כמעט כל טורניר כדורגל, החל מטורנירי נבחרות ביבשות השונות ועד למפעלים השונים של אופ"א, מתחיל בשלב בתים בסיסי.

ברוב הטורנירים המוכרים, שלב הבתים יכלול ארבע קבוצות/נבחרות שונות (נתעלם כרגע מהשיטה החדשה שתונהג במונדיאל 2026 בה כל בית יכלול רק 3 נבחרות). ברוב טורנירי הנבחרות השונים (כמו למשל המונדיאל או היורו), הנבחרות משחקות לרוב רק פעם אחת אחת מול השניה, כלומר סך הכל שלושה משחקים. ברוב טורנירי הקבוצות השונים (כמו למשל ליגת האלופות או הליגה האירופית) הקבוצות משחקות לרוב פעמיים אחת מול השניה, מה שמביא כל אחת מהן לשישה משחקים סך הכל.

בטור הבא ננסה לנתח מצבים שונים שבית מסוים יכול להגיע אליו בשלושה היבטים שונים:
1. הזמן המהיר ביותר בו ניתן להבטיח עלייה.
2. כמות מקסימלית או מינימלית של נקודות להבטחת עלייה או הדחה.
3. תצורות שונות ולא שכיחות בהן בית מסוים יכול להסתיים.

 

1. זמן מינימלי להבטיח עליית שלב

בואו נבחן את המקרים בהם נבחרת או קבוצה יכולה להבטיח עלייה לשלב הבא באופן המהיר ביותר.
נבחין בין שני מקרים:
– בית של ארבע קבוצות עם שלושה מחזורים (ברוב טורנירי הנבחרות)
– בית של ארבע קבוצות עם שישה מחזורים (לרוב במפעלים של אופ"א)
כמו כן, נצא מנקודות הנחה שרק שתי נבחרות/קבוצות עולות מכל בית.

בתים של 3 משחקים:

נתחיל ונאמר שנבחרת לא יכולה להבטיח עליית שלב לאחר מחזור אחד. כמו כן, נבחרת שהשיגה 4 נקודות לאחר שני משחקים, לא יכולה גם כן בשום מצב להבטיח עלייה, ללא קשר לתוצאות המשחקים האחרים. כלומר, הבטחת עלייה יכולה להתבצע הכי מוקדם רק לאחר המחזור השני, וגם זה לאחר שנבחרת ניצחה את שני משחקיה הראשונים.
אבל גם בזה יש הסתייגות. ישנו מצב אחד, בו נבחרת לא תבטיח עלייה לאחר שצברה 6 נקודות, והוא המצב בו לאחר שני מחזורים, הבית נמצא בתצורה הבאה:
נבחרת א' – 6 נקודות
נבחרת ב' – 3 נקודות
נבחרת ג' – 3 נקודות
נבחרת ד' – 0 נקודות
במקרה הזה הנבחרת שמדורגת ראשונה לא תבטיח עלייה רק במקרה שכבר פגשה את הנבחרת במקום האחרון (וניצחה כמובן).
אם על מנת להגיע ל-6 נקודות היא כבר פגשה את שתי הנבחרות הממוקמות במקומות 2 ו 3 אז גם במקרה המתואר אותה נבחרת תבטיח עלייה לאחר שני מחזורים בלבד (זה קורה מפני שבמחזור האחרון שתי הנבחרות במקומות 2-3 נפגשות ולכן אחת מהן בהכרח תאבד נקודות ולא תוכל לחלוף על פני 6 הנקודות של הנבחרת המובילה).

 

בתים של 6 משחקים:

אז מה הוא השלב המוקדם ביותר בו קבוצה יכולה להבטיח עלייה כאשר היא משחקת בבית של 6 מחזורים? התשובה לכך היא שקבוצה תוכל לעשות זאת לרוב כבר במחזור הרביעי, לאחר שפער הנקודות שלה מהמקום השלישי בבית יהיה גדול מ-9 נקודות. אך בואו נתבונן על מקרה קיצוני אחד ויחיד בו קבוצה יכולה להבטיח עלייה כבר לאחר 3 מחזורים.

על מנת להבין את המקרה הזה, ניזכר בחוק שאופ"א קבעה אשר קובע כי במקרה של שיוויון נקודות בין קבוצות, מה שיקבע את המיקומים הסופיים יהיו תוצאות המפגשים הישירים בין הקבוצות.

נסביר:
קבוצה יכולה להבטיח העפלה לאחר 3 משחקים רק במקרה אחד, והוא כאשר המצב בבית לאחר 3 משחקים הוא:
קבוצה א' – 9 נקודות
קבוצה ב' – 2 נקודות
קבוצה ג' – 2 נקודות
קבוצה ד' – 2 נקודות
במצב כזה, הדרך היחידה בה שתיים מבין שלוש הקבוצות עם 2 נקודות יוכלו לעקוף או להשוות את מספר הנקודות לקבוצה במקום הראשון הוא אם שתיים מהן יסיימו עם 7 נקודות את שלושת המשחקים בסיבוב השני ואילו הנבחרת שצברה 9 נקודות תפסיד את כל משחקי הסיבוב השני.
בסיטואציה כזו, המצב בבית לאחר 6 מחזורים יהיה כך:
קבוצה א' – 9 נקודות
קבוצה ב' – 9 נקודות
קבוצה ג' – 9 נקודות
קבוצה ד' – 5 נקודות
במצב כזה, מה שיקבע מי יהיו העולות לשלב הבא אלו תוצאות המפגשים הישירים בין 3 הקבוצות הראשונות, כלומר הטבלה הפנימית בניכוי התוצאות מול הקבוצה במקום האחרון.
טבלה פנימית זו תראה בהכרח כך:
קבוצה א' – 6 נקודות
קבוצה ב' – 5 נקודות
קבוצה ג' – 5 נקודות
עצם העובדה כי הקבוצה הראשונה הפסידה יותר נקודות לקבוצה האחרונה, ותוצאה זו מבוטלת בחישוב הבית הפנימי, מעניקה לה יתרון של נקודה אחת בבית פנימי בין 3 הראשונות. כמובן שאם היא לא מפסידה לקבוצה האחרונה הרי שמלכתחילה היא תסיים את הבית עם 10-12 נקודות ולא תיכנס כלל לבית משולש.
כל דרך אחרת בה נחלק את הניקוד של הסיבוב השני בין הקבוצות, עדיין תשאיר את קבוצה א' שמובילה עם 9 נקודות לאחר שלושה מחזורים באחד משני המקומות הראשונים. אם תפסיד את כל משחקיה אולי היא תיפול מקום, אך עדיין תעבור בהכרח לשלב הבא.

ומה בנוגע להבטחת הדחה בזמן מינימלי?
ברור לנו שקבוצה שהפסידה את כל משחקיה בסיבוב הראשון עדיין יכולה להעפיל לשלב הבא, אך נשאלת השאלה האם יש מצב בו לקבוצה שסיימה את שלושת משחקיה הראשונים ללא נקודות אבד לחלוטין הסיכוי להעפיל? אז פה החישוב הוא פשוט יותר והתשובה היא חד משמעית: לא. בכל מצב קבוצה שהפסידה את שלושת משחקיה הראשונים עדיין יכולה להעפיל לשלב הבא, כמובן כתלות בתוצאות המשחקים בסיבוב השני.

 

2. ניקוד מקסימלי ומינימלי להבטחת עלייה או הדחה

דבר נוסף שיש לשים אליו לב הוא הניקוד המינימלי/מקסימלי בו נבחרת יכולה לעלות או להיות מודחת. נסביר.

בית עם 3 משחקים:

אם נבחרת צברה 7 נקודות בשלושת המשחקים, היא בכל מצב תעלה לשלב הבא מהמקום הראשון או השני.
אם נבחרת צברה נקודת אחת בשלושת המשחקים, היא בכל מצב לא תעלה לשלב הבא.

יכולים לקרות מצבים שנבחרת תעלה לשלב הבא עם 2 נקודות (נראה זאת בהמשך). זהו הניקוד הנמוך ביותר בו נבחרת יכולה לעלות איתו שלב.
יכולים לקרות מצבים שנבחרת לא תעלה לשלב הבא עם 6 נקודות (נראה זאת בהמשך). זהו הניקוד הגבוה ביותר בו נבחרת יכולה לא לעלות לשלב הבא.
שני המקרים האלה הם קיצוניים וקרו רק פעמים מעטות לאורך ההסטוריה.
כל המצבים באמצע הם פתוחים לחלוטין והעלייה לשלב הבא תלויה בתוצאות כל המשחקים.

בית עם 6 משחקים:

אם נבחן את זה בקונספט של בתים בו משוחקים 6 משחקים בין 4 הקבוצות בכל בית (שני משחקים מול כל קבוצה), אז את הכמות המינימלית/מקסימלית של נקודות על מנת להעפיל ניתן פשוט להכפיל ב-2 מפני שיש כפול 2 משחקים.
כלומר, ניקוד מינימלי להעפלה הוא 4 (אם קבוצה תשיג פחות מ-4 נקודות היא לעולם לא תעבור שלב) במידה והבית מסתיים בתצורה של
18
4
4
4
ניקוד מקסימלי לאי העפלה הוא 12 (אם קבוצה תשיג יותר מ-12 נקודות היא תמיד תעבור שלב) במידה והבית מסתיים בצורה של
12
12
12
0

 

3. תצורות נדירות לשלב בתים סטנדרטי

בואו ננסה לבחון את האפשרויות השונות שבית סטנדרטי של 4 נבחרות עם 3 משחקים לנבחרת יכול לתת.
בחישוב מהיר, יש סך הכל 27 אפשרויות שונות של תוצאות בין הנבחרות (נחסוך מכם כיצד מתבצע החישוב הכולל כפולות וחזקות).

חלק גדול מהבתים בטורנירי הנבחרות אנו רגילים לראות שמסתיימים למשל בתצורות הבאות:
נבחרת א' – 9 נקודות
נבחרת ב' – 6 נקודות
נבחרת ג' – 3 נקודות
נבחרת ד' – 0 נקודות
או
נבחרת א' – 7 נקודות
נבחרת ב' – 5 נקודות
נבחרת ג' – 3 נקודות
נבחרת ד' – 1 נקודות
וכמובן עוד תצורות רבות.

ישנם כמה מקרים קיצוניים בהם בתים יכולים להסתיים בצורה פחות מוכרת, נראה אותם על ידי מתן דוגמה מכל אחד מהטורנירים הגדולים:

1. הבית השיוויוני
תצורה: כל הנבחרות עם 4 נקודות.
מצב כזה קורה כאשר כל אחת מהנבחרות סיימה את שלושת משחקיה עם ניצחון אחד, הפסד אחד ותוצאת תיקו אחת.
דוגמה לבית שהסתיים בתצורה הזו ניתן לראות במונדיאל 1994 בארה"ב כאשר בית 5 הסתיים כך:
מקסיקו – 4 נקודות
אירלנד – 4 נקודות
איטליה – 4 נקודות
נורבגיה – 4 נקודות
מקסיקו ניצחה את אירלנד, שניצחה את איטליה, שניצחה את נורבגיה, שניצחה את מקסיקו. שני המשחקים האחרים בין מקסיקו לאיטליה ובין אירלנד לנורבגיה הסתיימו בתיקו. גם הפרש השערים בבית הזה היה 0 לכל נבחרת. מקסיקו סיימה ראשונה בעקבות העובדה שכבשה שלושה שערים סך הכל, נורבגיה סיימה אחרונה בעקבות העובדה כי כבשה רק שער אחד.

2. בית האיקסים
תצורה: כל הנבחרות עם 3 נקודות.
מצב כזה קורה כאשר כל ששת המשחקים של הבית הסתיימו בתוצאות תיקו.
קשה למצוא דוגמה שתתאים למקרה הנדיר הזה, אך באליפות אפריקה 2015, בית 2 הסתיים עם חמש תוצאות תיקו מתוך 6 משחקים. תצורתו הסופית היתה:
תוניסיה – 5 נקודות
קונגו – 3 נקודות
קייפ ורדה – 3 נקודות
זמביה – 2 נקודות
רק במשחק במחזור השני בין תוניסה לזמביה הושגה הכרעה. אם גם משחק זה היה מסתיים בתיקו, כל הנבחרות היו מסיימות עם 3 נקודות.

 

3. מאבק משולש בצמרת (ללא תוצאות תיקו)
תצורה: שלוש נבחרות עם 6 נקודות ועוד נבחרת אחת עם 0 נקודות.
מצב כזה קורה כאשר נבחרת אחת מפסידה את כל המשחקים ואילו במאבק בין שלוש הנבחרות הנותרות, כל אחת מהן מנצחת משחק אחד ומפסידה משחק אחד.
דוגמה לבית שהסתיים בתצורה הזו ניתן למצוא באליפות אסיה בשנת 1996. בית 2 נראה כך:
איראן – 6 נקודות
ערב הסעודית – 6 נקודות
עיראק – 6 נקודות
תאילנד – 0 נקודות
תאילנד הפסידה את כל משחקיה והשאירה את הבמה לשלוש הנבחרות האחרות. איראן ניצחה את ערב הסעודית, שניצחה את עיראק, שניצחה את איראן. ערב הסעודית סיימה במקום הראשון בעקבות הפרש שערים טוב יותר משתי הנבחרות האחרות

4 מאבק משולש בצמרת (עם תוצאות תיקו)
תצורה: שלוש נבחרות עם 5 נקודות ונבחרת אחת עם 0 נקודות
מצב כזה קורה כאשר נבחרת אחת מפסידה את כל המשחקים ואילו במאבק בין שלוש הנבחרות הנותרות, כל המשחקים מסתיימים בתוצאת תיקו
דוגמה לבית שהסתיים בתצורה הזו ניתן למצוא בירו 2004 כאשר בית 3 הסתיים כך:
שבדיה – 5 נקודות
דנמרק – 5 נקודות
איטליה – 5 נקודות
בולגריה – 0 נקודות
בולגריה הפסידה את כל משחקיה ואילו המשחקים בין שלוש הנבחרות האחרות הסתיימו בתוצאת תיקו. בעקבות העובדה כי אופ"א מתחשבת במאבקים פנימיים בין נבחרות לפני הפרש השערים, שבדיה ודנמרק סיימו ראשונות בבית לאחר שסיימו את המשחק ביניהן בתיקו עם שערים (2-2) במה שכונה הדיל הסקנדינבי.

 

5. מאבק משולש בתחתית (ללא תוצאות תיקו)
תצורה: נבחרת אחת עם 9 נקודות ועוד שלוש נבחרות עם 3 נקודות.
מצב כזה קורה כאשר נבחרת אחת מנצחת את כל המשחקים ואילו במאבק המשולש בין שלוש הנבחרות הנותרות, כל אחת מהן מנצחת משחק אחד ומפסידה משחק אחד.
דוגמה לבית שהסתיים בתצורה הזו ניתן למצוא באליפות אפריקה 2006 כאשר בית 4 הסתיים כך:
ניגריה – 9 נקודות
סנגל – 3 נקודות
גאנה – 3 נקודות
זימבבואה – 3 נקודות
ניגריה ניצחה את כל משחקיה ואילו במאבקים בין שלוש הנבחרות הנותרות , סנגל ניצחה את זימבבואה שניצחה את גאנה שניצחה את סנגל. סנגל העפילה לשלב הבא מהמקום השני בעקבות הפרש השערים העדיף על שתי הנבחרות האחרות

6. מאבק משולש בתחתית (עם תוצאות תיקו)
תצורה: נבחרת אחת עם 9 נקודות ועוד שלוש נבחרות עם 2 נקודות
מצב כזה קורה כאשר נבחרת אחת מנצחת את כל המשחקים ואילו במאבק בין שלוש הנבחרות הנותרות, כל המשחקים מסתיימים בתוצאת תיקו.
קשה למצוא דוגמה שתתאים למקרה הנדיר הזה אבל בטורניר הקופה אמריקה האחרון ב-2019 בית שלוש הסתיים כך:
קולומביה – 9 נקודות
ארגנטינה – 4 נקודות
פאראגואי – 2 נקודות
קטאר – נקודה אחת
קולומביה ניצחה את כל משחקיה ובמאבק בין שלוש הנבחרות החארות, שני משחקים מתוך השלושה הסתיימו בתיקו.
המשחק האחרון בבית בין ארגנטינה לקטאר הוכרע ונתן לארגנטינה את המקום השני ואת ההעפלה. אם היה מסתיים גם כן בתוצאת תיקו כל שלוש הנבחרות היו מסיימות עם 2 נקודות.

*****

לסיכום, רוב הבתים בטורנירים השונים מסתיימים בצורה סטנדרטית ומוכרת, אך יש לשים לב למקרי קיצון בהן נבחרת או קבוצה יכולה להבטיח עלייה לשלב הבא בשלב מוקדם יותר, בהתבסס על כמות המחזורים ועל כמות הנקודות אותן צברה. מכיוון שהשיטה לרוב לא משתנה מטורניר לטורניר, יש להתייחס לכך, כאשר מתחילים לעשות את החישובים על סיכויי ההעפלה של כל נבחרת או קבוצה לשלבים המתקדמים בכל טורניר.