בין אם חגגתם אתמול את ההישארות של אשקלון (מוקדם מידי?) או התאבלתם על הירידה של האדומים מתל אביב (שוב, מוקדם מידי? מישהו זוכר שבעונת האליפות האחרונה, שני מחזורים לסיום, איבדו האדומים נקודות בדרבי רק כדי לנצח במחזור האחרון בדקה ה-90, בעוד מכבי חיפה איבדה נקודות מול בני יהודה, ובכך זכו באליפות?) כולם מסכימים שמראות כמו שנראו אתמול לפני המשחק, על הדשא וביציע של אוהדי הפועל לא צריכים לחזור על עצמם, ושהאשמים צריכים לעמוד לדין על מה שקרה.
אז בואו נתחיל מההתחלה. בתקשורת דווח כי יובל נעים החליט להיענות להתגרות של אוהדי הפועל, חנה בחנייה של אוהדי הפועל ת"א ותקף אוהד שקילל אותו. לא משנה מה אותם אוהדים אמרו, כי אוהדים יכולים להגיד מה שהם רוצים, דמות מקצועית בכדורגל שמהווה דוגמא לילדים או אפילו סתם מייצגת את הכדורגל שלנו צריכה ללמוד איך להתנהג. מאמן כדורגל צריך לדעת שיקללו אותו ואת אימא שלו, אבל הוא לא יכול להחזיר באותו מטבע. יובל נעים התראיין השבוע ב"וואלה ספורט", ובעיקר חימם את האווירה ולכלך בתקשורת (דבר שעשו שני הצדדים אגב). יובל נעים לא עצר שם. בדיווחים לפני המשחק נאמר שבמהלך ויכוח בין הבעלים של הפועל ת"א והפועל אשקלון בנוגע לכמות הכרטיסים שהוקצו לקבוצה האורחת, יובל נעים ניגש לבעלים של הפועל ת"א ואמר לו "תיזהר ממני, אתה לא יודע מה יהיה כאן". בעליה לכר הדשא הוא טרח לעצור להחליף כמה מילים עם אוהדי הפועל ת"א בדרך לאוהדי אשקלון, ובסיום המשחק הלך לחגוג מול אוהדי הפועל ת"א. מאמן כדורגל לא צריך לדבר עם אוהדים ולא לדבר עם בעלים של הקבוצה היריבה. את האנרגיות הוא צריך להוציא על הקווים. אבל אצלנו, הוא מועמד למאמן העונה. בושה. אם ככה התחיל היום, אין פלא שהגענו למצב אליו הגענו בסוף המשחק.
נעבור לבעיה העיקרית שעלתה מהמשחק אתמול – אלימות במגרשים. אוהדי הפועל ת"א לא תמימים. גם טוטו תמוז כנראה פלט מהפה מילים שלא היו צריכות להיאמר, אבל רוב הבלאגן אתמול היה נמנע בקלות, אילולא שוטרי יס"מ היו נוכחים בתוך תחומי האצטדיון. הגדרת תפקידם של שוטרי היס"מ כולל טיפול בהפרות סדר, מלחמה בסחר בסמים ונשק ובשנים האחרונות מתן מענה לאירועי פשיעה חמורה ואלימות במהלך שגרת עבודתם. הם גם מוגדרים בתור לוחמים. לוחמים לא צריכים להיות בתוך מגרש כדורגל ובחיכוך עם קהל כדורגל. לוחמים לא צריכים לעמוד ביציע ליד ילדים קטנים, נשים ואפילו סתם אוהדים. בשביל זה קיימים כוחות אחרים של המשטרה וחברות האבטחה שנמצאות במגרש. לא כל אירוע במגרש כדורגל צריך להיענות בשימוש בכוח, לעיתים קרובות מידי מופרז, של כוחות הביטחון. את כוחות היס"מ צריך להשאיר מסביב לאצטדיון, לא בתוכו.
אוהדי כדורגל יכולים להעיד על כך שכמעט בכל משחק קיים ויכוח כלשהו ביציע. בדרך כלל זה נגמר רק בחילופי צעקות (או קללות) ולפעמים קיים גם ריב פיזי, שנגמר תוך שניות. אתמול במהלך המשחק עלו שוטרי היס"מ ליציע אוהדי הפועל ת"א ועצרו אדם שטען שלא עשה דבר. הוא הרים את ידיו קדימה, כדי שלא יחשבו בטעות שהוא מתנגד למעצר. ובכל זאת, שוטרי היס"מ שעלו במדרגות בכניסתם ליציע, החליטו לצאת ממנו תוך כדי חיתוך בין השורות ודחיפת אוהדים מהכיסאות כדי ליצור לעצמם מעבר. הם לא נתקלו בהתנגדות פיזית לא מצד העצור ולא מצד אנשים אחרים ביציע, ועדיין הפעילו כוח. בסיום המשחק נרשמה התקרית החמורה יותר – לאחר שבן דודו נעצר, טוטו תמוז קילל (ע"פ תגובה רשמית של המשטרה) את אחד השוטרים ומיד חטף מהלומות מהשוטרים. פיזיותרפיסט הקבוצה, רמי אינגל, ניגש לשוטרים במטרה שיפסיקו להרביץ לשחקן, ויצא בעצמו עם פנים נפוחות. אוראל דגני הפצוע, שישב ביציע לא בבגדי הקבוצה, ירד גם הוא לאיזור וניסה להרגיע את הרוחות, אך השוטרים החלו להרביץ גם לו כי חשבו שהוא אוהד שפרץ לדשא. אני אחזור ואגיד – טוטו תמוז לא פעל כשורה. אין לו זכות לקלל שוטר ואם הוא ימצא אשם הוא צריך להיענש, אבל מה שקרה מהרגע שבו הוא קילל את השוטר ועד שהסתיים האירוע – החמיר אך ורק בגלל הימצאות כוח יס"מ במגרש.
Credit to Hapoel Tel Aviv FC – מועדון הכדורגל הפועל תל אביב Facebook Page
את אירועי האלימות שפקדו את המגרשים בשנים האחרונות כולנו מכירים. סידור האבטחה הנוכחי כולל שוטרים ופרשים מחוץ לאצטדיון, שוטרים ולוחמי מג"ב בתוך שטח המגרש (בצידי המגרש) ומאבטחים המהווים חוצץ בין הקהל לקו הדשא ובין קבוצות הקהלים. במשחקים שמוגדרים "נפיצים" מראש כוח היס"מ מצטרף לסידור האבטחה ונמצא מחוץ לתחומי האמטדיון ובתוכו. ברגע שהם מגיעים, הם "הבוסים" של המגרש. התפקיד המוגדר שלהם הוא להשתמש בכוח כדי לפזר הפרות סדר. ומה קורה אם אין הפרות סדר? הם מחפשים לעצמם תעסוקה. שוטר שאומן להרביץ כדי להשליט סדר שנקלע לסיטואציה נפיצה אל מול אוהד כדורגל, לא מהסס לרגע ופועל באלימות. הבעיה היא החיכוך הגדול שקיים סביב מגרש הכדורגל. לא צריך להציב כוחות ביטחון שפועלים רק בשיטות של אלימות כדי להביא לסדר אל מול סיטואציה של מתיחות שנמשכת כמה שעות. מילה אחת לא במקום של אוהד, דחיפה אחת מיותרת של שוטר, ומתחילה מהומת המונים.
האלימות במגרשים משקפת לא רק את האלימות של קהל אוהדים כזה או אחר, אלא גם מציבה מראה על האלימות שלנו כחברה. הפוליטיקאים קיצוניים יותר, האלימות גוברת, וכך גם האלימות במגרשים. אוהדי הכדורגל מאבדים את הספורט שלהם. משפחות עם ילדים שוקלות פעמיים אם ללכת למשחק, שגם ככה העלויות הכרוכות בדבר גבוהות. גם נשים מדירות רגליהן מהמגרשים בגלל האלימות הזאת. אלימות מובילה לעוד אלימות, ובמקרה שלנו, ניתן למנוע לפחות חלק קטן אם את האלימות היזומה של המשטרה נוציא מהמגרש. אני בעד שיהיו כוחות שיטור ואבטחה במגרשי הכדורגל, אבל שאלה יהיו כוחות שיטור שמתמודדים בסיטואציות היומיות שלהם בחיכוך עם אותם אנשים שמגיעים למגרשים, ולא כוח לוחמים שמתאמן להגיב באלימות. משטרה כחולה מספיק טובה כדי להתמודד עם האלימות במגרשים, כחלק מתפקידם הם מתמודדים עם בעיות שדורשות רוגע והפעלת שיקול דעת. הם האנשים שצריכים להתמודד עם האלימות במגרשים, ביחד עם מערך האבטחה הקיים.
אז עד שהאלימות בחברה שלנו תיעלם, או לכל הפחות תפחת, חשוב להוציא את הגורמים האלימים מהכדורגל שלנו. גם אם הם בצד שאמור לאכוף את החוק. לשוטרי יס"מ אין מקום במגרשי כדורגל, הם צריכים להיות כוח היקפי שמונע הפרות סדר מחוץ לאצטדיון. בדיוק כמו שלאוהדים אלימים אין מקום. לא מכבים אלימות בעזרת אלימות. הפיתרון צריך להגיע מההתאחדות, מהמועדונים, ומצד כוחות הביטחון. ושלא תחשבו שאנחנו לבד, אירועים אלו קורים כל יום ברחבי העולם. הגיע הזמן להוציא את האלימות מהספורט, לפני שגם פה יהיה מאוחר מידי.
ואיך עוד אפשר למנוע את האלימות?
- לתת תמריצים כספיים לקבוצות שירחיקו אוהדים שהתפרעו והפרו את החוק
- לתת קנסות כבדים לאוהדים שהפרו את החוק, ולא לקבוצות עצמן
- לחייב הקצאה מסויימת של כרטיסים למשפחות, ילדים ונשים, במחיר שיעודד אותם להגיע למגרשים
- לערב את קבוצות האוהדים בפרוייקטים למיגור אלימות
- לשלב את המועדונים ונציגי האוהדים בסידורי האבטחה, ולמצוא יחד דרכים לצמצום האלימות ביציע
