מי צריך ליגה כשיש גביע?

מדי שנה מספקים לנו טורנירי הגביע השונים לא מעט הפתעות והזיות. על קצה המזלג אפשר להיזכר בזכייה של וויגאן בגביע האנגלי על חשבון מנצ’סטר סיטי; במסע המופלא של לינקולן סיטי שנעצר רק ע”י ארסנל; ואפילו בזכייה של דפורטיבו אבש בגביע הפורטוגלי בעונה שעברה. עם זאת, ואולי אני מדמיין, נדמה כי העונה כמות ההפתעות גדולה מהרגיל, וצריך לעשות מעט סדר בבלאגן. הערת טרום-פתיחה – ייתכן כי משחקים נוספים היו ראויים להיכנס לרשימה, בנוסף – או במקום – אלה שציינתי. מוזמנים להגיב, זה מעניין.

וככה נראית סנסציה – שחקני אבש חוגגים. שימו לב להמוני האוהדים מאחור. Credit to “Clube Desportivo das Aves” Ofiicial Facebook page.

 

קופה איטליה

הג’וניורים עושים שמח

המשחק שפתח את ערב ההפתעות באיטליה. רומא אמנם לא מרשימה העונה, אבל השיגה רצף תוצאות טובות ערב המשחק (לשם שינוי); פיורנטינה אמנם הגיעה לאחר 7 שערי זכות בשני המשחקים הקודמים, אבל ספק אם מישהו חשב כי הכמות הזו תיכבש במשחק אחד. מבט על חלוצי הקבוצות יתאר את מצב הקבוצות כולן. קייזה ג’וניור התכבד בשלושער, סימאונה ג’וניור – בצמד, בעוד שאצל הזאבים, אדין דז’קו העביר על המגרש 25 דקות בלבד עד שקיבל כרטיס אדום לאחר יריקה על השופט. את השער של רומא כבש דווקא השחקן המבוגר ביותר שלה – קולארוב המגן. משהו לא עובד העונה ב”לא סופרמרקט” של מונצ’י, וגם התואר היחיד בו יכלה קבוצתו לזכות הפך ללא רלוונטי. לויולה ממתינה בחצי הגמר אטאלנטה, ולאחר הדחת יובנטוס ייתכן ודווקא היריבה השנואה (ובעיקר השונאת) מפירנצה תסיים את העונה עם תואר. מצד שני, אטאלנטה היא זו שהדיחה את יובה…

 

זקנה, אבל לפנייך. או שלא?

יש שיגידו שמדובר בהפתעה של הערב, אבל למען האמת אני הופתעתי יותר מהתבוסה של רומא. מול יובנטוס ניצבה אטאלנטה – קבוצה שעושה לה צרות אולי יותר מכל קבוצה אחרת בשנים האחרונות. אם זה לא מספיק, ההתנהלות של הגברת הזקנה לפני המשחק הייתה בעייתית בלשון המעטה. ימים ספורים לפני המשחק שחררה יובה את בלמה, מהדי בנעטיה, בצעד מוזר (ולדעתי האישית – אידיוטי) ובמחיר מצחיק, ונראה שהיא הצטערה על זה מהר משחשבה. כשבונוצ’י נפצע (האם במצב הזה הוא יזיק יותר או פחות לקבוצה?), הובא האקס, מרטין קאסרס. אבל אל החגיגה הצטרף קייליני, שנפצע גם הוא במהלך המשחק עצמו, וכך מצאה את עצמה יובה עם בלם וחצי לרשותה. בניגוד לרוב העונה, הפעם היכולת האנמית לא הספיקה, ויובה, ששיחקה מרבית המשחק עם בלם בודד (מערך חדש? נקווה שלא), ספגה שלישייה – אותה הייתה ראויה לספוג עוד נגד לאציו. דובאן ספאטה ממשיך לככב, לה דאה ממשיכה לענג אותנו עם הסגנון ההתקפי שלה (ההתקפה הטובה בליגה) – ביזנס אז יוז’ואל. אטאלנטה? מברוכ. יובנטוס? תנחתי, ומהר.

אטאלנטה יובנטוס גביע
יובנטוס נשארה הרחק מאחור. Credit to “Atalanta Bergamasca Calcio” Official Facebook page.

 

גביע הליגה הצרפתי

וויגאן #2? מהמקום האחרון בליגה לגמר הגביע

גנגאן היא תופעה מעניינת העונה. לצד 3 נצחונות ליגה בלבד, העפילה השבוע הקבוצה לגמר גביע הליגה. את שני השלבים הראשונים צלחה לאחר פנדלים בתום הזמן החוקי, אבל המסע הזה אמור היה להיגמר ברבע הגמר מול פ.ס.ז’. הקבוצה הקטארית (קשה לי לקרוא לה צרפתית) הגיעה עם הפסד בודד בכל העונה – במחזור הראשון של ליגת האלופות, באנפילד, ובדרך לאליפות קלה אפילו במונחיה. המשחק ברובו התנהל כמצופה – ניימאר כבש את שער היתרון למארחים לאחר שגנגאן החמיצה פנדל, אלא שאז התחיל האקשן. גנגאן קיבלה צמד פנדלים נוסף, אותם דווקא השכילה לכבוש, וקבעה 1:2 בדקה ה-92. את הפנדל המכריע כבש תוראם ג’וניור (כן, עוד אחד), שתיקן את החמצת הפנדל הראשון. אגב, פחות מחודש לאחר מכן נפגשו הקבוצות שוב – הפעם גנגאן ספגה תשיעייה. משעשעת העובדה שהתוצאה הזו מפתיעה פחות מתוצאת משחק הגביע. האם נקבל גם העונה זוכת גביע שתרד ליגה במקביל? ימים יגידו.

 

הגביע הספרדי

תיקו אחד יותר מדי

הקבוצה של צ’ולו סימאונה אמנם ניצבת לה במקום השני בליגה, אבל היא מתקשה להרשים העונה למרות מיעוט ההפסדים. ועדיין, גם לנוכח ההגנה המעט רעועה של הקולצ’ונרוס, ג’ירונה הייתה אמורה להיות מכשול מעיק, אך עביר בהחלט. המשחק בג’ירונה נגמר בתיקו 1:1 שבהחלט התקבל בהבנה, בניגוד לתיקו מרובה השערים במדריד. אנטואן גריזמן עוד כבש את ה-2:3 בדקה ה-84, אבל כעבור 4 דקות סיידו דומביה השווה את התוצאה והדיח את הקבוצה מהבירה. ג’ירונה המשיכה להדחה מול ריאל מדריד (לא הולך להם עם הגרלות העונה), בעוד שאתלטיקו תצטרך להציג יכולת שונה בליגת האלופות. אולי מוראטה ינצל את האפאטיות של יובה, בה למד להתעורר בדיוק במשחקים כאלה.

כריסטיאן סטואני ג'ירונה
מה צריך יותר מתיקו בוונדה מטרופוליטנו? סטואני חוגג. Credit to “Girona FC” Official Facebook page.

 

כשחטאפה עשתה לסטר

צמד מפגשים בין שתי הקבוצות הטובות הגנתית בליגה – אחרי אתלטיקו. לאחר נצחון 0:1 במדריד, יצאה חטאפה לעיר התפוזים במטרה להעפיל לחצי הגמר. כבר בחלוף חצי דקה נראה שהיא בדרך לשם לאחר כיבוש של חורחה מולינה הותיק. העטלפים לחצו לאורך המשחק, ובתחילת תוספת הזמן כבשו את השער השני, שעדיין לא הספיק להעפלה. בהארכה יצאה דווקא חטאפה להתקפה, מולינה בעט כדור שפגע בחברו לקבוצה – והוציא מתפרצת של ולנסיה, בסופה אכן נכבש השער המכריע. כמובן שקשה להימנע ממהומה ומכות בין השחקנים בסופו של משחק שכזה, ובאמת קיבלנו תמונות מבישות. אגב, לא רק חטאפה סבלה מחוסר תיאום של שחקניה – במהלך המשחק גבריאל פאוליסטה נאלץ לרדת מהמגרש לקבלת טיפול לאחר התנגש בחברו לקבוצה, אזקייל גאראי. לפחות חוסר התיאום הזה לא עלה לקבוצתו בספיגת שער.

 

גביע ה-FA

הפטישים חטפו בראש

מה יכול להיות נוח יותר מיריבה מהליגה השלישית? כנראה שלא מעט דברים, לפחות אם תשאלו את ווסטהאם. לאחר פתיחת עונה רעה כבר נראה היה שמנואל פלגריני מצליח להפיק את המיטב מאיכות שחקניו, ואז הגיעה ווימבלדון. במפגש בין הקבוצות בגביע הליגה בקיץ ניצחה ווסטהאם לאחר מהפך בדקות הסיום, אבל הפעם גורל המשחק נחרץ בשלב מוקדם הרבה יותר. ווימבלדון עלתה ליתרון 0:3 בתחילת המחצית השנייה, והעפילה לשלב הבא לאחר נצחון 2:4. ההגרלה זימנה לה את מילוול, ולו ווסטהאם הייתה משכילה לנצח, היינו מקבלים מפגש טעון והיסטורי בין יריבות מרות. כמה מרות? ב-2014 נפגשו קבוצות ה-U-21 שלהן במסגרת הגביע, במשחק ללא קהל ובדלתיים סגורות. טוב, לפחות נמנענו מעוד מהומות וראשים מדממים.

 

שומרים את הטוב לסוף

המשחק האחרון במסגרת הסיבוב הנוכחי (לא כולל משחקים חוזרים) הפגיש בין ברנטפורד מהצ’מפיונשיפ לבין בארנט מהליגה החמישית, שגם אירחה את המשחק. מעט יותר משבוע לפני משחק הגביע, הפסידה בארנט 4:0 לנועלת הטבלה, ונראה היה כי שחזור של התוצאה עומד על הפרק. בפועל קיבלנו משחק מרתק שנגמר ב-3:3 למרות עדיפות סטטיסטית של האורחת ושני מהפכים. נותר לקוות שהמשחק השני בין הקבוצות יהיה מהנה באותה מידה, אפילו ללא קשר לזהות המנצחת.

משחקים חוזרים זו האופנה החדשה

אם חשבתם שהעונה יתקיים משחק חוזר בודד – טעיתם. אותה מילוול ניצחה את אברטון 2:3 בדקה ה-94 לאחר שפיגרה פעמיים; וולבס, שהדיחה את מוליכת הפרמיירליג ליברפול (דמיינו שלא כתבתי את זה, זה גורר נאחס), נחלצה בקושי מפיגור כפול נגד שרוסברי טאון מהליגה השלישית; ניופורד קאונטי מהליגה הרביעית כפתה על מידלסבורו משחק חוזר לאחר שער שוויון בתוספת הזמן במשחק החוץ; ראויה לציון גם דרבי קאונטי, שסיימה את שני משחקיה מול סאות’המפטון ב-2:2 לאחר שחזרה מפיגור כפול בשניהם, וניצחה בפנדלים; ופורטסמות’ מצמרת הליגה השלישית (ושתשאר שם עד סוף העונה, בתקווה) שגררה את ק.פ.ר למשחק חוזר.

מילוול גביע
עוד סיפור נחמד נרשם לו – שחקני מילוול חוגגים את הדחת אברטון. Credit to “Millwall Football Club” Official Facebook page.

 

גביע הליגה האנגלי

על הרפתקאות בארטון

עבור קבוצה מהמקום ה-13 בליג וואן (הליגה השלישית בטיבה באנגליה), המביאה בממוצע כ-3000 אוהדים למשחק בית, להגיע לחצי גמר גביע יהיה פחות מציאותי מאשר לסיים עונה על הקווים עבור מאמן פאלרמו. עם זאת, נצחונות על חודם של שער על מידלסבורו, אסטון וילה, נוטינגהאם פורסט ואפילו ברנלי, הראו כי סינדרלת הגביע השנה היא בארטון. מול מנצ’סטר סיטי זה כבר לא הספיק, והמפגש הראשון נגמר בתבוסה 0:9, אבל אין זה מבטל את הדרך לשם. אגב, בחודש האחרון שיחקה הקבוצה 8 פעמים וניצחה פעם אחת בלבד, ונראה כי את עיקר התחמושת שמרה ובזבזה במשחקי הגביע.

 

הגביע הגרמני

כדורגל משחקים 120 דקות, ובסוף רויס מנצח

בורוסיה דורטמונד אינה בורוסיה דורטמונד מבלי שתעשה לעצמה חיים קשים. עד כה שיחקה מוליכת הבונדסליגה שני משחקים בגביע, נגד קבוצות מהבונדסליגה השנייה (גרוית’ר פירת’ ואוניון ברלין), ובשניהם הסתבכה מעבר למצופה. למעשה, בשתי הפעמים הנצחון הובטח בדקה ה-120, ע”י שער של מרקו רויס. מצד אחד, ראוי לנצח קבוצות מליגות נמוכות יותר בתום הזמן החוקי, מצד שני, אפשר לזכות בדאבל אם לדבוק בדרך הזו. ותכלס, אנחנו נהנים, אז לא אתלונן.

רויס דורטמונד
מחזה טיפוסי בגביע – רויס בטירוף. Credit to “Borussia Dortmund” Official Facebook page.

 

הנשרים עפים

העונה שעברה הסתיימה נפלא עבור איינטרכט פרנקפורט – בזכייה בגביע הגרמני על חשבון באיירן מינכן. אלא שכבר במשחק הראשון במפעל ירדה מהפרק אופציית הבק-טו-בק – אוּלם מהליגה המחוזית (הרביעית) ניצחה את הנשרים בביתה. להמחשת ההבדלים בסדרי הגודל של הקבוצות – מדובר בקבוצה שהישג השיא שלה היה בעונת 1998-99, העונה היחידה בה שיחקה בליגה הבכירה, וכבר בסיבוב הבא לאחר הנצחון המפתיע היא הובסה ע”י פורטונה דיסלדורף. לצערה של פרנקפורט היא התחברה בשלב מאוחר יותר של העונה, וכעת תביט מהצד בזוכה החדשה שבדרך.

 

לא נכנסו לרשימה למרות שגרמו לגבות לעלות

ליברפול-וולבס. הדחה של האדומים בשלב מוקדם בגביע כבר מזמן אינה הפתעה. חוץ מזה, חווינו הדחה זהה לזו לפני שנתיים – הן מבחינת זהות המנצחת, הן מבחינת התוצאה, ודיבוק אוריגי אפילו כבש בשני המשחקים;

גנגאן-מונאקו. העונה של מונאקו היא אכן הפתעה גדולה במובן השלילי של המילה, ובהתחשב בזאת אפשר להתפעל מהעובדה שהיא הגיעה בכלל לחצי הגמר. המשחק בפני עצמו אינו מפתיע במיוחד, שכן גנגאן ניצחה את הקבוצה הלפני אחרונה בטבלה. מונאקו חווה קריסה טוטאלית עד כה, וייתכן כי ההדחה מהגביע דווקא תעזור לה להתמקד בהשארות בליגה;

 

בסה”כ קיבלנו העונה לא מעט משחקים שהנעימו את זמננו. ההצצה לעבר קבוצות הליגות הנמוכות, שזוכות לחשיפה מועטת במהלך מרבית העונה, תמיד גלומת פוטנציאל לספק כותרות. הרי הקסם של הגביע הוא ריבוי ההפתעות בו, ואפשר להגיד שאת הקסם הזה גיליתי מחדש העונה.

בקיצור, אין על הגביע. שכחתי משחק מעניין?

מילנר אחד קטן כמשל לליברפול אחת גדולה. Credit to “Wolverhampton Wanderers FC” Official Facebook page.
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח