ליברקלופ רוצה אליפות

האם ליברפול תתקרב שוב ל-100 נקודות?
מה הסיכוי שמאנה וסלאח יכבשו גם העונה כמות זהה של שערים ומעל 20?
האם נזכה שוב בצ’מפיונס?
היתכן ששני מגינים יהיו גם העונה המבשלים הכי טובים?
יכול להיות שאוריגי שוב יגיע ל 40% מהשדה והכל בשערים מכריעים?
האם נזכה לראות משחק היסטורי שיתקרב לקאמבק מול ברצלונה?
האם הזכיה בליגת האלופות היא הסיפתח לעוד תארים או הבלחה חד פעמית?
כל התשובות בעונה החדשה של הסידרה הנהדרת על ליברקלופ.

קבוצה. נקודה. סוף.
credit to “liverpool fc” facebook page

 

לפני העונה האחרונה הייתי משוכנע שליברקלופ יכולה, צריכה וראויה לזכות באליפות. האמנתי שהתהליך של קלופ הבשיל וראיתי את הדם החדש שהוזרם לקבוצה, ומצד שני ראיתי צרות וקשיים אצל כל המתחרות, למעט סיטי. חשבתי שליברפול תהיה טובה, אולם לא האמנתי שסיטי תצליח לשחזר את העונה המושלמת שלה, אלא שהיא הצליחה וזכתה באליפות שניה ברציפות.
ההישג של ליברפול היה פנטסטי ונדיר, אלא שכל הסטטיסטיקות המתקדמות מצביעות על כך שהקבוצה השיגה יותר ממה שהיתה אמורה להשיג, לעומת סיטי שהשיגה את מה שהיתה אמורה.

ליברפול השיגה 15 נקודות בעשרים הדקות האחרונות של משחקי הליגה לעומת 4 בלבד של סיטי (שתיים מהן בניצחון על האדומים). אפשר להגיד שזה אופי, נחישות, כח רצון ואמונה ואפשר גם להניח די בוודאות שפער כזה לא יחזור שוב. אפשר להגיד שלמרות שצבירת הנקודות הסופית היתה כמעט זהה, ליברפול התאמצה יותר מסיטי והיתה עם טיפה יותר מזל.

 

העונה התמונה נראית שונה.
התהליך של ליברפול בשל, אולם אין דם חדש אלא עירוי פנימי בלבד, והמתחרות מגיעות מוכנות יותר למלחמה.

קלופ רוצה יציבות בסגל ואני מסכים איתו, אולם חושש מקיפאון.
אני מאמין שהסגל הנוכחי חזק ומסוגל לרוץ עד הסוף, אולם אני חושש מהתאהבות של קלופ וההנהלה במבנה שהם הקימו, שמקשה עליהם לשנות ולעדכן אותו כשאפשר ולא כשאין ברירה. שחקנים חדשים תורמים כמובן מקצועית ובנוסף הם מאתגרים את הסגל הקיים.
למרות החששות שלי, מדיניות הרכש של קלופ הוכיחה את עצמה עד היום, ואני מקווה שכך יהיה גם העונה.

הנושא המהותי השני הוא המצב הפסיכולוגי, שמתבטא במוטיבציה ויכולת ההתנעה מחדש וברמת הבטחון העצמי.
הזכייה בליגת האלופות היתה שיא עבור כל השחקנים והרשת מלאה בציטוטים כמו “זה הרגע המיוחד בחיי ומדובר בתואר הגדול מכולם” (וינאלדום) או “זוהי הגשמת חלום עבור כל שחקן, ואם אתה נכשל אתה מתאמץ יותר בעונה הבאה” (וירג’יל).
גם עבור קלופ הזכייה היא שיא ושבירת תקרת זכוכית שרבים היו משוכנעים שהיא חזקה ממנו.

הניצחון על ברצלונה יצר בקבוצה וגם אצל האוהדים תחושת בטחון עצומה ואמונה ביכולת לצאת בשלום ממצבים קשים, וסימל סוג של המשכיות לניצחונות “זמן פציעות” שהושגו בליגה.
השאלה הגדולה היא האם קלופ יצליח לייצר מחדש אצלו ואצל השחקנים את המוטיבציה והמחוייבות שהובילו אותם להצלחות בעונה שעברה, והאם הוא יצליח לווסת את תחושת הביטחון כך שלא תיהפך למופרזת ותביא לשאננות.
קלופ ידוע כמוטיבטור מעולה, כאיש של אנשים, ונראה שהוא האדם הנכון למשימה הזו, אולם זה ממש לא יהיה פשוט וקל, גם לא עבורו.

גם כשהוא מהורהר (לקראת העונה?) הוא מחייך credit to “Liverpool fc” Facebook page

 

שני הנושאים הללו, סגל ומצב מנטלי – פסיכולוגי, מתנקזים לדילמת הרוטציה. בעונה אקסטרה ארוכה כמו שתהיה השנה, שכנראה, חס וחלילה, צפויות בה יותר פציעות מהעונה שהסתיימה (בגלל עוד קיץ עמוס לכל הכוכבים וכי לא בטוח שיהיה לנו שוב כזה מזל), קלופ יהיה חייב להרחיב את הרוטציה שלו, וזה נוגד את הפילוסופיה שלו. לאורך התקופה שלו בקבוצה ראינו שהוא מעדיף סגל קצר יחסית ויציב, וממעט לעשות חילופים מוקדמים.

הרחבת הרוטציה יכולה להביא את הקבוצה חזקה יותר לשלבים המכריעים וסביר להניח שלשחקני המשנה יהיה רצון עז יותר ומוטיבציה גבוהה להוכיח את עצמם, אולי אפילו יותר מהכוכבים.
לטעמי זו נקודת המפתח שתקבע את גורל העונה הזו – היקף השימוש בשחקני המשנה והתפוקה שקלופ יוציא מהם.
אם שחקני המשנה ישחקו הרבה ויתרמו הרבה, אנחנו נצליח. בכל קומבינציה אחרת, סיכויי האליפות יפחתו משמעותית.

 

נקודות חשובות נוספות:
תרומת הקישור להתקפה –
נושא שנטחן כבר לעייפה. חל שיפור בעונה האחרונה בכמות השערים והאסיסטים (12 ו 11 בהתאמה, כולל פנדלים), אולם הכמות עדיין נמוכה ביחס לסיטי, ובהנחה שכולם כבר יודעים מה המגינים יכולים לעשות, קלופ יצטרך לקבל תרומה גבוהה יותר מהצוות הזה. הכדור אצלו ואצל קייטה, אוקס ולאלאנה.

מי יהיה האקס פקטור –
מישהו מבין שחקני השורה השניה יהיה חייב להרים את הרמה שלו ברגעים החשובים. אשתקד זה היה אוריגי, אולם רק במשחקים ספורים.
לדעתי העונה זה יהיה קייטה, ואם קלופ יתן לו צ’אנסים אז ברוסטר עשוי להפתיע.

מול הגדולות –
נכון שאסור להפסיד נקודות מול הקטנות, אולם יש כאלה שיאמרו שדווקא מול הגדולות ליברפול הפסידה את האליפות, אם זה במשחק הזהיר מול המנצ’סטריות שהביא לשתי תוצאות תיקו מאופסות, ואם זה בהפסד לסיטי.
בשלוש השנים האחרונות היתה תנודתיות גדולה בתוצאות מול חמש הגדולות, והעונה הקבוצה חייבת לשמור על המאזן של העונה האחרונה:
2016-17 : מאזן 5 – 5 – 0 / 20 נקודות / 16 – 10.
2017-18 : מאזן 2 – 4 – 4 / 10 נקודות / 16 – 21.
2018-19 : מאזן 5 – 4 – 1 / 19 נקודות / 17 – 8.

שקט תעשייתי –
למרות שיש לא מעט שחקנים על הספסל שיכולים לשחק יותר דקות בקבוצות אחרות, אנחנו לא שומעים על קיטורים, תלונות ורעשים, וזה בהחלט לזכות ההנהלה וקלופ. כולם תורמים ונותנים את המקסימום כשמבקשים מהם, גם אם זה לעיתים רחוקות. השאלה מה יהיה אם הרוטציה תתרחב ואם הקבוצה תגמגם. זה יהיה מבחן גדול לקלופ.

מעולם לא הרגשתי תחושת הקלה כמו אחרי הבעיטה הזו. credit to uefa champions league Facebook page

 

ומה עשו המתחרות בקיץ:
מנצ’סטר סיטי –
פלוס: פפ ממשיך, דה ברויינה חוזר ורודרי יחזק את המרכז.
מינוס: קומפאני הלך – מי המנהיג?, סאנה הולך או נשאר?
תחזית: מי שלא האמין שהם יעשו ריפיט בנקודות ותואר עלול לאכול את הכובע שוב. המועמדים העיקריים לאליפות ביי פאר.

צ’לסי –
פלוס: מאמן שיקבל כבוד מהשחקנים, האוהדים ואפילו מהבוס. הגנה יציבה. מאמן צעיר ושחקנים צעירים עם פוטנציאל.
מינוס: הזאר הפליג למדריד. מי יבקיע ומה באמת הפוטנציאל של המאמן והצעירים?
תחזית: ילחמו כפי רוחו של למפארד והקהל יאהב אותם. טופ פור? גבולי.

טוטנהאם –
פלוס: פוצ’טינו נשאר, סגל יציב, הגיעו הביתה.
מינוס: רכש מצומצם וסגל קצר יחסית, פוצ’טינו לא רגוע.
תחזית: האם השלד ואיכות המאמן יספיקו להיכנס לרביעייה? כן.

מנצ’סטר יונייטד –
פלוס: המנהיגות של הארי מגווייר, האופי והשקט של סולשיאר.
מינוס: פוגבה ולוקאקו מתנדנדים, מאמן לא מנוסה.
תחזית: ילחמו על מקום ברביעייה ואולי יתגנבו אליה ואולי אפילו יגנבו יותר נקודות מסיטי מאשר מאיתנו.

ארסנל –
פלוס: פפה משלים טריו התקפי מלהיב, אמרי מכיר את הליגה.
מינוס: הגנה בסימן שאלה ביחוד אחרי עזיבת קוסיילני, אוזיל, כל הלחץ על אמרי.
תחזית: משחקים מלהיבים ורבי שערים (לשני הכיוונים) ועונה חמישית ברציפות ללא צ’מפיונס.

 

כבר שבוע אני שובר את הראש איזה תחזית לתת לעונה הקרובה, ואיני מצליח להגיע למסקנה ברורה. אשתקד קלופ היה זהיר ונתן עדיפות לרשת נקיה, מתוך אמונה שההתקפה תעשה את שלה, וזה עבד מעולה. מעניין אם השנה הוא ישנה את סדר העדיפות.
הכל יכול להיות ושום דבר לא יפתיע אותי. לא אליפות וגם לא הידרדרות למקום הרביעי.
לכן אתן לצמד שליווה אותי אשתקד לסכם –

האופטימי יגיד: אליפות. שלושים שנה זה די והותר.
הפסימי יענה: סיטי.
האופטימי יאמר: המיקומים שלנו עם קלופ הם סידרה הנדסית יורדת: 8 – 4 – 2 – ….
הפסימי יגיב: עם קלופ סיימנו רק במקום זוגי…

נ.ב.
הגירסה העברית לשיר האוהדים:
סלאח יש לו פנדל / וירג’יל מחלץ /
אוריגי שוב כובש / ואליסון הודף /
Allez, Allez, allez

קלופ על הידיים / יש לנו גביע /
ניצחנו בשיניים / כי לנו זה מגיע /
Allez, Allez, allez

כבשנו את אירופה / ניצחנו במדריד /
הגביע הוא שלנו / שלנו לתמיד /
Allez, Allez, allez

credit to “liverpool fc” facebook page
 
   

תגובה אחת

  1. Avatar
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    תודה על הטור, מצפה לעונה הזו וגם לפוסטים שלך. שהפסימי יאכל אותה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח