, אבל ר”ג השוותה במחצית השניה (בוקסנבוים). בהארכה אופיר חמו הורחק ונראה היה שב-10 שחקנים אין לר”ג סיכוי, אבל משחק הקרבה אדיר הביא את הגמר הזה לפנדלים, ממש כמו ב-2003. חסארמה ואיינבינדר בעטו מחוץ למסגרת בזמן שר”ג פגעה 4 מ-4 והוציאה אלפי אדומים המומים ומאושרים לכיכר אורדע.

הפועל רמת גן 2013
הפועל רמת גן 2013. קרדיט לאתר הרשמי של הפועל רמת גן

 

  1. הפועל חיפה 2017/18 (הישג: מקום רביעי, זכיה בגביע המדינה)

ב-1999, רגע לפני סוף המילניום הראשון, הפועל חיפה היתה על גג העולם עם אליפות היסטורית והופעות מרשימות באירופה. ההמשך, למרבה הצער, היה טרגי. רובי שפירא הסתבך בהפסדים כבדים בעסקיו, שם קץ לחייו והקבוצה קרסה. מה שבא לאחר מכן: 2 ירידות ליגה, 2 עליות ובעיקר עונות של מאבקי תחתית, כשבמקרה הטוב הקבוצה הבטיחה את הישארותה לפני מחזור הסיום.

את מה שקרה באותה עונה קשה להסביר. הקבוצה פתחה בסערה עם 7 נצחונות מ-9 המחזורים הראשונים. את הסיבוב הראשון הם סיימו, לתדהמת כולם, בפסגת הטבלה. בסיבוב השני המאזן היה פחות טוב אבל הקבוצה נשארה קרובה למקום הראשון, עד שבפלייאוף נגמר לה הכוח והפועל ב”ש ברחה לכולן.

האדומים שלטו בעיר חיפה, ניצחו את מכבי פעמיים בליגה והדיחו אותה ברבע גמר גביע המדינה עם 2 תוצאות תיקו ושערי חוץ. הגמר נערך בטדי והפועל חיפה העייפה פגשה את בית”ר י-ם, גם היא בעונה משוגעת. בליגה חיפה לא הצליחה לנצח את בית”ר ולכולם היה ברור שהגמר הזה הולך להיצבע בצהוב-שחור…אז זהו שלא. פלקושצ’נקו העניק יתרון לחיפה, וארן השווה בתוך דקה. ההמשך היה שייך כולו לבית”ר, ששלטה לחלוטין במשחק. הפועל חיפה לא הצליחה לבעוט למסגרת עד לסיום 90 הדקות ולמעשה גם לאחריהן, אבל בתוספת הזמן של המחצית הראשונה של ההארכה בא שמואל שיימן ושלח טיל מדהים לחיבורים שהימם את כל באי טדי. בית”ר ניסתה להשוות בשארית כוחותיה אבל לשווא. בדקה האחרונה אלון תורג’מן סגר את הסיפור במתפרצת. הפועל חיפה, האנדרדוג האולטימטיבי, סיימה עונה מדהימה ומרגשת עם פרס ראוי.

הפועל חיפה, גביע המדינה, יואב כץ
יואב כץ ברגע השיא שלו עם גביע המדינה.
קרדיט לההתאחדות לכדורגל בישראל – The Israel Football Association

 

  1. הפועל חדרה 2017-19 (הישג: עליה לליגת העל, פלייאוף עליון)

עד עכשיו קשה להסביר איך הגיעה הפועל חדרה לאן שהגיעה. חפשו בגוגל כתבות מהשנתיים האחרונות על התנהלות המועדון לאורך השנים. חלק מהסיפורים נשמעים כאילו נכתבו במיוחד עבור הדמות של רז זהבי ב”בובה של לילה”. ב-2017, אחרי 20 שנה בליגות הנמוכות, הצליחה הקבוצה, באופן מפתיע בפני עצמו, לעלות ללאומית. אף אחד שם לא חשב על עלייה. הקבוצה הזו לא נבנתה לעלייה, אבל זו היתה עונה משוגעת בליגה הלאומית עם תנודות קיצוניות של קבוצות כלפי מעלה ומטה וחדרה, לא נעים לומר, פשוט נקלעה לסיטואציה.

באמצע הסיבוב השני הקבוצה נכנסה לשוונג מטורף שהסתיים במקום השני ועלייה סנסציונית לליגת העל. גם כאן, אף אחד לא ספר את ניסו אביטן וחניכיו. לכולם היה ברור שהקבוצה הזו הגיעה לשם בטעות והציפיה היתה לא רק לירידת ליגה, אלא למאזן גרוע במיוחד. בחדרה שמעו וצחקו. הקבוצה פתחה ברצף מדהים של נצחונות ובמחזור השביעי הגיעה מהמקום הראשון ל”משחק העונה” מול השניה מכבי ת”א (שלא התקשתה וניצחה 0:4). חדרה המשיכה להרשים, הרוויחה את המקום השישי וגם הגיעה עד חצי גמר הגביע. היו עוד קבוצות קטנות שהפתיעו, אבל אף אחת לא עשתה את זה בצורה כ”כ מטורפת, מוזרה ולא קשורה למציאות כמו הפועל חדרה.

קהל הפועל חדרה
קרדיט לדף הפייסבוק “הפועל חדרה גבעת אולגה”

 

  1. עירוני ק”ש 2011/12 (הישג: אליפות)

ידעתם, נכון? מתחילת הרשימה ידעתם מי תהיה במקום הראשון. הרי עם כל הכבוד לשאר הקבוצות שהוזכרו פה, שום דבר לא מתקרב לדבר המדהים שעשתה הקבוצה הקטנה מהצפון. נכון, היא לא היתה מהאלופות האיכותיות ביותר ולא שיחקה כדורגל גדול. נכון, היא תפסה עונה נדירה שבה כל הגדולות אכזבו. האלופה מכבי חיפה איבדה כיוון, הפועל ת”א ניסתה להתאושש מהעזיבה של גוטמן וזהבי, מכבי ת”א טרום עידן ג’ורדי שוב לא מימשה את הציפיות ובית”ר י-ם בכלל נלחמה על חייה בליגה. הקבוצה ששהתה במקום השני רוב הזמן היתה מ.ס. אשדוד.

אבל בינינו, למי אכפת? הכל תירוצים. קבוצה קטנה, עם מעט מאד קהל, עם רזומה של 3 עונות בלבד בליגה, עם התקציב השישי בגודלו, שלאחר 6 מחזורים היתה במקום ה-12 עם ניצחון אחד בלבד – התפוצצה פתאום והחלה מירוץ הזוי, קסום ומדהים. ב-21 המחזורים הבאים הם רשמו 17 נצחונות ו-4 תוצאות תיקו ופתחו פער של 16 נקודות מהמקום השני. האליפות הובטחה בתיקו 0:0 מול הפועל ת”א, 5 מחזורים לפני הסיום, במה שהיה האליפות המוקדמת ביותר בכדורגל הישראלי, עד שמכבי ת”א שברה בעונה שעברה את השיא.

זו היתה קבוצה שכיכבו בה דני עמוס, שיר צדק, איתן טיבי, אלעד גבאי, סאלח חסארמה, דושאן מטוביץ’, דוד סולארי, שמעון אבוחצירא ושלומי אזולאי. זו היתה קבוצה של המאמן רן בן-שמעון שגיבש את החבורה הצנועה הזו ליחידה לוחמת. אבל הכוכב האמיתי של הקבוצה הזו, ולא רק באותה עונה, הוא כמובן הבעלים איזי שרצקי, שרכש את הקבוצה בתחילת שנות ה-2000 וכבר אז הצהיר על החלומות שלו להגיע לאירופה.

זה היה נשמע מצחיק, אבל תחת שרצקי המועדון התקדם לאט אבל בטוח, בנה את עצמו מקצועית, טיפס עד לליגת העל והצליח להגיע לשורה של שיאים. אחרי אותה אליפות היה גם גביע ב-2014 וסגנות ב-2015. מאז חלה דעיכה גדולה, הקבוצה לא מצליחה לחזור לימיה היפים והשנה מסובכת קשות בתחתית. השמועות על עזיבתו של שרצקי הולכות וגוברות ולכולם ברור שבלעדיו הפרויקט הנפלא הזה ייעלם וחבל. לא נותר אלא לקוות ששרצקי יישאר לפחות עד שיימצא מחליף ראוי שיוכל להחזיק את הקבוצה הזו במקום הראוי לה.

לשאר הטורים המעולים לסיכום העשור

איזי שרצקי, רובי ריבלין
קרדיט דוברות בית הנשיא
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח