מנהיגות היא שם המשחק

מנהיג, הנהגה, מנהיגות.
מושגים שנטחנים הלוך ושוב בתקשורת וזכו לאינספור מחקרים וספרים, בניסיון לנתח ולהסביר את המושג החמקמק הזה. קטונתי מלנסות ולהתחרות בגדולי החוקרים, אבל גם הדיוט כמוני מבין ששום ארגון לא ישרוד לאורך זמן ללא הנהגה מתאימה, החל ממדינה וכלה בדוכן פלאפל ובו 3 עובדים (בלי לפגוע באף אחד).

גם קבוצת ספורט היא ארגון וגם היא זקוקה למנהיג בכדי לשרוד ולהגיע להשגים. אם אני מתעלם לצורך הדיון מבעלי הקבוצה (שחשובים בעיקר להישרדות הקבוצה), אז לדעתי ישנם שני סוגי מנהיגים לקבוצת ספורט תחרותית, שמשפיעים על הצלחתה. המנהיג על המגרש (בד”כ מנהיג לא פורמלי) והמנהיג מחוץ למגרש (בד”כ פורמלי).

המנהיג הלא פורמלי לוקח, ואני מדגיש לוקח, את ההובלה בזכות מאפיינים שונים: אישיות, ניסיון, ידע, כישורים ועוד. בספורט זה יהיה כנראה אחד השחקנים, ולעיתים רבות יהיה יותר מאחד כזה.
המנהיג הפורמלי מקבל את ההובלה מתוקף מינויו כמנהל או מפקד (בשאיפה זה בזכות כישוריו) ובספורט זה יהיה המאמן/מנג’ר.
הסינרגיה ושיתוף הפעולה בין שני סוגי המנהיגים קריטיים להצלחת הקבוצה, והיא לא תצליח אם אחת מהעמדות חלשה, או אינה מאויישת באדם הנכון. ארגון מוצלח ישאף לרציפות והמשכיות בשני סוגי המנהיגים כשהמצב האופטימלי הוא חניכה תוך כדי העברת השרביט.

לנו, כאוהדים שחיים מחוץ לקבוצה, לא תמיד ברור מי המנהיג הלא פורמלי על המגרש. יש ענפי ספורט שבהם האבחנה ברורה, אם מתוקף התפקיד של השחקן ואם כי ויזואלית קל לזהות.
בכדורסל הרבה פעמים הרכז הוא מנהיג המגרש מתוקף העובדה שהוא מנהל את מרבית ההתקפות ומסמן תרגילים. פסקי הזמן מאפשרים למנהיגים להתבטא ולהעביר מסרים לאחרים, ולנו קל לזהות את המנהיגים.

בפוטבול יש חלוקה לקבוצת התקפה וקבוצת הגנה. בהתקפה הקוורטרבק הוא המנהיג הבלתי מעורער. הוא נמצא בקשר אלחוטי עם המאמן, מתחיל כל מהלך ומעביר לשחקנים את התרגילים בהתכנסות בין המהלכים (האדל). בהגנה ניתן לזהות בקלות את המנהיג, כי הוא זה שנותן הנחיות לחבריו בהתכנסויות.
בכלל בענפי הספורט בהם יש הפסקות יזומות או משוחקים על שטח פיזי קטן, יותר קל למנהיגים להעביר מסרים ולהתבלט ויזואלית.

ובכדורגל? מה קורה בכדורגל?
זה כבר סיפור יותר מורכב. המגרש גדול, השחקנים מרוחקים, אין הפסקות יזומות ורעש הקהל מקשה על העברת מסרים מילולית ע”י מנהיג/י המגרש וגם ע”י המנהיג מחוץ למגרש. המנהיגות על המגרש נוצרת גם בעקבות התנהגויות בזמן המשחק וגם בעקבות מה שקורה בין השחקנים מחוץ למשחק עצמו, באימונים ובחיי היומיום שלהם.

איך נוכל לדעת מי המנהיג האמיתי של קבוצת כדורגל? גם ע”י צפיה בהתנהגויות השחקנים במהלך המשחק וגם ע”י התבטאויותיהם הפומביות, בד”כ יהיה קשר בין הדברים. פעמים רבות הכוכבים הגדולים אינם, כנראה, המנהיגים האמיתיים של הקבוצה.
אני די בטוח שבריאל מדריד של העשור האחרון קסיאס וראמוס היו מנהיגי הקבוצה, ולא סתם הקבוצה לא ויתרה על ראמוס לאחר עזיבת קסיאס. אחת המשימות הכי חשובות היום של זידאן היא למצוא את המנהיגים העתידיים במקום ראמוס, בתוך המועדון או מחוצה לו. בהחלט יתכן שגארת’ בייל, שהוביל את ווילס לטורניר חלומי ביורו האחרון, הוא המנהיג העתידי של ריאל. נראה לי שהשנה נקבל על זה תשובה.
בברצלונה המנהיגים הם פיקה, אינייסטה ולדעתי גם מסצ’ארנו, כך שעזיבתו של צ’אבי, לפני כשנה, לא גרמה לזעזועים בקבוצה. בהחלט יש כאן המשכיות ורציפות בהנהגה, אם כי יש צורך כבר לתכנן ולחשוב על הדור הבא.

אתלטיקו מדריד היא הדוגמא הנהדרת להשפעת המנהיג מחוץ למגרש, כלומר המאמן, על הקבוצה ותוצאותיה. סימאונה מצא את השיטה ואת המנהיגים הנכונים על המגרש (גודין, חואן פראן) כדי למקסם את הישגי הקבוצה, למרות תקציב נמוך יחסית.

אני חושב שבכדורגל הישראלי הדוגמה הטובה ביותר לחוסר מנהיגות ולהשפעה שלה על התוצאות היא מכבי חיפה של השנים האחרונות. מאז ימי אריק בנאדו ויניב קטן הקבוצה לא השכילה לגדל או לרכוש מנהיג על המגרש ולא יצרה שום רציפות בעמדת המאמן, כך שלמרות השקעת סכומים גדולים כמעט ולא הגיעה להישגים. הצירוף של יוסי בניון לפני שנתיים, נועד בדיוק למלא את החלל הזה, וגם הוא נכשל לחלוטין, פשוט בגלל שהוא לא התאים למשימה. אם חיפה לא תמצא מנהיג חדש היא תמשיך לדשדש אחרי הפועל ב”ש ומכבי ת”א, שהשכילו למצוא מנהיגים מתאימים בשנים האחרונות.

סרחיו ראמוס - מנהיג
Credit to Sergio Ramos Official Facebook page

 

 

 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח