כשחלוץ היה חלוץ

בכדורגל של פעם היתה תבנית ברורה, מגן היה מגן, קשר אחורי היה גרזן וחלוץ היה חלוץ. היום התפקידים קצת הטשטשו, קשר אחורי צריך להיות טכני, חלוץ הוא הרבה פעמים מדומה, שחקני כנף הפכו מקשר ימני וקשר שמאלי לחלוצים. אם אתם שואלים אותי, זה הופך את הכדורגל לחכם הרבה יותר ויוצר עניין טקטי במשחק. האם זה הפך את הכדורגל ליותר יפה? אני לא יודע…



פעם היה זן של חלוצים שנדיר מאוד למצוא היום. הם לא היו סקסיים, לא טכניים בטירוף ולא מהירים מאוד, אבל הם ידעו בדיוק איפה לעמוד בכל רגע נתון. חלוצים "אוכלי נבלות". על רונאלדו (הברזילאי) אמרו פעם שגם כשהוא יגיע לבית אבות וייפול לו תפוז על הרגל זה יהיה גול, רונאלדו במקרה הזה היה גם פיזי וטכני.

קחו שחקן כמו אלי דריקס שהיה חלוץ רחבה אמיתי ומוגבל מאוד מבחינה טכנית. האם בכדורגל של היום הוא עדיין היה שחקן לגיטימי בקבוצה גדולה? תשאלו את אורן ניסים… אבל הוא היה גולר, ידע איפה לעמוד ואיך לנגוח.

גדול אוכלי הנבלות הישראלי (או לפחות זה שיצא לי לראות בתקופת חיי) הוא אלון מזרחי, אפשר להסתלבט עליו מכאן ועד הודעה חדשה, הוא לא חכם, הוא לא יפה אבל הוא היה חלוץ מזן אחר.

האווירון ידע תמיד איפה לעמוד כדי שהכדור החוזר ייפול לו לרגל ותמיד ידע מיד לאן לבעוט. גם הוא לא היה מאוד טכני אבל כן גולר. בעונת 98-99, מכבי חיפה התקדמה יפה באירופה וניצחה את פאריס סן-ז'רמן בגביע המחזיקות, עליו השלום, אבל מהרגע שהאווירון עזב ל"קבוצה בת אם של רומא", ניס מהליגה הצרפתית השנייה, ומכבי חיפה הביאה לו שני מחליפים, רונן חרזי וויקטור פאצ'ה, זה כבר לא היה אותו דבר.

אבל עם כל הכבוד לפרובנציאליות, גדול אוכלי הנבלות בכדורגל העולמי הוא ללא ספק פיליפו "פיפו" אינזגי. חלוץ נמוך ורזה, לא תראו אותו עובר שני שחקים, לא כוכב עם מניירות אבל נותן גולים ובכמויות. פיפו הבקיע בקריירה 288 שערים בליגה האיטלקית, באירופה ובנבחרת והיה אימת ההגנות. כל כדור שניתז מהשוער או ההגנה נחת לו על הרגל. בהתחלה זה נראה כמו פוקס, אבל כשזה קורה כל הזמן, כל משחק, אתה מבין שהוא כנראה יודע משהו שהשאר לא. חוץ מכתם אחד בקריירה, המעבר מיובנטוס למילאן, אני מת על השחקן הזה וקצת מתגעגע לחלוצים מהסוג הזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח