כנגד ארבעה מאמנים דיברה תורה

לכבוד חג הפסח החלטתי לעדכן מעט את ההגדה ולשאול קושייה חדשה – אם כל אחד מארבעת הבנים היה מאמן בליגת העל, איזה מאמן הוא היה? בואו נצלול לעומק השאלה

חכם – ולדימיר איביץ' (מכבי תל אביב)

בתור אוהד של מכבי חיפה, פרגון ליריבה המרה מהצד השני של כביש החוף עושה לי רע, אבל לאחר שנה ושני שלישים בארץ מוכרחים להודות שמגיע לסרבי. הוא אמנם לא הצליח לקחת את הצהובים לאירופה, אבל מהר מאוד הוא הסיר את הספקות שהיו ממנו. את סוף העונה הראשונה הוא סיים עם גביע הטוטו והאליפות הקלה בהיסטוריה (31 הפרש מהסגנית בירוק) ולמעשה הוא היה רחוק 2 משחקים מטרבל. גם השנה עם סוף העונה הסדירה הוא מוביל את הטבלה, אבל הפעם הקרב הרבה יותר רציני.

הצלחתו הגדולה, בעיני, היא עם הישראלים בצהוב, ביניהם שחקן העונה שעברה דור מיכה, עומר אצילי, יונתן כהן (עד עכשיו כואב לי שער הניצחון שלו במשחק העונה) וגם דניאל טננבאום שכמעט ולא סופג קיבל לאחרונה אזרחות כחול לבן.

אז אולי הוא מתלונן הרבה, מתרגז לא מעט והוא מתראיין גרוע, אבל יש לו אליפות אחת ואולי עוד אחת בדרך. איביץ' הוא המאמן הכי טוב של הצהובים מאז פאולו סוזה שהביא לצהובים את אליפות 2013/14.

רשע – יוסי אבוקסיס (הפועל באר שבע)

אין ספק. מרבית הישראלים נהנים לשנוא את יוסי אבוקסיס, ובמידה מסוימת של צדק. יוסי הוא מעין גרסה דלת תקציב לז'וזה מוריניו – מייחסים לו משחק הגנתי מוגזם ויצא לו שם של אחד שאוהב לעשות בלגנים. כמו מוריניו, בתפקידו הנוכחי הוא לא וואו – 15 נקודות מ-27 אפשריות עם הפועל באר שבע – אבל לצד זה הוא רשם גם עלייה לחצי גמר הגביע.
אבוקסיס הגיע לדרום במפתיע לאחר התפטרותו של בכר והוא, להזכירכם, מחזיק גביע המדינה עם בני יהודה אותה עזב.

אז נכון, לאבוקסיס יש היסטוריה של עימותים עם בוסים, יריבים וקבוצות ותחילת קריירת האימון שלו הייתה לא טובה, אבל מאז שהוביל את סכנין לפלייאוף העליון בעונת 2015/16 הוא הפך לאחד המאמנים המבטיחים בכדורגל. הוא הספיק לאחר מכן לרשום פלייאוף עליון פעמיים עם בני יהודה וכאמור גם זכייה בגביע.

אם ב"ש תזכה עם אבוקסיס השנה בגביע (אם בכלל יחזור הכדורגל), המאמן המושמץ כל כך, ימשיך להשתיק את כולם.

תם – רוני לוי (בית"ר ירושלים)

האם רוני לוי חשב לעצמו שהג'וב בטדי הוא נוח ושקט? ודאי שלא. להיות מאמן בית"ר ירושלים זה אחד התפקידים הקשים בארץ, במיוחד כשאת העונה לוי והירושלמים התחילו עם 3 הפסדים רצופים, ניצחון על ק"ש ואז תבוסה מול מכבי תל אביב. כאן חל מפנה והבית"רים השתפרו בגדול ולפלייאוף הם נכנסים מהמקום ה-3.

רוב האנשים יטענו שהימים היפים של רוני לוי כבר מאחוריו. אמנם יש לו ברזומה 3 אליפויות רצופות עם האימפריה במילואים של מכבי חיפה, ובפרק ב' איתה לקח את הגביע, אבל הטענות כלפי לוי הם שסגנון המשחק שלו שייך לעבר.

לדעתי, כדי לשקם את הקריירה שלו, רוני צריך לחתום בקבוצה קטנה יותר ולהעביר בה מספר שנים מוצלחות על מנת לשקם את עצמו ולחזור מהדלת הראשית. יחסית לתחילת העונה המזעזעת, בית"ר של לוי היא הקבוצה המשתפרת של העונה ואולי כבר בעונה הבאה בית"ר מלאת הציפיות תחזור בגדול. עם רוני או בלעדיו.

זה שאינו יודע לשאול – מרקו בלבול (מכבי חיפה)

מאמן הסגנית לא מקבל מספיק קרדיט מהתקשורת ומהאוהדים. תחתיו הירוקים בעונתם הטובה ביותר מאז האליפות האחרונה והם במרחק 6 נקודות בלבד מהצהובים.

ירדן שועה עושה בלגנים? גם בלעדיו לירוקים יש את ההתקפה הטובה בליגה. הקבוצה נקלעה לפיגור מול רעננה, הפועל תל אביב ובית"ר? בלבול ושחקניו הפכו את שלושתם בדרך לניצחון (בסיבוב הראשון). ההדחה מאירופה תפגע מנטלית בשחקנים? הירוקים התחילו עונה לא רע והיו במקום הראשון בתום המחזור ה-3. אז למה בלבול עדיין לא זוכה להכרה גדולה על הביצועים שלו? כנראה בשל בעיה אחת קטנה-גדולה.

3 פעמים השנה מכבי תל אביב שיחקה לפני מכבי חיפה ואיבדה נקודות. מה עשו הירוקים בתגובה? תיקו מול רעננה, הפסד דרמטי לכפ"ס והפסד בטדי. לו היו מנצחים את כל המשחקים הללו אולי היו הירוקים עכשיו במקום הראשון. יכול להיות שיש בעיה לבלבול להכין את שחקניו מנטלית למשחקים חשובים של ניצול הזדמנויות ואכן מרקו ראוי לפרקים לביקורת, אבל למרות זאת זו עונה נהדרת של בלבול.

***

אסיים בברכת חג שמח ובריא ושנחזור כבר למגרשים. הגזמת לגמרי, גברת קורונה.