ליברפול מנסה לזכות בגביע הליגה

למי שפיספס, אז הפסדנו בפנדלים 3-1 למנצ’סטר סיטי, אחרי 1-1 בסוף 90 ו-120 דקות (כבשו פרננדיניו וקוטיניו).

אם יש סיבה אחת שבגללה שחקנים שמגיעים למשחק גמר כלשהו באיצטדיון וומבלי חייבים לקרוע את התחת ולהוציא מעצמם את המקסימום, זה הטיפוס במדרגות האינסופיות לקבלת מדליית המפסידים. פשוט ריחמתי על שחקני ליברפול שהיו צריכים לטפס כל כך הרבה מדרגות בשביל לקבל את המדלייה מ”השד יודע מי זה” לפני שיכלו לברוח הביתה אחרי ההפסד המתסכל.
ברקע היו היציעים הריקים של אוהדי ליברפול שלא חייבים להישאר לטקס והעדיפו לברוח מהר מהמגרש. מסתבר שגם באנגליה זה ככה. זה היה זמן טוב לנטוש את המרקע.

תמיד אני מאוכזב אחרי הפסד בגמר, אבל איכשהו הפעם זה כואב קצת פחות.
אולי זה בגלל שהסיטי היו טובים יותר ברוב הדקות, הגיעו להמון הזדמנויות ונתקלו ביום נהדר של השוער מיניולה (חוץ מהגול כמובן).

אולי זה בגלל הסימפטיה שאני מרגיש למאמן שלהם, פלגריני, שכבר מזמן יודע שהוא לא ממשיך ובכל זאת צריך לגייס כוחות ומוטיבציה כדי לדחוף את הקבוצה שלו קדימה. נכון שהוא מקבל משכורת גבוהה, אבל עדיין זה קשה מנטלית.

אולי כי בכל זאת אני מרחם קצת על סטרלינג שעזב אותנו בקיץ לכסף הגדול ולאופציה לתארים עם הסיטי. לא יודע איפה היה קובר את עצמו אחרי שתי החטאות של 100%, פלוס הרחקה גרועה שתרמה לשער השוויון של ליברפול. נכון שהאוהדים כועסים על שחקן בית שעוזב, אבל בינינו עם היד על הלב, מי מאיתנו לא היה עובר למקום עבודה אחר תמורת משכורת גבוהה פי כמה וסיכוי גדול יותר לתהילה? בכל זאת זו העבודה שלו והפרנסה שלו.

ואולי זה בגלל האחים טורה. התמונה המרגשת של שני האחים שמתחבקים בסיום המשחק היתה לטעמי מעל הכל. שניהם היו הטובים ביותר, כל אחד בקבוצתו, ונתנו הכל. יא-יא בקושי הלך כשניגש לבעוט את הפנדל האחרון וביצע אותו בצורה מושלמת ומדוייקת בדיוק לפינה.

היו שני אירועים שסימלו עבורי יותר מכל את העונה הלא מוצלחת הזו:
בדקה ה-17 סאקו עלה לכדור גובה ונגח מאחור בצ’אן. שילוב של חוסר תיאום, שלומיאליות ואולי קצת חוסר מזל. התוצאה היתה שקלופ היה חייב להחליף אותו ועקב כך הוגבל בהמשך, אם כי ההגנה לא נפגעה. תוך כדי הטיפול קלופ הסביר משהו למילנר ולסטארידג’, ולי היה נראה שעל הפנים של האחרון מרוח מבט של “מה אתה רוצה ממני, מה כבר אפשר לעשות עם ההרכב הזה ובכלל איפה סוארז, אני כל כך מתגעגע אליו…”.

בדקה ה-129 שלח קלופ את לוקאס לבעוט את הפנדל השני ביתרון 0-1 לליברפול. אוי ואבוי אמרתי לעצמי, השחקן הזה בקושי מצליח לבעוט מדוייק לשער פעם בשש מאות אלף דקות והוא יבקיע עכשיו? בגמר? אכלנו אותה, חזרתי ומילמלתי לעצמי, וכך היה. לוקאס החטיא ואחריו כל השאר. עם כל הכבוד וההערכה שיש לי כלפי המאמן, זו פשוט היתה החלטה שגויה, שלא לומר מטופשת. חבל. כמו כל העונה הזו.

שורה תחתונה:
שחקנים לא מספיקים טובים שהשתדלו מאוד, התאמצו וכל כך רצו, אבל עדיין רחוקים מהמטרה. אני מניח שחצי מההרכב הזה לא יהיה בעונה הבאה, בייחוד בקישור ובהגנה.
תקווה אחרונה:
להדיח את היונייטד מגביע אירופה, אם אפשר אז עדיף בניצחון באולד טראפורד.

מנצסטר סיטי ליברפול 2016
Credit to “Manchester City FC” Facebook page
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח