מה זה שחקן “בעייתי”?

בעיה –
1. עניין קשה הדורש פיתרון (עפ”י האקדמיה העברית ללשון).
2. עניין מסובך, מעיק או בלתי נעים הדורש פיתרון; קושי; צרה (עפ”י אתר מילוג – מילון עברי חופשי ברשת).
3. מילים נרדפות – אָסוֹן, בְּרוֹךְ, טְרָגֶדְיָה, מַשְׁבֵּר, סִבּוּךְ, עֵסֶק בישׁ, פֶּגַע, פֻּרְעָנוּת, רָעָה, תסבוכת (עפ”י אתר מילוג).

האזנתי השבוע לתוכניות פתיחת העונה של שניים מהפודקאסטים המובילים בישראל, “הפודיום” של אורן יוסיפוביץ’, אורי אוזן וניר צדוק ושל “הזווית” שלנו.
האזנתי, ונהניתי מהניתוחים המקצועיים, השיחה הקולחת והאווירה הכיפית בשני האולפנים.
האזנתי והתרגזתי. האזנתי וכעסתי.

 

לא התרגזתי בגלל התוכן או בגלל שלא הסכמתי עם הפרשנות והניתוחים. התרגזתי בגלל השפה.
כעסתי בגלל השימוש המוגזם במילה “בעיה” על שלל ההטיות שלה: שחקן בעייתי, התנהגות בעייתית, עושה בעיות ועוד.
צרמה לי ההתייחסות לאנשים כאל בעיה, כאל עניין מעיק הדורש פיתרון, כאילו היו בעיה מתמטית.

אני מניח שחלק מכם כבר מגלגל בראש את המשפט “מה הוא מיתמם ומתנשא, הרי הוא בטח מדבר ככה, וחוץ מזה כולם מדברים ככה”, ואתם צודקים. גם אני משתמש בביטויים הללו כלפי שחקנים שאני רואה בטלוויזיה או במגרש, וגרוע מכך כלפי אנשים שאני עובד איתם ואולי אפילו כלפי בני משפחתי. המילה “בעיה” על הטיותיה השונות היא בהחלט חלק מהשפה היומיומית שלי ואני משתמש בה באופן אוטומטי ובלי לחשוב יותר מדי. עד היום. עד ששמעתי את התוכניות ושמתי לב.

אפשר להגיד שהם הצליחו לא רע
credit to detroit pistons facebook page

 

אז מה הבעיה שלי עם המילה “בעיה”?
המילה בעיה היא מילה עם קונוטציה שלילית. נקודה.
אפשר לפתור בעיות וזה משפר את החיים או מעניק סיפוק, ואז דברים נראים יותר חיוביים, אבל בבסיס זו מילה שאינה משדרת מסר חיובי. אני חי בשלום עם מילים שליליות, מכיוון שהן חלק מהחיים.
אני לא מקבל את התיוג של אדם כבעל “התנהגות בעייתית” או “עושה בעיות”, מכיוון שמדובר בהגדרה כללית שאי אפשר להסביר אותה ולכן גם אי אפשר לצאת ממנה.

כשאנחנו מתייגים מישהו כ”בעייתי” אנחנו עושים לעצמנו את החיים קלים. במקום להתאמץ ולסמן מה ההתנהגות הספציפית שמפריעה לנו או שאינה מתאימה לנורמה מסויימת, אנחנו נותנים איזו שהיא הגדרה כללית של “בעייתי”, ללא דוגמאות או ביסוס, שבעצם אינה מאפשרת לאדם ה”בעייתי” להשתפר.
אם נטען שהוא מעליב אנשים אחרים, הוא יוכל להפסיק זאת.
אם נצביע על כך שהוא נוהג באלימות, הוא יוכל לטפל בכך.
אם נראה לו שהוא אינו מכבד אנשים אחרים, נוכל לכוון אותו.
אם נגיד לו שהוא “בעייתי”, מה עליו לעשות?

 

בתוכנית של יוסיפוביץ’ היה דיון ארוך על ירדן שועה ועל ה”בעייתיות” שלו, ועל היכולת של קבוצות מסויימות לפתור או לא לפתור את ה”בעיה”. לא הוצגה דוגמא אחת ספציפית שתתמוך בתזה הזו, אולי בשל ההנחה שכולם יודעים על מה מדובר. מאזין ממוצע כמוני ישאר עם הסטיגמה הזו ואין סיכוי שהיא תצא לי מהראש. אם ירדן שועה יעבור עבירת משמעת קלה, היא מיד תתאים ותחזק את תדמית ה”בעייתי”, גם אם מדובר באירוע שמתרחש לעיתים רחוקות. אם זה יקרה לשחקן “לא בעייתי” זה יוגדר כאירוע חד פעמי.
בתוכנית של “הזווית” דיברו באופן כללי על השחקנים הבעייתיים של מכבי ת”א, שכמובן כולם יודעים מי הם, וכלל לא חשוב מתי פעם אחרונה הם חרגו מהנורמה ובאיזה אופן. הם בעייתיים, נקודה, סוף.

הערה: מי בכלל קובע מהי התנהגות ראויה? האם יתכן שמרקו בלבול יקבל התנהגות מסויימת של שועה ועיתונאים יחלקו עליו ויטענו שהוא “בעייתי”?

קרדיט לדף הפייסבוק “מועדון הכדורגל מכבי חיפה”

 

לזכותו של אורן יוסיפוביץ’ אפשר לומר שבכתבה על ירדן שועה באתר וואלה לפני תשעה חודשים הוא שם את המילה בעיה במרכאות בהקשר של השחקן:”כולם פחדו לגעת ב”בעיה” ששמה ירדן שועה”. בכתבה הוא פירט התנהגויות שלדעתו ולדעת אחרים אינן מתאימות, ולא כינה את שועה כ”בעייתי”, אלא שמה שקוראים בכתבה לא שומעים בפודקאסט.

מגישים, עיתונאים ופרשנים יקרים, אל תקראו לירדן שועה “בעייתי” ואל תגידו שאלירן עטר “עושה בעיות”, מכיוון שלמרות שמדובר בביטויים נפוצים, אלו תיאורים משפילים, מעליבים ובעיקר כלליים ולא מדוייקים. תספרו בדיוק מה אתם יודעים ומה אתם מרגישים כלפי השחקנים, תשתפו אותם בניסיון האישי שלכם וכך הם יוכלו ללמוד מכם. בכל מקרה אל תתייגו אותם באופן כזה.

נ.ב.
אורן וטמיר, אתם עושים עבודה נהדרת וכיף לי להאזין לכם.
ירדן ואלירן, מתנצל שנעזרתי בכם כדוגמאות.

 

מעשים טובים
קרדיט לדף הפייסבוק “מועדון הכדורגל מכבי ת”א”
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח