נמאס לי כבר להתנצל על זה, נמאס לי כבר להתנצל על זה שאני לא מרגיש צורך להתנצל על זה.
לא בא לי לפרגן לקבוצות ישראליות אחרות. לא למכבי פ"ת שמפרקת את פרטיזן בלגרד, לא למכבי חיפה שמנצחת את פרגי וההרכב המשני של מנצ'סטר יונייטד ובטח לא ליריבה העירונית. לא בארץ, לא באירופה, ולא בליגה הבין-גלקטית מיסודו של שר החלל דני דנון.
תמוהה בעיניי ההחלטה של אלי טביב לערוך טקס לכבוד האלופה הנכנסת שבוע שעבר בטדי. זה שקול מבחינתי לליקוק התחת של הוד רוממותו המלך נתניהו הראשון ע"י גלעד ארדן. לא שיצא לו מזה משהו, בעצם בסוף כן. מבחינה רומנטית עדיף להיות בני בגין. לנשק את הסמל אבל באוטובוס.
מצד שני, זה אלי טביב. בטח בונה על כמה פירורים שייפלו מהצלחת העמוסה של ג'ורדי.
מוזרים אנחנו אוהדי הפועל: תמיד רוצים בהצלחת הקבוצה שלהם ובכישלון כל האחרות שחשובות מבחינתנו, עוכרי ישראל. גם תמיד מתעקשים שהקבוצה שלנו מייצגת את עצמה ואת אוהדיה ולא את כל המדינה. חצופים. הרי המדינה עזרה לנו לכל הדרך, מתירה לנו לשחק על אדמתה, לנשום את האוויר הצלול שלה, להרטיב את הדשא הציוני לפני כל משחק.
כמו דת ומדינה, כמו פוליטיקה וספורט, כך גם פטריוטיות וכדורגל, הגיע זמנם לעבור מן העולם, חוץ מאשר במקרים מיוחדים כמו משחקי הנבחרת המהוללת שלנו. גם שם, מבחינתי, אפשר להירגע עם אווירת כל העולם נגדנו. אי אפשר להגיד שזה עזר לנו עד עכשיו, עוד מעט הסרט של הגול של שפיגלר במקסיקו נשחק לגמרי.
אז לכל חברי אוהדי "הקבוצה של המדינה", אל תצפו ממני לברך אתכם על הטרבל המדהים שהושג בצורה הרואית מול קבוצות עם תקציב גדול בהרבה וגם לא על אליפות אירופה בכדורסל. השחקנים בגופיות הצהובות לא מייצגים את המדינה ובטח שלא אותי, מקסימום את הערוץ הראשון של שנות השמונים.
ובנימה אופטימית זו, היה יכול להיות מצחיק אם דווקא ג'יבריל רג'וב היה מדיח את מכבי מליגת האלופות. כי הוא פטריוט.
האמת שלך זאת האמת של מלא אנשים שמתיפייפים