כתום זה השחור החדש – נבחרת הולנד חוזרת לאופנה

הולנד תמיד נחשבה לשם גדול בעולם הכדורגל. על אף שמדובר במדינה קטנה בקנה מידה אירופי, היא הוציאה שחקני טופ רבים וטובים ואחראית ללא מעט שינויים משמעותיים בכדורגל העולמי. הידוע והחשוב בהם הוא כמובן ״הטוטאל פוטבול״ של מיכלס באייאקס הגדולה של שנות ה-70 שזכתה בשלושה גביעי אלופות ברציפות, בשיטה זו כלל השחקנים עשו הכל על המגרש – הגנה והתקפה כאחד תוך ניצול חוק הנבדל שנכנס לתוקף באותה תקופה כשיוהאן קרוייף הגדול מוביל את השחקנים על המגרש וממצה את השיטה בצורה האופטימלית לפני שהעביר אותה בהמשך גם לברצלונה.

Credit to the Facebook page of The Netherlands football team

בשנים האחרונות הכדורגל ההולנדי עבר משבר עמוק. נבחרת האוראנג׳ כלל לא העפילה לטורנירי היורו והמונדיאל האחרונים, דווקא אחרי שסיימה על הפודיום, במקומות השני והשלישי, במונדיאלים ב-2010 ו-2014 בהתאמה. נבירה קצרה בספרי ההיסטוריה תציג מספר פעמים נוספות שחילופי הדורות בנבחרת גררו חבלי לידה קשים ותוצאות מאכזבות. לאחר שהגיעה פעמיים לגמר מונדיאל בשנות השבעים (74׳, 78׳), הולנד כשלה להעפיל לשני המונדיאלים הבאים עד שהדור החדש של ואן-באסטן, רייקארד, חוליט וקומאן הוביל את הנבחרת לזכייה ההיסטורית ביורו 88׳. בנוסף, גם אחרי שהולנד הגיעה לחצי הגמר במונדיאל וביורו 98׳ ו-2000, היא כשלה להעפיל למונדיאל 2002 ביפן ודרום קוריאה ושוב הגיעה לחצי הגמר ביורו 2004 בפורטוגל בהובלתו של רוד ואן ניסטלרוי הנהדר. בכל אחת מהתקופות הללו, כמו בימינו, חילופי הדורות גרמו לירידה לצורך עלייה.

כמו במקרים הקודמים, גם בעידן שאחרי דור הזהב של ואן-פרסי, רובן וסניידר הולנד חיפשה מובילים לדור החדש שלה – והם בהחלט הופיעו, בדמותם של קומאן העומד על הקווים, וירג׳יל ואן-דייק וממפיס דפאי.

 

קומאן, שהוביל כשחקן את הכתומים לזכייה בתואר הבינלאומי היחיד שלה – יורו 88׳, צבר ניסיון אימון משמעותי בקבוצות רבות ברחבי אירופה לפני שחזר הביתה מהדלת הראשית וזכה למשרת האימון היוקרתית. בכדי לצאת מהמשבר לדרך חדשה, הוא החליט לוותר לחלוטין על הקיבעון ההיסטורי של התעקשות על החזקת כדור ולנצל בצורה הטובה ביותר את סגל השחקנים העומד לרשותו. בתחילת דרכו על הקווים הוא פתח במערך של שלושה בלמים לפני שמצא את הנוסחה המנצחת שלו ועבר ל-4-3-3, מערך בו כל שחקן בא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר. המאמן הג׳ינג׳י לא פחד לתת ליריבות להחזיק בכדור ולחסל את המשחק במתפרצות קטלניות שמתבססות על הזריזות בחלק הקדמי המוכשר שלו כשהחותמת שהשיטה עובדת הגיעה בניצחון הענק מול גרמניה, שהחזיקה בכדור 61% מהזמן וספגה את ההפסד הגדול בתולדותיה מול האוראנג׳ מ-2 מתפרצות נהדרות ושער נגיחה של ואן-דייק.

אותו ואן-דייק, המשמש גם כקפטן הנבחרת, הוא ללא ספק השחקן המשמעותי ביותר שלה ומסמל יותר מכל את הולנד המתחדשת – נלחם על כל כדור, מקרין ביטחון בכל מהלך, תומך בצעירים ומופיע בגדול במאני-טיים. הוא היה זה שכבש את שער השוויון המכריע בתוספת הזמן בגלזנקירשן ששלח את נבחרתו היישר למקום הראשון בבית בדרך לפיינל פור בליגת האומות. אחרי שהיה מהמצטיינים בכל אחד מהמשחקים, אלילת המזל סידרה לוירג׳יל צמד משחקים נוסף מול המאנשאפט גם במוקדמות היורו שיחלו במרץ הקרוב. את ההשפעה המשמעותית שלו ניתן לראות גם במאזן הספיגות של הנבחרת, שספגה 3 שערים פחות מאשר ב-2017 באותה כמות משחקים, מול יריבות חזקות בהרבה.

Credit to the Facebook page of The Netherlands football team

ובמעבר חד, מהאיש המרכזי בהגנה נעבור לכוכב ההתקפה – ממפיס דפאי. אחרי שנים רבות בהן הולנד התהדרה בשורה של חלוצי טופ כמו ואן-ניסטלרוי, ואן-באסטן, הונטלאר, קלייברט, ואן-פרסי ורבים נוספים, הנטל ההתקפי נופל כעת על ממפיס שהוסט לאחרונה לעמדת החלוץ המרכזי בה הוא מספק מספרים נפלאים מדי משחק. הוא אוהב לשחק על מתפרצות שמנצלות את הזריזות שלו, שולט בכדור נהדר ויודע לשחק בתפקידים נוספים בחולייה ההתקפית. ממפיס מעורב בלא פחות מ-16 שערים (10 כיבושים ו-6 בישולים) במדי הנבחרת בשנתיים האחרונות. עם זאת, ההתקפה של האוראנג׳ מתבססת בעיקר על התנועה והנוכחות שלו ברחבה והעובדה שאין בסגל חלוץ נוסף ברמתו, יכולה לפגוע מאד בשטף המשחק ההתקפי שלה במקרים בהם הוא יהיה פצוע או בכושר ירוד.

נקודת התורפה המרכזית בנבחרת ההולנדית היא עמדת הקשר האחורי, שלמעשה לא קיימת במערך הנוכחי של קומאן. בשעה שהנבחרות היריבות מחזיקות בשחקני טופ כמו קאנטה, בוסקטס, מאטיץ׳ וקאסמירו, הנבחרת ההולנדית, שהתבססה שנים על קשרים אחוריים ברמה עולמית כמו ואן-בומל, פיליפ קוקו ונייג׳ל דה-יונג, משחקת במערך שלא כולל ולו קשר אחורי טבעי אחד, מה שהקשה עליה למשל במאצ׳אפ במרכז המגרש מול קאנטה ומאטווידי בהפסד לצרפת.

 

בהסתכלות לעתיד, נראה שקומאן בונה נבחרת שתוכל לרוץ שנים רבות. בארבעת המשחקים בליגת האומות הוא שילב לא פחות מתשעה שחקנים שגילם המקסימלי הוא 23 כשהבולטים מביניהם הם כמובן צמד הצעירים המוכשרים של אייאקס – הבלם מתייס דה ליחט בן ה-19 והקשר פרנקי דה יונג בן ה-21 שפתחו בכל אחד מהמשחקים, צברו ניסיון משמעותי והציגו יכולת מרשימה מאד. הגיל הממוצע של שחקני האוראנג׳ בקמפיין עמד על 24.8 בלבד ולימד שהתהליך שהתחיל קומאן עשוי להניב פירות מרשימים מאד בשנים הקרובות.

לנבחרת ההולנדית מחכים כמה אתגרים מעניינים במיוחד בחודשים הקרובים שכוללים משחק ביתי נוסף מול גרמניה כבר במרץ ואת מפגש חצי גמר פיינל-פור ליגת האומות מול אנגליה ביוני הקרוב. האוראנג׳ בהחלט צפויים להמשיך בגרף ההתקדמות המרשים שלהם מהשנה האחרונה ולהוכיח לעולם כולו שהולנד חזרה ובגדול, הפעם כדי להישאר.

הולנד חגיגות
Credit to the Facebook page of The Netherlands football team
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!