למה לקאיו יש סיכוי טוב להיות האקס פקטור של הפועל?

קאיו סזאר אלבס דוס סנטוס או בקיצור “קאיו” חגג במאי האחרון יום הולדת 32. אחרי עונה כושלת במכבי חיפה, חתם קאיו ברגע האחרון של מועד ההעברות בליגה הישראלית בהפועל ת”א. הפועל כבשה מתחילת השנה (אחרי 5 מחזורים) 3 שערים בסה”כ. במחזור הפתיחה, במשחק ההפסד לחדרה, כבש עומר דמארי. במחזור השני אמיר עגייב כבש שער ניצחון בדקה ה-88 ובמשחק התיקו נגד סכנין בדוחא במחזור ה-3 היה זה רועי זיקרי שכבש שער מקרי גם כן בדקות הסיום רגע לפני שהפועל ירדה מנוצחת. למרות שרק עלתה ליגה, הפועל שמה לעצמה מול העיניים את הפלייאוף העליון, הסגל שלה לא אמור להתחרות בבאר שבע ומכבי ת”א אבל כן יש בסגל דברים שיכולים להתחבר ולקבל תפנית מעניינת.

קאיו, שבטרם הגעתו למכבי חיפה כיכב בליגה השוויצרית במשך 4 עונות, יכול להיות האיש הכי חשוב באיך שהעונה של הפועל תתפתח ותסתיים. מכבי חיפה, שמאסה לראות שחקנים שלה משתלבים אחרי כישלון אצלה, ניסתה עוד לפני המעבר לשים בחוזה ההשאלה להפועל אופציה להחזיר אותו בינואר, אבל הפועל סירבה. הרבה שאלות יש סביב שחקן זר בגיל כזה שבעונה הראשונה שלו נכשל בצורה נחרצת במועדון גדול אחר, אבל אם יושבי שער 5 מחפשים סיבות לאופטימיות, אלה הסיבות:

קאיו מכבי חיפה
Credit to “Grasshopper Club Zürich” Facebook page
  1. להפועל אין שחקן כמו קאיו.
    גם בעידן שבו תפקיד “הפליימייקר” חלף מעולם הכדורגל, בכל קבוצה יש את השחקן שרוב הכדורים עוברים דרכו, שהוא השחקן הכי יצירתי במערך, שהוא באמת מתפקד כבסיס ההגדרה של קשר. דוחף קדימה, מחלק הכי הרבה מסירות מפתח לחולייה הקדמית ומשמש כברומטר המרכזי של הקבוצה. במכבי יש את דור מיכה, בבאר שבע יש את מאור מליקסון, בבית”ר יש את עידן ורד ולא חסרות עוד דוגמאות בארץ ובעולם.

    לקבוצה יכולה להיות חולייה קדמית נהדרת וחוליית הגנה לא רעה, אבל אם אין לה קישור אפקטיבי הקבוצה מן הסתם תהיה חסרת איזון. אם מסתכלים על חמשת המחזורים הראשונים בליגה, נראה שהפועל חסרת איזון, חסרת מעוף, והכל מבחינה התקפית הוא מקרי בהחלט. רפואה במשחק הדרבי בשבוע שעבר וכפי שצפוי גם היום במשחק נגד אשדוד, פותח בשלישיית הקישור עם שי אליאס, ניר לקס ורמזי ספורי. אליאס, על אף משחק מצוין נגד היריבה העירונית ולקס הם לא קשרים שדוחפים מספיק קדימה אם בכלל והאוריינטציה שלהם יותר הגנתית מאשר התקפית. ספורי, שגם נתן בדרבי משחק לא רע, הוא שחקן מוכשר שנראה שהתבגר בשנתיים האחרונות, אבל עדיין השחקן הקדמי בשלישייה האמצעית זה לא התפקיד המקורי שלו. בנוסף לזה, כל זמן שהוא עדיין חוטא לעתים די קרובות בנגיעה נוספת מיותרת בכדור, במיוחד במרכז המגרש, נותן את התחושה שהוא לא האיש למשימה החשובה הזאת- לדחוף את הכדור לחולייה הקדמית ולאזורים המסוכנים. ספורי חד, יש לו דריבל טוב ונראה כי הוא צריך להיות חלק מהשלישייה הקדמית. רוג’ר ברנרדו, שאליאס תפס לו את המקום בדרבי גם הוא שחקן הגנתי ורז כהן הגיע יותר למלא חורים כשחקן ספסל.

  2. כי לפני השנה של קאיו בחיפה הוא חגג 4 שנים בגראסהופרס.
    נכון, נתקלנו לא מעט בעבר בסיטואציות בהם שחקנים אחרי הצלחה גדולה, נכשלים לאחר מכן בקבוצה חדשה ולאחר מכן קשה להם מאוד לחזור לפורמה מלפני המעבר ומשם הדרך שלהם לכדור שלג רע הייתה קצרה. זה קרה לשחקנים גדולים מקאיו ועוד ניתקל בסיפורים כאלה גם בעתיד. יחד עם כל זה, מכבי חיפה בשנים האחרונות לא מהווה אינדיקציה להצלחה או כישלון של שחקנים. אם בוחנים את הנתונים של קאיו לפני המעבר בקיץ שעבר לכרמל ואם מסתכלים בביצועים שלו בסרטונים כאלה ואחרים, ניתן לראות שלאיש שגדל ברחובות סאו פאולו יש כדורגל.

    במשך 4 עונות בשוויץ שיחק קאיו 126 משחקי ליגה וכבש 51 שערים. בכל אחת מ-4 העונות שלו הוא כבש בכמות דו ספרתית והוסיף לשערים גם 22 בישולים. כשהגיע למכבי חיפה מונאס דאבור, שעושה חיל בימים אלה ברד בול זלצבורג האוסטרית ושיחק איתו בגראסהופרס, התראיין לתקשורת בארץ וטען כי “קאיו יכול להיות בשקט שובר שוויון. הוא חיובי מאוד בחדר ההלבשה, הוא יודע להתמודד עם לחץ”. קאיו שחקן שצריך לעבוד בשבילו. כמו הרבה ברזילאים שמשחקים בחוליה הקדמית, הגנה הוא לא אוהב לעשות ורפואה יצטרך לדעת לשחרר אותו כמה שאפשר מהעול ההגנתי ולגרום לזה שהוא ירגיש משוחרר כדי לעשות את העבודה ההתקפית שמוטלת על הכתפיים שלו. לפני שהגיע לליגה השוויצרית, שיחק קאיו גם בגרמניה בפרנקפורט שם קיבל לא מעט ביקורות על הקושי שלו להשתלב, לתת יד במאמץ ההגנתי, דבר שלבסוף הביא אותו חזרה לברזיל.

  3. כי למרות הכל יש לקאיו למי למסור.
    הפועל בנתה סגל עם חולייה קדמית די מהירה ומוכשרת. אפשר להיות צינים לגבי שחקני ההתקפה של הפועל, אבל פוטנציאל יש להם. דמארי אמנם לא נראה כמו אותו שחקן מפעם עם הקילריות שאפיינה אותו, אבל גם לשכטר לקח זמן לחזור לכושר כשעבר מחיפה לבית”ר והוא אפילו היה פחות סקורר מדמארי. דמארי לא נראה כבד, הוא פשוט עדיין נראה כבוי וחסר ביטחון, ביטחון שמן הסתם יעלה ככל שהשערים יגיעו.
    זיקרי בשנה הקודמת נתן חצי עונה מצוינת בהפועל כפר סבא בליגה הלאומית, הראה שהוא במגמת עלייה וגם בחצי השנה השנייה בהפועל רעננה בליגת העל הוא הראה ניצוצות של שחקן שעם קצת ריכוז והחלטות נכונות בחלק המכריע של המגרש יכול בשקט לכבוש כמות מספקת של שערים.
    אחמד אעבד עד כה נראה לא מרוכז ולפעמים אפילו אדיש, אבל גם הוא יודע שאחרי שנים בקריית שמונה, הוא הגיע לקבוצה גדולה עם קהל גדול, משהו שהוא חלם עליו כל הקריירה. גם הוא בדומה לחבריו בהתקפה, צריך להיות יותר תכליתי, יותר מרוכז מול השער וגם הוא שחקן שאם הדברים יתחברו לו, יכול להיות פאקטור מאוד משמעותי.

    על הספסל של הפועל מחכה כמובן אמיר עגייב, שגם לו לא חסר כישרון. עגייב אמנם לא הוכיח עד היום את מה שציפו ממנו עוד בהתחלת הקריירה הבוגרת בבני יהודה, אבל יש תחושה שאם יש מאמן שיכול לגרום לעגייב לפרוץ זה קובי רפואה שלא מתפשר עם השחקנים על משמעת ועבודה קשה.
    עוד כישרון ששייך לסגל של הפועל ואמור לחזור בקרוב לשחק אחרי שנת היעדרות הוא ג’וזף גנדה. גנדה שותף בסוף עונת הירידה בהרכב של הפועל, פתח את העונה בלאומית בצורה מצוינת, אך לאחר מכן פציעה קשה השביתה אותו עד היום.

    בקיצור, קאיו, יש לך את כל הסיבות להצליח, עכשיו תורך

קאיו, הפועל תל אביב
קרדיט לדף הפייסבוק של הפועל תל אביב
 
   
   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!