בס"ד

גדלתי על אלי אוחנה ורונן חרזי (וקצת אלון). מבחינתי בית"ר ירושלים זה רסידו וסלקום בחסויות, זאת המנורה, זה קשרים הונגריים. בית"ר היא זאת שדורסת את הליגה. שלוקחת אליפות במחזור האחרון (מי רוצה טיול פסח בבית שאן?). שמחליפה מאמנים, אך שומרת על הזהות. שהמאמנים והשחקנים הטובים בארץ רוצים להגיע אליה. זה אוחנה משייט מהחצי כל הדרך לשער ענק מול הפועל פתח תקווה. זה סטפאן שאלוי מבקיע חמישייה מול הפועל באר שבע. זה 7-1 על מכבי יפו, אבל גם 0-0 מולה באותה עונה. בית"ר זה להיות מודחת במוקדמות ליגת האלופות מול מועדון ענק כמו בנפיקה ליסבון ועדיין לנצח אותם 4-2 בגומלין. זה לנצח את ברוז', למרות שבקושי ידענו להצביע במפה איפה זה אירופה.

בית"ר זה לקחת אליפות עם הפסד אחד בלבד בכל העונה (ב-98) ועדיין להתקשות מול עירוני אשדוד. זה להבקיע המון שערים ולהפגין במשחק שניצחנו בו רק 2-0. זה לנצח ברוב הדרבים. זה ליצור יריבויות גדולות גם כשהיריבה העירונית לא בליגה שלנו יותר. זה להפסיד להפועל תל אביב שנתיים רצוף בגמר הגביע ועדיין להזכיר להם שהם סיימו מתחתינו בעונה הזכורה לטוב עם קשטן (שוב, 98). זה לנצח את מכבי חיפה 4-2 כשראש הממשלה (נו באמת, מי זה כבר יכול להיות) צופה מהיציע. זה לנצח את הפועל טייבה 5-0, עוד לפני שמישהו בכלל ידע על קיומה של בני סכנין. זה לצפות באלון מזרחי, עופר שטרית, שי הולצמן וראובן עטר מבקיעים נגדינו בלי הפסקה ואז להחתים אותם אצלנו.

בית"ר ירושלים זה להיות המועדון עם הכי הרבה אוהדים בארץ ולשמוע שאנחנו רק המועדון השלישי בגודלו. זה להיות עם אצטדיון שהקדים את זמנו ב-20 שנה (ועדיין לא סידר מקומות חניה נורמליים). זה לבטוח כל המשחק באבינו שבשמיים גם בלי לשים כיפה ומצד שני להגיד לדני קורן שיסדר לאמא שלו מקצוע חדש. זה לראות את כל השחקנים שלנו עוברים באיזשהו שלב למכבי תל אביב, רק כדי לראות אותם מתנצלים שהם כבשו מולנו.

בית"ר זה לחטוף מאלי דריקס בליגה, להגיע לחצי גמר הגביע מול הקבוצה שלו ולחטוף מאלון יפת. אדום לטלסניקוב פלוס פנדל? בחייאת, בא כבר תבעט את הפנדל בעצמך. בעט אלון, בעט. זה לחטוף בחצי הגמר צמד מנמני ולהפריח לעברו איחולים מגוונים ואז לנשק אותו כשהוא יבחר בנו כגאולה הפרטית שלו. זה לראות את אוחנה כובש שער רשמי אחרון במדים הצהובים שחורים דווקא במשחק אירופאי (מול ריינג'רס). זה לראות אותו נפצע וכמעט מסיים את הקריירה במשחק בו הוא כובש עוד שער גאוני מול… הפועל פתח תקווה. הם סבלו ממנו הרבה. בית"ר זה לנצח גם כשהיו"ר מחתים שחקנים על מפיות.

כיום, היו"ר מחתים שחקנים על חוזים, אבל האוהדים הרבה פחות אופטימיים. אולי אם השחקנים יביאו גביע, נוכל לרגע אחד להגיד שוב שבית"ר, בית"ר היא אימפריה.