לא הווינר, אלא השחקן הגדול מכולם

// מאת אוראל פרטוק

את כריסטיאנו רונאלדו כולם כבר מכירים, איפה הוא שיחק וגם מהם ההישגים שלו, אז אפשר לדלג על כל קטע הפתיחה ולעבור ישר לעניין. כולנו גם מכירים שבכל דיון, מחמאה או סתם מילה שאומרים על רונאלדו, מיד עולה גם ההשוואה למסי וההפך, אז נשתדל להתעלם מההרגל המדובר.

יובנטוס, רונאלדו
Credit to “UEFA Champions League” Facebook page

ביום שלישי האחרון, עוד ערב של אלופות, בפעם המי יודע כמה, הוא עשה את הבלתי יאומן, או יותר נכון את הצפוי. יובנטוס עלתה לרבע גמר ליגת האלופות על חשבון אתלטיקו מדריד שהגיעה למשחק הגומלין עם יתרון 2:0 מבטיח מהמפגש הראשון. כריסטיאנו השלים שלושער אדיר שהעלה את קבוצתו לשלב הבא ומחק לגמרי את היתרון של היריבה ממדריד. כמובן שלאחר כל משחק גדול שכזה, דבר שקורה לא מעט, הוא שוב מוכתר כווינר הגדול ביותר שידע המשחק, אך חס חלילה שלא לקרוא לו השחקן הגדול מכולם.

כריסטיאנו רונאלדו הוא תוצר של רצון מטורף, הקריירה המפוארת שהוא עשה נבנתה בשתי רגליו. מהאקדמיות בפורטוגל שם חלם להגיע רחוק, דרך קבוצת הבוגרים של ספורטינג ליסבון, אצלה עשה את הצעד הראשון אל עבר החלום, למנצ׳סטר יונייטד הגדולה שם הוכיח את יכולותיו, ריאל מדריד האימפריה בה הוא שלט והיה המלך הבלתי מעורער ועד ליובנטוס כשכולם כבר חשבו שהם ראו ממנו הכל, הוא שוב מוכיח שאף פעם הוא לא נגמר.

 

קשה לשים את האצבע על מה הופך אותו לכל כך גדול. הרי מהירים ממנו היו וגם כישרוניים ממנו יש כבר עכשיו. כדי להגיע להבנה, צריך לזנוח את החשיבה הישנה ולהיכנס להבנה חדשה של ההגדרה; מהו שחקן טוב?

מה שהופך את כריסטיאנו רונאלדו לכל כך גדול הוא העוצמה שלו. להגיע מהר יותר לכדור למרות הבדלי המהירות, לנתר מעל כולם למרות הפרשי הגובה בינו לבין ההגנה, להילחם על הכדור מול השחקן הכי קשוח על המגרש ולהכריע את ההתמודדות עם בעיטה המושלמת דווקא ברגע הכי חשוב במשחק. כמובן שרונאלדו הוא לפני הכל ווינר וכפי שכתבתי לפני כן, מכור לרצון ועבודה קשה. השאלה היא למה דווקא התכונות האלו לא הופכות אותו לגדול מכולם? למה הוא צריך להסתפק בתואר הווינר?

 

יש שיגידו ששום הגנה בעולם לא תעצור את השחקנים הכשרוניים (אלה שיש להם קסם ברגליים), ״כדי לעצור את מסי צריך מכונת ירייה״ אמר חריסטו סטויצ׳קוב בעבר. אך כשרונאלדו רוצה משהו, לא תעצור אותו גם אם תהיה לך מכונת ירייה. כדי לדבר על הגדולה של רונאלדו לא צריך להציג תכונה מסויימת אצלו שמבדילה אותו מהשאר, אלא פשוט לראות את רשימת המטרות שלו ולהבין שאין אחת שבה הוא נכשל. שחקן טוב בסופו של דבר נמדד בכמה הוא ניתן להכנעה, וגם אם רונאלדו נמצא לכוד, כשאין אור בקצה המנהרה, הוא ישבור את הקיר ולא ייכנע.

אסור להוריד מכבודם ולהמעיט בערכם של שחקנים אחרים ומשמעותיים בהיסטוריית המשחק, אך אפשר וחייבים להודות בכך, כריסטיאנו רונאלדו הוא הגדול מכולם.

כריסטיאנו רונאלדו, יובנטוס
Credit to “UEFA Champions League” Facebook page
 
   

3 תגובות

  1. Avatar
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אין ספק שהוא אתלט גדול, והווינר הכי גדול שידע עולם הכדורגל.
    אבל מבחינת שחקן כדורגל אין מקום להשוות אותו למסי, יש הבדל בעיניי ,בתור אוהד כדורגל וצרכן בידור, בין שערים בנגיחה או בפנדל לבין דריבל על שלושה ארבעה שחקנים ואז בעיטה מדויקת או פס לגול.
    היכולות של שניהם כשחקני כדורגל לא ניתנות להשוואה בשום צורה, שניהם מייצגים משהו שונה לגמרי.

  2. Avatar

    ההשוואה לא הוגנת כלפי מסי בעיקר, רונאלדו בלי משחק פשוט ענק של ברננדסקי פשוט היה מודח כבר בשמינית לעומת מסי שאתמול בדקות מצויינות של ליון פשוט לקח על עצמו את המשחק ובמקום שליון תשווה ל2-2 ותסבך את בארסה הוא התחיל לשטוף את המגרש עם הקסם הבלתי נגמר שלו וזה הסתיים עם 2 שערים ו2 בישולים, איך אפשר להשוות ביניהם איך?!?! מה שיש למסי ברגליים לא יהיה לרונאלדו בחיים ולא משנה תואר כזה או אחר מסי פשוט גדול יותר כשמדברים נטו על כדורגל.

  3. Avatar

    מסי הטוב בהיסטוריה. אנדים נוטים לשכוח שכדורגל זה לא רק סטטיסטיקה (וגם שם מסי מנצח) אלא גם מיומנות ויכולות. מסי עושה הרבה יותר מהלכי מפתח אם בכדרור מסירה או בעיטה והוא עושה זאת בחכמה וגאונות שהיא מעבר ללנצח משחקים או לכבוש שערים. לרונאלדו מגיע כל המחמאות והוא באמת ענק, אבל הוא לא הטוב בהיסטוריה, אבל לחלוטין הווינר הכי גדול (בינתיים).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!