מכבי חיפה היא אחת מהקבוצות הגדולות במדינה. כל ההצלחות והתארים שהשיג המועדון לאורך ההיסטוריה ממצבים אותו כאחד המועדונים הגדולים בארץ. לא תמיד זה היה כך ולמעשה עד שנות ה-80 מכבי חיפה לא זכתה אפילו באליפות אחת, אך לאורך 40 השנים האחרונות מדובר במועדון המעוטר ביותר בכדורגל הישראלי.

 

לצד כל ההישגים שלה, ויש לא מעט, תמיד מכבי חיפה ידעה לבעוט בדלי בצורה הטובה ביותר. זה קרה בליגה, זה קרה בגביעים השונים וזה בעיקר קרה באירופה. העובדה שמכבי חיפה הגיעה לכל הישגיה נתנה פתח גם לאכזבות רבות ברגעי מפתח. במילים אחרות, למרות הצלחותיה הרבות, ואולי בעקבותיהן, מכבי חיפה גם נחלה לא מעט רגעים לא פשוטים שמנעו ממנה הצלחות גדולות אף יותר, בכל זירה בה השתתפה. אם ננסה להסביר את זה מטאפורית, נוכל להגיד שמכבי חיפה נוהגת להגיע לבאר, לשתות מהבאר, אבל אף פעם לא את כל המים שיש לבאר להציע.

בדוגמאות הבאות אין אני חולק על הישגיה של מכבי חיפה, אלא רק רוצה לסמן עשרה רגעים, לאו דווקא ספורטיביים, שהסתיימו בצורה אכזרית עבור המועדון מהכרמל.

גילוי נאות: אני אוהד הפועל חיפה, ולא כל כך מחבב את היריבה הירוקה. אולי זה מה שגרם לי לזכור את כל הרגעים הלא נעימים האלו, אבל תאמינו לי, לא פשוט לגדול בצד האדום של הכרמל ולהסתכל מהצד על עשרות התארים שנפלו בצד השני של העיר החל משנות ה-80. המטרה היא לא לגמד את ההישגים, אלא להיפך, להראות כמה היו קרובים הירוקים להישגים משמעותיים אפילו יותר במהלך השנים, ולהיזכר בדברים שקרו, ויכלו לקרות, רק למכבי חיפה.

 

פרשת הפקס

בשנת 2001 מכבי חיפה השתתפה במוקדמות ליגת האלופות. היא הייתה צריכה לעבור שני סיבובי מוקדמות על מנת להעפיל לשלב הבתים. בסיבוב הראשון הוגרלה מול האקה אלופת פינלנד ובסיבוב המכריע היתה צריכה לפגוש את ליברפול. חיפה עברה בקלות את האלופה הפינית לאחר ניצחון 0-1 בחוץ ו 0-4 בגומלין בארץ. יום לאחר המשחק בארץ, אופ"א שלחה פקס למועדון החיפאי ובו נכתב כי בעקבות השתתפותו של וואליד באדיר במשחק הגומלין, היא סופגת הפסד טכני ומודחת מיידית מאירופה.

באדיר, שלא שיחק במשחק הראשון, היה מורחק ל-3 משחקים אירופאיים בעקבות עונש שספג עונה קודם לכן במפגש מול ויטסה ארנהיים. בחיפה היו בטוחים שהוא הורחק לשני משחקים ולכן לא שיחק בגומלין מול ההולנדים ובמשחק הראשון בפינלנד, אך לא כך היה וחיפה פספסה הזדמנות היסטורית למפגש ישראלי ראשון מול קבוצה אנגלית.

 

עונת הצ'מפיונס

מכבי חיפה היתה הקבוצה הישראלית הראשונה שהשתתפה בשלב הבתים של ליגת האלופות וללא ספק ייצגה אותנו בכבוד רב. מה שכן, חיפה פספסה הזדמנות חד פעמית גם לעבור את שלב הבתים. היא קיבלה בית עם מנצ'סטר יונייטד, לברקוזן ואולימפיאקוס. פרט לאלופה האנגלית, שתי היריבות האחרות היו יחסית חלשות. לברקוזן דורגה גבוה מפני ששנה קודם הגיעה לגמר, אך איבדה את נכסיה שנמכרו לקבוצות אחרות ואולימפיאקוס היתה ונשארה קבוצה בינונית יחסית לשלב בתים של ליגת האלופות.

חיפה הפסידה פעמיים ללברקוזן במשחקים צמודים והגרמנים הוסיפו עוד ניצחון אחד בלבד על מנת להעפיל לשלב הבא עם 9 נקודות. את שלב הבתים השני היא כבר סיימה עם 0 נקודות. בדיעבד, תיקו אחד משני משחקיה מול הגרמנים היה מעלה את חיפה לסיבוב השני, אך זה לא קרה. גם לאחר שמצאה את עצמה בגביע אופ"א, חיפה, שהיתה יכולה להגיע רחוק מאוד בקמפיין הזה, חטפה שתי רביעיות מאאק אתונה והודחה גם מהמפעל המשני. ללא ספק פספוס הזדמנות שספק אם ומתי תחזור שוב.

 

הפסקת החשמל

בשנת 2004 ישראל היתה קרובה לייצוג של שתי קבוצות בשלב הבתים של ליגת האלופות. מכבי תל אביב כבר עלתה ומכבי חיפה היתה צריכה להפוך פיגור של  1-2 מהמשחק הראשון מול רוזנבורג הנורווגית. חיפה הובילה 0-2 ולמרות ששיחקה בעשרה שחקנים רוב שלבי המשחק לאחר הרחקתו של נג'ואן גרייב, הצליחה לשמור על התוצאה. עד שנכבה החשמל. דקות לפני סיום המשחק, נפסק החשמל באיצטדיון רמת גן. המשחק נעצר לכמה דקות, וחיפה, שאיבדה ריכוז, ספגה גול מצמק בדקה ה90 שהוביל את המשחק להארכה. בהארכה השחקנים בירוק כבר נפלו מהרגליים ורוזנבורג השלימה את המהפך וסתמה את הגולל על חלום הצ'מפיונס הכפול של ישראל.

 

אוי דוידוביץ'

בשנת 2005 מכבי חיפה פגשה את מאלמו השבדית במוקדמות הצ'מפיונס. לפני ההתמודדות אפילו המזל הלך איתה לאחר שגילתה כי במידה ותעבור את האלופה השבדית, תחכה לה בשלב המכריע אלופת שוויץ ת'ון, ולא דינמו קייב המדורגת. העפלה שניה לשלב הבתים היתה בהישג יד. לאחר הפסד במשחק הראשון 2-3, חיפה הגיעה לארץ וכבר הובילה 0-1, אך טעות נוראית של ניר דוידוביץ החזירה את השבדים לחיים. אמנם חיפה הצליחה לעלות ליתרון נוסף, אך גם אותו איבדה. מכבי חיפה הודחה וצמד המילים של מאיר אינשטיין על הטעות של השוער נשארו בתודעה עד היום.

 

השלג הרוסי

אם כבר ניר דוידוביץ', גם בעונת 97/98 בה הירוקים הגיעו לרבע גמר גביע המחזיקות, השוער עמד במרכז הבמה עם עוד טעות אופיינית. חיפה יצאה למשחק ראשון מול לוקומוטיב מוסקבה בקור הרוסי (כמה שנים לפני שגם הפועל תל אביב ביקרה שם) אחרי שהדיחה במפתיע את פסז' בשמינית הגמר. לאחר מחצית ראשונה בה שמרו על שער נקי וחלומות על חצי גמר אירופי כבר עלו לאויר, עברו רק 3 דקות וג'נשיה הרוסי, שניסה לנצל את תנאי המגרש הקשים, בעט בעיטה סתמית מחצי מגרש, והשוער החיפאי השמיט את הכדור לתוך השער. אותו מהלך פרץ את הסכר להמשך וחיפה, שהיתה בעונת שיא אירופאית, הובסה 0-3 בדרך להדחה אכזרית.

 

פארמה

בעונת 93/94, מכבי חיפה (כנראה הגדולה בכל הזמנים) שיחקה בגביע המחזיקות. היא התמודדה מול מחזיקת הגביע האיטלקי ומחזיקת גביע המחזיקות שנה קודם, פארמה. חיפה הפסידה במשחק הראשון 0-1 משער של תומאס ברולין ויצאה לגומלין באיטליה בלי הרבה סיכוי. בניגוד ליחסי הכוחות, אלון מזרחי הצליח להעלות את הירוקים ליתרון והקבוצה מהכרמל הצליחה להחזיק מעמד עד בעיטות ההכרעה. למרות הניצחון הענק ב90 דקות, בדו קרב הפנדלים הרגליים של השחקנים הישראלים רעדו וחיפה הפסידה 1-3 בבעיטות ההכרעה לאחר שלא פחות משלושה שחקנים החמיצו מהנקודה הלבנה (מזרחי, חרזי ועטר).

 

אפס נקודות אפס שערים

קשה להגיד כישלון על קבוצה ישראלית שעולה לצ'מפיונס ליג, אך גם מבלי להשתמש בביטוי הזה, אי אפשר להתעלם מכך שמכבי חיפה היתה חתומה על השיא המפוקפק של הקבוצה הראשונה בהיסטוריה של ליגת האלופות שלא צברה נקודה ולא הבקיעה שער בכל ששת המשחקים בשלב הבתים. מאז המקרה הזה קרה עוד פעם אחת כך שחיפה חולקת ב"הישג" הזה יחד עם דינמו זאגרב. השאלה הכי טובה על אותה עונת צ'מפיונס של הירוקים היא: מה יותר כדאי להיות? ראש לשועלים או זנב לאריות?

 

עונת הקיזוז

איכשהו היה צפוי שהקבוצה שתיפגע מהשיטה של אבי לוזון תהיה מכבי חיפה. בעונת 2009 חיפה סיימה את העונה הסדירה במקום הראשון עם פער של 6 נקודות על פני הפועל תל אביב. בעקבות שיטת הקיזוז שהונהגה באותה עונה, הפער הצטמק ל-3 נקודות בתחילת הפליאוף וניצחון אחד של האדומים בקרית אליעזר הפך את התמונה. בסופה של אותה עונה, ואחרי עוד נפילה במחזור האחרון מול בני יהודה, מכבי חיפה והפועל תל אביב סיימו עם אותו מספר נקודות, ובעקבות הפרש שערים (שלא קוזז בחצי) חיפה הפסידה את האליפות, למרות אחוזי הצלחה גבוהים יותר משל היריבה האדומה מתל אביב.

 

מאני טיים

פרט לעונת 2009/2010, שכבר הוזכרה כדרמטית בעקבות הקיזוז, גם עונת 2002-2003 היתה אחת הדרמטיות שידעה ליגת העל מאז ומעולם. שלוש קבוצות היו עם מספר נקודות זהה כשני מחזורים לסיום – מכבי ת"א, מכבי חיפה והפועל תל אביב, והיה צפוי שהאליפות תוכרע על הפרש שערים. למחזור האחרון הגיעו שתי הקבוצות של מכבי עם מספר נקודות זהה כאשר המועדון הצהוב הוביל בשלושה שערים על פני הירוקים. מכבי חיפה יצאה למשחק באשדוד ופירקה אותה 0-5 כבר במחצית, כאשר במשחק השני מכבי תל אביב לא הצליחה לכבוש אפילו שער אחד מול הפועל פתח תקווה (במשחק "חוץ" מול 40,000 אוהדים צהובים ברמת גן). רוחות האליפות כבר נשבו לכיוון חיפה, אך משום מה היא הורידה את הרגל מהגז, נתנה לאשדוד לצמק וכתוצאה משלישייה צהובה במחצית השניה במשחק המקביל, איבדה את האליפות ב-45 הדקות האחרונות לעונה. איבוד האליפות היחיד שלה בשש עונות בין השנים 2001 ל 2006.

 

איפה הדאבל

כפי שהזכרנו בסעיף הקודם, מכבי חיפה לקחה 5 אליפויות ב-6 שנים בתחילת שנות ה-2000. אף עונה מבין ה-5 הללו לא הסתיימה עם דאבל. כמובן שזה לא מעיד על שום כישלון וכמובן שמכבי חיפה היתה הקבוצה הכי טובה בארץ באותן שנים, אך רצף של משחקי נוק אאוט לא טובים גרם לכך שכבר 30 שנים חיפה לא זכתה בתואר הכפול. מאיבוד יתרון של 0-2 בדקות האחרונות מול מכבי פתח תקווה בחצי הגמר, דרך הפסד בפנדלים בגמר מול מכבי תל אביב ועד להדחות נוספות בבעיטות הכרעה מהנקודה הלבנה להפועל תל אביב ולהפועל חיפה, מכבי חיפה לא הצליחה לשים את ידה בשום עונת אליפות גם על גביע המדינה ונשארה עד היום עם זיכרונות הדאבל מ-1991.

 

לסיכום,
מכבי חיפה היא ללא ספק אחד מהמועדונים הגדולים בארץ, עם הישגים מדהימים ותארים בלתי נגמרים. אך עם כל ההצלחות, וכנראה בעקבותיהן, לאורך ההיסטוריה היו הרבה מצבים בהם היא בעטה בדלי שאותו מילאה בעצמה ופספסה אין ספור הזדמנויות להיות המועדון המוביל בארץ בפער גדול מהאחרות, גם מבחינת תארים בליגה המקומית וגם מבחינת הישגים במפעלים האירופאים.