למדו מהכשלון – על העליונות של המאמנים הגרמנים בכדורגל האירופאי

// מאת רועי אורן

שני משחקי חצי-גמר ליגת האלופות שנערכו השבוע היו קרבות ישירים בין גרמניה לצרפת, כאשר שתי קבוצות גרמניות פגשו שתי קבוצות צרפתיות ולראשונה מזה זמן רב לא היתה נציגה בשלב חצי-הגמר לשלושת הליגות הגדולות באירופה: ספרד, איטליה, ואנגליה.

עוד ניתן לראות ששלושה מהמאמנים של הקבוצות שהגיעו לשלב חצי-הגמר, ושני המאמנים שהעפילו לגמר, הם גרמניים. נשאלת השאלה, מה ניתן ללמוד על ההתפתחויות שעבר הכדורגל הגרמני בשנים האחרונות?

האנס-דיטר פליק
Credit to "FC Bayern München" Facebook page

 

כחלק מהרפורמות המקיפות שעבר הכדורגל הגרמני בתחילת שנות האלפיים, החלו מאמנים גרמנים ללמוד את מקצוע מדעי הספורט באוניברסיטאות הגרמניות. במסגרת לימודיהם האקדמיים נפגשים המאמנים בין-השאר עם מאמני ענפים שונים, אתלטיקה למשל וכן הם "מוצמדים" למומחים עם רקע מתחומים שונים שאינם קשורים לספורט כגון: פסיכולוגיה, מדעי המוח, חינוך ועוד. כתוצאה משיטה זו, מאמני הכדורגל הגרמניים העשירו את הידע שלהם בתחומים רבים וזה הוביל להטמעת החשיבה המדעית בקרב מאמני כדורגל גרמניים.

שני המאמנים המובילים בתחום הזה הם מאמן פריז סן ז'רמן, תומאס טוכל ומאמן לייפציג יוליאן נגלסמן, אשר סיימו את קריירת המשחק בגיל מוקדם ונכנסו לעולם האימון בגיל צעיר באופן יחסי למאמנים אחרים. כך למשל, כאשר היה טוכל בן-26 הוא מונה למאמן קבוצת הנוער של שטוטגרט, וכן הוא קידם את נגלסמן שפרש ממשחק פעיל בגיל 20 לתפקיד סקאוט ומאמן באואגסבורג. בנוסף, למד נגלסמן מנהל עסקים במקביל לעיסוק בכדורגל ובעקבות המלצת פסיכולוגים ואנליסטים הוא עבר להופנהיים בתור מאמן נוער. בהמשך הוא אימן את הקבוצה הבוגרת של הופנהיים, והשבוע הוא הפך למאמן הצעיר ביותר להוביל קבוצה לשלב חצי-גמר ליגת האלופות.

תומאס טוכל
Credit to "Borussia Dortmund" Facebook page

פליק, טוכל ונגלסמן אימצו את סגנון הלימוד הדיפרנציאלי, הכולל שיטת חינוך מבוססת מדע לפיו כל אדם הוא ייחודי ובעל יכולות קוגניטיביות שונות, הכוללות, בין-השאר, יכולות מחשבה ויכולות גופניות שונות ולכן, כל שחקן צריך להתאמן בצורה שונה. כלומר, הם משלבים תרגילים קוגניטיביים ופיזיולוגיים לצד העמידה במגרש וגיבוש היכולת הקבוצתית של המועדון בו הם עובדים. צוות האימון משנה פעמים תכופות את התרגילים הקבוצתיים כך שהדינמיקה הקבוצתית לא תיפגע מצד אחד, וכן מנסה למצוא לכל שחקן את שיטת האימונים המתאימה לו.

הידע המדעי והמקצועי של המאמנים הגרמנים מתרחב ומתעצב מחדש בעקבות תגליות ומחקרים חדשים. הם מאמצים חשיבה מדעית אשר עוזרת להם לבצע אימונים טקטיים לכל שחקן בנפרד מחד, ולשמור על הקבוצתיות מאידך. הם מפרקים אלמנטים מורכבים לחלקים פשוטים שכל שחקן יכול להתחבר אליהם תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים וויזואליים. כך למשל, נגלסמן ופליק שמים על מכשיר הטאבלט את שם השחקן לפי העמדה בה הוא משחק ולפי מהלך העניינים כפי שהם באים לידי ביטוי על המסך הטאבלט כך מתנהל המשחקון על מגרש האימונים.

 

לסיכום, ניתן לראות כי חלק מהשינויים שעבר הכדורגל הגרמני כתוצאה מהכישלון המחפיר בטורניר יורו 2000 (בו גרמניה לא עברה את שלה הבתים) הוא שילוב של יכולות קוגניטיביות, פסיכולוגיות, מדעיות, וטכנולוגיות, לצד כושר משחק ויכולות טקטיות ואסטרטגיות אשר עוזרות לשחקנים להבין את משחק הכדורגל הן כבודדים והן כקבוצה.

עכשיו צריך לראות האם מאמנים ממדינות אחרות יאמצו את החשיבה הזו ואיך הדבר יבוא לידי ביטוי בליגת האלופות ובליגה האירופאית בשנים הבאות.

נגלסמן
יוליאן נגלסמן
Credit to TSG 1899 Hoffenheim Facebook page

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח