יומן הגביע של ליברקלופ: אין קרנבל, יהיה קרנבל

צ'לסי2ויליאן, בארקלי 
ליברפול 0

באזל בשבוע הראשון של חודש מרץ היא עיר שהשמחה והבאסה מתערבבים בה זה בזה.
שמחה כי מה רע לחיות בעיר מסודרת ושלווה ובמדינה שאין בה בחירות שלוש פעמים בשנה וחוץ מהקור אין לה צרות, ועצב כי אין קרנבל.
במסורת שהחלה לפני מאות שנים, כחודש לפני הפסחא העיר הופכת למשך שלושה ימים לקרנבל אחד גדול של מצעדים ותחפושות, מוסיקה ומסיכות, שתיה ומסיבות וקונפטי ברחובות. השוויצרים המרובעים והשקטים משחררים את כל המעצורים ומשתוללים. לא השנה.
שלושה ימים לפני פתיחת הקרנבל, כשכל התחפושות מוכנות, התזמורות מאומנות וכל חלונות הראווה מקושטים לכבוד האירוע, החליטה הממשלה לבטל את הקרנבל בגלל הוירוס.
רוב המשתתפים צייתו להנחיות, כי הם שוויצרים, וחלקם הקטן יצא לרחובות, מחופש ועצוב, עם שלטי מחאה על השמחה שנלקחה מהם ככה ממש לפני שהתחילה.
תנסו לדמיין מה תרגישו אם הליגה תודיע עוד שבועיים-שלושה שהעונה מבוטלת ואין אלופה, וזה פחות או יותר מה שקורה בבאזל. כל כך קרוב וכה רחוק.

בכל אופן, בפאב השוויצרי האוירה די שמחה ועליזה. הבירה זורמת, המוסיקה רועמת והחיצים נזרקים ללוח.
הפתיחה האדומה טובה, עם התלהבות, לחץ גבוה והזדמנויות לא רעות. צ'לסי משתמשת בשיטת ווטפורד על שם סימאונה, שכוללת קו אחורי מעובה וכדורים שמנסים לעקוף את קו ההגנה הגבוה, בעיקר לכיוונו של נאקו ויליאמס. זה קצת לא פייר לשים את הילד מול שועלים ותיקים כמו ז'ירו, ויליאן ופדרו.
מצד שני אצל הכחולים משחק ילד בשם גילמור.
בדקה ה 13 אני משתלב באוירת העיר, כשהשמחה הקלה שלי מתחלפת מהר מאוד בעצב. אדריאן הודף נהדר בעיטה של ויליאן, פאביניו מאבד ברשלנות ונותן לחברו לנבחרת הזדמנות לתקן, והוא מתקן, אם כי רק בזכות הדיפה אומללה של אדריאן לרשת. 1-0 מהיר לכחולים בשל רצף טעויות אדום.

וויליאן, צלסי
Credit to "Chelsea Football Club" Facebook page

ה BBC הוא תאגיד שידור ותיק ומסורתי שאינו נוהג להפציץ בסטטיסטיקות מתקדמות ואני נוטה לקחת ברצינות כל שורה שהם שמים על המסך. לי זכורות שתי שורות שהראשונה שבהן עולה מיד אחרי השער, כשהם מעדכנים שכשצ'לסי כבשה ראשונה העונה, היא הפסידה רק פעם אחת מתוך 26 משחקים. אם המשחק היה לפני הפגרה הייתי די בטוח שהערב תהיה הפעם השניה, אבל הלילה ואפילו בשלב כה מוקדם של המשחק איני בטוח בכך.
קלופ עלה אמנם רק עם שני צעירים, ויליאמס וג'ונס, אבל קשה להגיד שהמבוגרים שעלו למגרש נמצאים בתקופה טובה, כולל ארבעת שחקני ההרכב הראשון: וירג'יל, גומז, פאב ומאנה.
שבע דקות אחרי השער הבנתי למה עדיף שוער גביע שעולה שמונים מיליון ולא כזה שמגיע חינם. מהלך מהיר מסתיים בשלוש בעיטות מתוך הרחבה של מאנה, אוריגי וג'ונס שאת כולן הודף קאפה בזכות מיקום מצויין ואינסטינקטים מעולים.
עשר דקות נוספות עוברות ומאנה, שמוצא את עצמו במקום מוכר, באגף השמאלי, עושה מהלך שמוכר לו, נכנס לרחבה ובועט מצויין כדי ששוער שמונים המיליון יוכיח שוב שהיום הוא מפוקס.
השורה השניה התייחסה לדקה הזו והופיעה על המסך יותר משעה מאוחר יותר.

הנתונים ההתקפיים של שתי הקבוצות עד ההפסקה דומים, ונותנים תקווה כלשהי שליברפול תצליח לשנות.
קלופ שומר על ההרכב, ליברפול מחזיקה יותר בכדור וההגנה הכחולה שומרת את האדומים רחוק מהשער של קאפה.
מה הסיכוי לצרות כשליברפול מאבדת כדור באגף בחצי המגרש של היריב ובדרך עומד וירג'יל? השאלה היא האם זה קרה לפני או אחרי הפגרה. נכון לעכשיו זה צרות.
וירג'יל נוגח למרכז המגרש, בארקלי אוסף את הכדור, רץ הכי מהר שהוא יכול, מחליט נכון ובועט פצצה מקצה הרחבה, שאולי אליסון היה עוצר. 2-0 של דווקא ואיך: דווקא מבארקלי ואיך דווקא עכשיו הוא קיבל את ההחלטה הנכונה.
קלופ שולח למגרש את פירמינו וסלאח, ועשר דקות לסיום על המסך מעדכנים שהבעיטה האדומה האחרונה לכיוון המסגרת היתה אי שם בדקה השלושים. זה לא השתנה עד הסיום. עוד לפני כן פדרו, כמו בארקלי, רץ חצי מגרש לבד, כמוהו הוא בעט, ואדריאן, כמו קאפה עצר. ז'ירו עשה אותו דבר ואותו עצר רק המשקוף.

 

חלק מהנושאים המרכזיים בקרנבל הוא העיסוק במוות ובכוחות השחור, כולל תנועה בעיר של חבורות עם עגלות ועליהן גוויות, שהפעם מוחות על ביטול הקרנבל.
ברור שאין שום השוואה לליברפול בעונת ליגה נפלאה וכמעט מושלמת, אבל בדקות האחרונות בגשר, הזמן עבר ממש לאט, ואני חיכיתי שהסיוט יסתיים, והשריקה שמביאה את מותו של מסע הגביע תגיע.
איני יודע מה רמת החשיבות שמייחס קלופ לגביע, מכיוון שההרכב שהעלה היה מכובד יותר לעומת הסיבובים הקודמים, אולם עדיין רחוק מההרכב הראשון.
אני מניח שהמנוחה היתה חשובה עבורו לא פחות מההצלחה בגביע ומעצירת המומנטום השלילי, שאותו הוא כנראה מקווה לעצור בשבת.
הקבוצה, בכל הרכב, נראית הרבה פחות טוב.
החדות נעלמה, הדיוק איננו ופעולות שהיו אוטומטיות אינן מבוצעות או גרוע מכך, מבוצעות ברשלנות.
נראה לי שכמות איבודי הכדור במשחק היתה שווה לכל האיבודים בליגה.
כולנו מנסים למצוא למה ואיך הקבוצה משחקת הרבה מתחת לסטנדרטים שהיא קבעה לעצמה בשנתיים האחרונות, וברור שזה שילוב של הרבה גורמים, אבל אם אני צריך להצביע על אחד מהם אז לדעתי מדובר בירידת מתח טבעית וצפויה שנובעת מהפער הגדול בליגה.
אני חושב שהשחקנים כבר לא קונים את הניסיונות של קלופ לשכנע את כולם שהעסק לא גמור ומשחקים משבת לשבת, והם פשוט הורידו הילוך. עד הפגרה הם היו במירוץ ורצו קדימה בטירוף בלי יכולת לעצור. הפגרה שבה היו אמורים לצבור כוחות הביאה לתוצאה הפוכה לחלוטין, ופשוט עצרה את המירוץ. השחקנים אולי רצו לחזור מהחופש והנופש ולהתחיל לרוץ באותו קצב, אבל הם כבר לא מסוגלים לשכנע את עצמם שזה נחוץ, מכיוון שהאליפות כבר שלהם, וכל השאר זה בונוס.
השחקנים אינם מסוגלים ולא בטוח שקלופ מסוגל.
אמנם האתגר של הצ'מפיונס עדיין לפניהם, אולם אחרי שכבר כבשו את הפיסגה הזו לפני שנה, לא בטוח שהיא כל כך קורצת לשחקנים, כדי להוציא מהם את האקסטרה מאמץ שנדרש כדי לעבור אפילו את אתלטיקו בעונה בינונית.

אמנם לא היה השנה הקרנבל בבאזל, אבל לקראת חצות הרחובות עדיין מלאים בקונפטי צבעוני שפיזרו הילדים ופחיות שתיה ובקבוקים שהשאירו המבוגרים, ועד הבוקר כבר ינקו אותם.
בסוף העונה יהיה קרנבל עם קונפטי אדום בליברפול, והוא יהיה מרגש גם אם התואר היחיד יהיה אליפות. כרגע נראה שכך תסתיים העונה, ומבחינתי זה יהיה סיום עם הרבה שמחה ובלי עצב או תחושת החמצה.

קישור לכל הטורים בסידרה על יורגן קלופ

 

ליברפול, רוברטסון
via "liverpool fc" facebook page

5 תגובות

  1. Avatar
    משנה מקום משנה שם

    יותר קשה להסתדר עם החופשה שלך מאשר עם פציעה של הנדו…
    הרכב חלקי. פאשלה של אדריאן, אבל אחרי העזרה שלו בתחילת העונה, אין טענות. גם וירג'יל, כמובן, עוד בפלוס ענק, למרות הירידה בזמן האחרון. גומז קצת מבולבל כבר כמה משחקים.
    שמחתי לראות את ויליאמס, ג'ונס ומינאמינו. שלושתם שחקני פרמיירליג לגיטימיים, אבל עוד מוקדם לקבוע אם הם יהיו שחקנים להרכב הראשון של ליברפול.
    אחרי שני שלישים של העונה, קבוצות למדו איך לשחק נגדנו, ונראה שאין לנו plan B. צריך למצוא דרך להוסיף אלמנטים מעבר ללחץ, למשחק מהאגפים וליציאה המהירה. בעיקר מספרים מהקישור ואיומים מרחוק. גם המצבים הנייחים פחות אפקטיביים לאחרונה.
    יש קצת תחושה שהשעון של ליברפול מורה חצות. קשה לי להאמין שהאליפות בסכנה (למרות שאם נפסיד אותה, זה יהיה סיפור יותר גדול מהאליפות של לסטר…). אם נעוף מול אתלטיקו זה יהיה חבל, וסיום העונה יהיה עם פחות אדרנלין. אבל כמו שידענו עוד לפני שהעונה התחילה – אליפות שווה הכל.

  2. Avatar

    קודם כל, שינוי מרענן ומעניין בכתיבה. ממש נהניתי לקרוא.

    קשה לי להאמין שיש לספורטאים ברמה הזאת מחסור במוטיבציה. זה גביע. זה תואר נחשב.
    חוסר ריכוז מול השער. מאנה נתן שער אדיר מול ווסטהאם אבל מחמיץ שערים בטוחים. זה אותו חוסר ריכוז מלפני שתי עונות שגרם לנו לאבד יתרונות בטוחים.
    וכנראה, שגם בהפסד אתמול לוברן אשם:)

  3. Avatar

    ללא ספק צריך לפטר את קלופ! 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח